בגיל 19 ליאור אוחיון החליטה לתפור לעצמה בגד ים, עשתה איתו סיבוב בחוף ותוך זמן קצר כבר הוצפה בהזמנות. ״הייתי בתקופה שבה חיפשתי את עצמי, הייתי מפונקת, לא עבדתי בכלום עד גיל 18. נרשמתי ללימודי עיצוב אופנה, ובאיזשהו שלב תפרתי לעצמי בגד ים, ככה, שיהיה לי. הצטלמתי איתו, העליתי לאינסטגרם, והתחלתי לקבל מבול של תגובות ובקשות. במשך חמישה חודשים ישבתי עם תופרת כל יום, עד 8 בערב, כדי לספק לכולן את הסחורה. מכרתי מאה יחידות מהדגם הראשון שלי, וזה היה מאוד לא צפוי. כל הבית שלנו היה חוטים ובדים. כמה שנים מאוחר יותר כבר עברתי לייצר במתפרות כי לא עמדתי בעומס. ממשהו קטן שקורה בבית פתאום היו חשבוניות, ספקים, פתחתי סטודיו בגן יבנה, התחילו להגיע אלי בנות מכל הארץ וזה היה סיפוק אדיר. אמא שלי היתה בשוק, אמרה לי ׳כל הבנות האלה מגיעות בשבילך?׳. ואז הגיעה מלחמת צוק איתן, היו בגן יבנה מלא אזעקות והבנתי שאני צריכה לספק בגדי ים למי שלא יכולה להגיע אלי, וכך פתחתי את חנות האונליין של המותג״.
שמונה שנים חלפו מאז אותו דגם אחד שתפרה, החיים לקחו את אוחיון לפריים טיים, וזה השתלם לה. די היה באודישן אחד ב"מאסטר שף" (ראשון ושני ב-21:00, קשת 12), שם היא תתחרה בשבוע הבא על מקום בנבחרת, כדי לסמן אותה כמתמודדת בולטת, להקפיץ את מספר העוקבים שלה באינסטגרם ל-26 אלף, ולהפוך אותה לרווקה הנחשקת של הרגע. ״אני מקבלת אלפי הודעות מגברים״, היא אומרת, ״אפילו הורים של גברים התקשרו להגיד לי ׳יש לנו שידוך בשבילך׳. כמה אלפים״.
איך את מסבירה את הטירוף הזה?
״כשהכותרת של האודישן היא ׳אני לא יודעת איך אני רווקה׳, זה כנראה מלהיט את העניין״.
מה כותבים לך?
״יש גברים שכותבים ׳היי, אשמח להכיר׳, ויש אנשים מאוד יצירתיים. אני מקבלת גם חמשירים״.
בסגנון אלתרמן או בסגנון סטטיק ובן אל?
״גם וגם. משולב כזה״.
את מקבלת גם הודעות פחות רומנטיות? הודעות בוטות?
״זה לא משהו שאני שמה לב אליו, או בכלל קוראת. כבחורה שמעלה תמונות בבגדי ים אני לא רגישה לזה. וכשכותבים לי 'יש לך גוף יפה' אני לא לוקחת את זה כעלבון״.
אוקיי, אז למחברי החמשירים את עונה?
״לא, אני מסרבת בנימוס. זה מחמיא לי מאוד אבל זו לא הדרך״.
למה?
״אני לא רואה את עצמי יוצאת עם מישהו שכתב לי באינסטגרם. אני קצת סגורה, לוקח לי זמן להיפתח אז אני צריכה קצת להכיר לפני, להרגיש שיכול להיות פה איזה חיבור״.
סיפרת באודישן שחווית אכזבות בתחום הרומנטי.
״זה נכון. סיפרתי שתמיד דמיינתי לעצמי שהאהבה מנצחת, והרבה פעמים בחיי האישיים היא לא ניצחה״.
אז נשבר לך הלב.
״נשבר לי הלב המון פעמים. אני לא יודעת להסביר לך למה קשרים בחיי נגמרו, הם פשוט נגמרו כי הם נגמרו. אבל אני מאמינה שכל בן אדם בעולם צריך לחוות שיברון לב לפחות פעם אחת. אנשים שלא נשבר להם הלב מעולם לא ידעו לפחד לאבד את האהבה שלהם. מבחינתי למצוא אהבה זו קריעת ים סוף״.
זה מפריע לך שאת רווקה? את רק בת 27.
״אולי מהעולם שאני באה ממנו זה לא צעיר. יש לי חברות נשואות, גם רווקות, אבל בעולם של היום יש לנו רצון אמיתי לבנות זוגיות, למצוא את המקום השקט. אני נורא רוצה לחלוק עם מישהו את מה שעובר עלי, לחוות איתו את הדברים שקורים לי בחיים״.
בקיצור, היית רוצה שבתקופה הזו מישהו יהנה איתך מההצלחה שלך.
״בדיוק, הייתי שמחה אם באודישן הייתי רואה את בן זוגי מהצד מפרגן לי, הייתי נהנית יותר. בינתיים אהבת החינם של האנשים ברחוב היא הצד המדהים של החשיפה, קורים לי דברים מרגשים ממש״.
מה הכי ריגש אותך?
״באמצע יום עבודה מטורף, כשהסתובבתי בנחלת בנימין עם שקיות עמוסות בדים, התקשרה אלי אישה בת 70 וסיפרה שהיא צפתה באודישן שלי ומאוד התרגשה, שהזכרתי לה את עצמה כשהיא היתה צעירה בניו יורק ושהאודישן שלי מאוד נגע בה. היא חולה במחלה סופנית, לא אכלה מלא זמן, וביקשה שאבשל לה את המנה שבישלתי באודישן״.
והסכמת?
״ברור, אין זכות גדולה יותר מלשמוע דבר כזה. ישר רצתי להזמין את דג הקוד השחור, ואני מקווה שהוא יגיע בשבוע הקרוב ואוכל לגרום לאישה הזו לחייך. החשיפה שלי גרמה למישהי במצבה לחפש את הטלפון שלי בשביל לדבר איתי, אי אפשר להסביר את ההרגשה שנובעת מזה״.
״עד היום אני מנסה להסביר לאמא שסנדוויץ׳ עם גבינה צהובה וחמאה זה לא טעים״
ילדותה של אוחיון נקייה מקשיים קיומיים ומאבקים מהסוג שמזינים את דמויות הריאליטי המביאות למסך סיפורי סינדרלה. את תבשיליה היא לא ממליחה מדמעות, וגבותיו של אהרוני לא יורמו למשמע חוויות נעוריה. מדובר בבחורה מבית טוב, כשעל רביעיית הילדים המוצלחים מנצחים אבא שלום - מנצח גם במקצועו (״הוא עבד עם הפילהרמונית בבאר שבע ועם דני סנדרסון״) ואמא הלנה - מורה לאומנות שיוצאת בימים אלה לפנסיה (״היא ציירת מופלאה, כל הקירות שלנו זה הציורים שלה ושל אבא, שגם מצייר. אנחנו ממש מיני מוזיאון״). היא, מבחינתה, בכלל הצלע הפחות מרשימה במשפחת אוחיון. ״אחותי הגדולה הודיה היתה דוגמנית סופר מצליחה", היא מספרת, "אמא שלי הסתובבה איתה מגיל 14 בעולם, היא הצטלמה לשערים של מגזינים, עשתה קמפיינים. אחי מתן הוא שחקן כדורגל, שיחק בבלגיה שלוש שנים, עכשיו עזב את הפועל באר שבע אחרי שלקח איתה שלוש אליפויות, ואחותי הצעירה ניצן היא בכלל הוונדרוומן של המשפחה, גם לומדת, גם אמא, היתה קצינה בצבא. מצטיינת, בקיצור״.
ואת?
״אני הכבשה השחורה של המשפחה. כשההורים שלי היו יושבים בסלון עם חברים ומדברים על הילדים, אז כשהיו שואלים אותם עליי הם היו עונים ׳ליאור בסדר, היא מחפשת את עצמה׳. הייתי ילדה מרדנית, לא אדם שמסתדר במסגרות. הרגיש לי שכולם הולכים אחרי העדר, וברחתי מזה, כי המובן מאליו הרגיש לי כמו עונש״.
איך זה בא לידי ביטוי?
״בסוף כתה ח׳ החלטתי שכתה ט׳ היא מיותרת לחלוטין, אז ישר קפצתי לכתה י׳״.
איך זה קרה?
״הרבה שיחות עם מערכת החינוך. הם הבינו שאני רוצה להיות מעשית. אני אחת למיליון, לא? מי עוד קופץ כיתה ככה?״.
אולי זו דרכך הצנועה לספר שהיית מחוננת?
״אני ממש לא מחוננת, אני פשוט יודעת בדרכי החיננית לגרום לדברים לקרות כמו שאני רוצה, לשכנע בדרך מחוייכת״.
מסע השכנוע מול משרד החינוך כנראה היה אחד מהאירועים הדרמטיים יותר בעברה של אוחיון. זה והמחיר ששילמה על היותה בת לשני אומנים, שמתחיל ונעצר בסנדוויץ׳. ״אמא שלי לא עד היום חושבת שסנדוויץ׳ זו ארוחת הצהריים המושלמת״, היא צוחקת, ״זה מה שהיה יכול לחכות לי כשהייתי חוזרת מבית הספר״.
אל תזלזלי, אייל שני עשה קריירה מלשים דברים בפיתה.
״לא, את לא יכולה להשוות את הפיתה של אמא שלי לפיתה של אייל שני. עד היום אני מנסה להסביר לה שסנדוויץ׳ עם גבינה צהובה וחמאה זה לא טעים. לבית הספר היא היתה שולחת אותי עם סנדוויץ עם שלוש כפות שוקולד, הכל היה יוצא לי מהצדדים, הייתי נחנקת. לא היה לי חוסר במתוק, 12 שנות לימוד אכלתי פרוסה עם שוקולד. אני חושבת שיש לי טראומת שוקולד, אני לא מזמינה קינוח במסעדה״.
אז באוכל אמא לא היתה אמנית.
״לא, שם פחות. היה אוכל מאוד בסיסי. אני מרוקאית ומצריה, אבל היינו יכולים לעבור כבית אשכנזי לגמרי מבחינת אוכל. עם השנים אמא התפתחה כי היא היתה צריכה לארח את בני הזוג של כולם, היתה צריכה להוכיח להם שהיה שווה להגיע עד לגן יבנה. מגיל 16 החלטתי לנסות להכין אוכל בעצמי כי ראיתי אצל חברות קובה, תבשילים, וכל כך רציתי גם. הבנתי שאמא שלי בטוח לא תעשה את זה, אז הוצאתי אני את הסירים והתחלתי להתנסות. בגיל 18, כשנכנסו לחיי בני זוג, רציתי להרשים אותם, לבשל ארוחות ערב רומנטיות, אהבתי את הרעיון של לשבת סביב ארוחה מושקעת שהכנתי בעצמי״.
מה היית מכינה בתחילת הדרך לבן זוג?
״נראה לי שהכנתי פסטה עם שמנת פטריות״.
ונרשמה הצלחה?
״שמעי, לא כל כך היתה לו אופציה אחרת״.
מתי יצאת מגבולות הפסטה?
״בגיל 19 הכנתי כבר הכנתי מנת דג דניס עם אספרגוס בשום ופולנטה בצד. לגיל ההוא זה היה אחלה. ועדיין, אני לא יודעת אם המשפחה והחברים עדיין קלטו לאן זה הולך להתפתח. מצאתי את עצמי יותר ויותר במטבח, יותר מתעמקת בחומרי גלם. לא מכינה סתם שקשוקה, אלא יודעת מאיזה זן עגבניות אני רוצה להכין את הרוטב. התחיל לבעבע בי הרצון להיות הכי טובה בזה, והחלטתי ללכת ללמוד כדי לא להיות עוד אחת ש׳מכינה אחלה פסטה׳. לפני שלוש שנים התחלתי ללמוד בישול ב׳דנון׳, והלימודים האלה נתנו לי בטחון בבישולים שלי״.
גם לאודישנים ל״מאסטר שף״ הגיעה אוחיון - ניחשתם נכון - די במקרה. ״חברה אמרה לי ׳די, כולנו עפים על האוכל שלך, את חייבת לעשות עם זה משהו׳. נרשמתי לתכנית ברגע האחרון ומשם הכל רץ ממש מהר, לא האמנתי שזה קורה״.
האמנת שתעברי את האודישן?
״לא, וגם לא אמא שלי לא האמינה שאעבור. לא קיבלתי ביקורת על האוכל אף פעם, לא ידעתי אם האוכל טוב או רק נראה טוב. לעבור אודישן כזה גדול זה אחד השיאים״.
היה נראה שהגעת בשיא הביטחון, שהרגשת שהאודישן בכיס שלך.
״דיברתי בבטחון אבל רעדתי מבפנים. הייתי בלחץ גדול, אבל ניסיתי להתנתק ממנו ופשוט להיות אני״.
את מי מבין פאנל השופטים הכי התרגשת לפגוש?
״את אהרוני, שהוא חלק בלתי נפרד מהרצון שלי לבשל. גדלתי במטבח עם אהרוני, עם הספרים שלו, תכניות הבישול שלו. הוא מאוד עיצב את העולם הקולינרי שלי. גם את אייל התרגשתי נורא לפגוש, לפעמים כשרואים אותו בטלוויזיה לא ממש מבינים אותו, אבל פנים אל מול פנים אי אפשר שלא להתמוגג מכל מה שהוא אומר״.
מה לגבי מיכל אנסקי? בכל זאת מדובר במודל לאישה מצליחה בתחום הקולינריה.
״מיכל הגיעה להישגים מדהימים וההצלחה שלה מדרבנת אותי. אנשים מצליחים גורמים לי רק לרצות לגדול״.
אז במה תתמקדי עכשיו - באופנה או באוכל?
״אני לא יכולה להתמקד בדבר אחד בלבד, שניהם תמיד יהיו חלק ממני. זו תשוקה ענקית שבוערת בי, ואני מקווה לשלב בין שניהם״.
יש שאיפה לפתוח מסעדה?
״כרגע לא, זה כמו שיגידו לי מחר לעשות ילדים, זו אחריות שאני לא יודעת אם אני יכולה לעמוד בה עדיין. כרגע מרגיש לי שזה עוד גדול עלי, אבל אני אף פעם לא יודעת לאן החיים יקחו אותי״.
"כל אחת חושבת שאפשר לפתוח אינסטגרם, להעלות תמונות עם בגד ים ולמכור"
היום אוחיון מנהלת את מותג בגדי הים שלה מסטודיו בגן יבנה. מרבית החשיפה מגיעה מהרשתות החברתיות, אינסטגרם בעיקר אבל לא רק. הלקוחות שלה ממליצות לחברותיהן ואלו מביאות עוד. מתחילת דרכה ועד היום אוחיון בחרה להיות הפנים של העסק שלה. ״זה מתבקש. זה מותג שלי, אני חושבת שבהתחלה הרבה בנות רצו לקנות את בגדי הים כי הן התחברו אלי, אמרו אם ליאור לובשת את זה אז זה בטוח טוב״.
כלומר את מובילת דעת קהל.
״אני לא מרגישה בנוח עם ההגדרה הזו, אבל זו זכות בשבילי אם ככה תופסים אותי״.
נשמע שדרכך לפסגה היתה סוגה בשושנים.
״ממש לא, לא תמיד היה קל. ב-2015 השוק פתאום התפוצץ, כולן נהיו מעצבות בגדי ים, הרגשתי שכל אחת חושבת שאפשר לפתוח אינסטגרם, להעלות תמונות עם בגד ים ולמכור. פתאום קצת התביישתי להגיד שאני מעצבת בגדי ים, הרגשתי שאולי אני לא ייחודית. זה הוריד לי את הרוח מהמפרשים, וזו היתה שנה קשה נפשית. המכירות, לשמחתי, לא הושפעו מזה״.
גם נטע אלחמיסטר החלה כבעלת מותג לבגדי ים שמצטלמת עם הדגמים שלה, ותראי איפה היא היום.
״אני הכי אוהבת את הדרך ואת החריצות שלה, וגם מאמינה שכל אחד צריך טיפת מזל״.
המותג שלה מתחרה בשלך?
״לא. אנחנו עושות סגנונות שונים. גדלתי עם המותג, התבגרתי, אני מכוונת לקהל אחר. בואי נגיד שלטובות ביותר יש מקום״.
היית רוצה להפוך לדוגמנית גם מחוץ לגבולות המותג שלך?
״זה בכלל לא עושה לי את זה. כילדה הייתי מסתכלת על אחותי מהצד ומבינה שהמקצוע הזה לא מתאים לי ולטמפרמנט שלי. אני הרבה יותר מאיפור-שיער״.
אך לחשיפה יש גם צדדים פחות נעימים. לאחרונה אוחיון התראיינה ל-Fashion Forward והאמירה ״אני רואה בנות שעושות דיאטה קיצונית וזה עצוב לי״ יצרה סערה.
חטפת מהגולשות.
״נכון, 70 אחוז מהתגובות היו שליליות. כתבו לי שאני חוצפנית, שאני מתנשאת, אבל היתה לי כוונה טובה, רציתי באמת ובתמים להעביר מסר על קיצוניות, שהיא לא דבר טוב בשום תחום. אבל אנשים רק קראו את הכותרת, לא נכנסו בכלל לקרוא את הכתבה. הלוואי שזה לא היה כזה אישיו״.
תסכל אותך שלא הבינו את כוונתך?
״לגמרי. כל תשומת הלב הזו היא חדשה בחיי, אבל עברתי את זה. הבנתי שתמיד יהיה טוב ותמיד יהיה רע, אין לנו שליטה על דעות של אחרים. הלוואי שנהיה קצת פחות שיפוטיים״.
אז מה בא לך שיקרה בעקבות החשיפה?
״שאצליח לגעת בהרבה אנשים, שאצליח לרגש. אני גם רוצה לקדם את המותג שלי, לצאת איתו לחו״ל״.
עם כל ההישגים האלה - היום את עדיין מגדירה את עצמך כבשה שחורה?
״היום כבר לא. אני כן ביקורתית, אני בן אדם שצריך אישורים מהסביבה הקרובה, אבל עשיתי ואני עדיין עושה עבודה עם עצמי. כל החיים זה לשאול שאלות ולהיות הגרסה היותר טובה של עצמך״.
צילום: אלמוג גבאי | סטיילינג: הילה ג'רבי | איפור ושיער: אסף מלמד | בגדים (לפי לוקים): לוק 1: שמלה- זארה | לוק 2: סט חליפה- מיכל ומורן כיכר המדינה, בגד ים- Lumière bikini, תכשיטים- ה.שטרן | לוק 3: חולצה תכלת- זארה, ג׳ינס- טופ שופ, תכשיטים- ה.שטרן | לוק 4: חולצה- ברשקה, מכנס פרחוני- זארה, תכשיטים- ה.שטרן | לוק 5: שמלה- מיכל ומורן כיכר המדינה, תכשיטים- ה.שטרן | התמונות צולמו ב- cafeteria בקניון TLV