הלילה האחרון של חופית והב עם בעלה, יוסי, לא נותן לה מנוח. היא יצאה באותו ערב לבילוי ראשון עם חברות לאחר הלידה ויוסי נשאר בבית ושמר על מילה, התינוקת בת החודש. כשחופית שבה הביתה, הוא היה בעיצומה של התארגנות לקראת טיול רכיבה על אופנועים כבדים. "כעסתי שהוא יוצא לרכיבה הזו, כי ביקשתי ממנו כל כך הרבה פעמים שיוותר על זה. אמרתי לו, 'אתה תשאיר אותי אלמנה עם תינוקת'. לא ישנו מחובקים באותו לילה. הוא נרדם לצד אחד ואני לצד השני".
מה קרה בבוקר?
"התעוררתי וראיתי אותו שם את הקסדה והכפפות, אבל לא אמרתי כלום. הוא ניגש למיטה של מילה וצעקתי עליו, 'אתה תעיר אותה'. אפילו לא נתתי לו לגעת בה. חשבתי לעצמי, מה אם זו הפעם האחרונה שהוא רואה אותה? הוא יצא מהבית וכששמעתי את המנוע עוד חשבתי לקרוא לו, לעצור בעדו. אבל לא עשיתי את זה".
עם השעות החלה לחלחל בה ההבנה שקרה הנורא מכל, שכל תרחישי האימה שלה התממשו ברגע. יוסי איבד שליטה באופנוע בירידות הנודעות לשמצה של כביש סדום-ערד ונהרג במקום. "אני שולחת ליוסי הודעות איפה הוא, והוא לא עונה לי, ואני מתחילה להבין שמשהו לא בסדר. אנשים מתחילים להתקשר לבית אבל לא מספרים לי כלום, ואני מרגישה איך כל הדם זורם לי מהגוף", היא מתארת את הבוקר שבו הפכה לאלמנה בת 24 עם תינוקת בת חודש. "פתאום אני רואה את אחותי ובעלה בחצר. הם באו לספר לי ואני צועקת עליהם שילכו משם, מתמוטטת. מילאו אותי בכדורים, הבית התמלא באנשים. המשטרה הגיעה לדווח לי רק בחמש אחר הצהריים, עם עובדת סוציאלית. אמרתי להם ללכת. תודה רבה שהם באים בחמש".
איפה הייתה מילה?
"אפילו לא ידעתי. לא ידעתי איפה אני בכלל. איפה מילה, מי דואג לילדה, לא ראיתי את זה בכלל. הפסקתי להיניק באותו יום, לא רציתי לראות אותה. הייתה לי אפילו שנאה כי זה נפל עליי, והיא גם ככה נראית כמוהו! מצד אחד הרגשתי שאני מרחמת עליה, מסכנה, מה היא אשמה. אבל מה אני עושה עכשיו עם החיים שלי?".
"אני זוכרת את ההורים שלי ביחד וזה היה זוועה"
רק שלוש שנים עברו מאז, אבל חופית (26) מרגישה שהתבגרה בעשור. מילה בת השלוש מגיעה איתה לראיון שלנו ("היא הרגישה היום לא טוב, לא הלכה לגן"), צופה ב"לולי" בטלפון כשאנחנו משוחחות. לחופית זה לא מפריע לדבר בחופשיות על סיבת ההתכנסות שלנו: השתתפותה בתכנית ריאליטי להכניס גבר חדש לחייה.
השבוע נחשפה חופית לציבור הישראלי בפרק הבכורה של "כמה רחוק" (הפרק השני ישודר בשבת הקרובה, 26.5, ב-21:15 בקשת 12). היא אחת מארבע נשים שבחר הרווק יונתן רונן, תושב ברצלונה, להצטרף אליו בספרד כדי לבדוק התאמה אפשרית. היא לא ידעה עליו דבר כשנכנסה להרפתקה, רק שהוא איש עסקים שחי בחו"ל ומחפש אהבה ישראלית. היא זוכרת מצוין מה קרה כשנכנסה לחדר ושמעה שהוא אלמן כמוה: "זה היה שוק. לא נראה לי שנתקלתי באלמן צעיר וחתיך כזה, ועוד אבא לילדה. הייתי בהלם, הרי זה כמו אני בגבר. זה בא לי טוב, אבל עדיין לא ידעתי למה לצפות. כל החוויה הזו הייתה מטורפת בשבילי, אבל נהניתי להיות באינטראקציה כזו עם גבר. זה משהו שלא קרה מאז שיוסי נהרג".
איך יונתן? לטעמך?
"הוא לא ממש גבוה, אבל הוא כן הטעם שלי. הוא הצטייר לי כביישן, הסתכל עליי בכמיהה לדעת, לשאול. הרגשתי שאנחנו יכולים לדבר שעות ולהבין אחד את השנייה, כי אנחנו בסטטוס דומה. שנינו איבדנו בני זוג. מבחינת משיכה, אצלי זה או שחור או לבן: אני יכולה להיות עם גבר שנכנס למקום וכולם מסתכלים עליו, אחד כזה מוביל וכריזמטי עם מלא חברים, אבל מנגד אני אוהבת את הבחור השקט, העדין, עם העומק. בעלי היה מהסוג הראשון, יונתן הוא מהסוג השני".
האם נוצרה כימיה אמיתית עם יונתן או שזאת בסך הכל הזדהות עם אבדן דומה? על פניו נראה שאין שני אנשים יותר שונים זה מזו - מפרידים ביניהם עשור, יבשת וקילומטרים של מנטליות. אם חופית היא פרץ אנרגיה בלתי ניתן לריסון, הרי שיונתן עושה רושם מושלם של גבר מיושב. סחי. אבל בדבר אחד חופית בטוחה כבר זמן מה: היא רוצה זוגיות חדשה. לא זקוקה לה; מוכנה לה. "יש לי חיים מלאים היום. אני עובדת, מבלה וטסה, עכשיו חזרתי משלושה שבועות בתאילנד עם חברות. הכל אפשרי אם אתה מאמין במה שאתה עושה, ואני מאוד מאמינה בעצמי", היא מכריזה.
חופית התמודדה עם קשיים מגיל צעיר ונדמה שמעולם לא היה לה פנאי לרחמים עצמיים. היא גדלה בגדרה, אחת מחמישה בנים ובנות של אמא אורנה, מטפלת בילדים ועובדת במשק בית, ואבא לא מתפקד. "ההורים שלי גרושים היום. אני עוד זוכרת אותם ביחד וזה היה זוועה, מזעזע", היא משחזרת, "אני זוכרת אבא בעייתי עם בעיות סמים, שלא נמצא בבית. את יכולה להגיע הביתה אחרי הגן, והופ, אין פינת אוכל".
מה קרה לפינת האוכל?
"עיקלו אותה. באו מהוצאה לפועל ולקחו. הוא היה ולא היה בבית לפי איך שהתחשק לו, אמא שלי הייתה בהריון עם אחותי הקטנה והוא איננו, מסובך בחובות".
מה אמא אמרה לכם?
"היא ניסתה לאסוף את כולנו, לחזק אותנו, להגיד לנו שהכל בסדר. אין פינת אוכל? לא נורא, נאכל בסלון. היא הייתה עובדת בחודש שמיני במשק בית, וכשהיו באות אליי חברות מבתים עשירים תמיד היה מה לאכול. המקרר היה מלא גם אם היא הייתה בחובות למכולת. אבל אי אפשר היה לקנות לי בגדים והייתי מקבלת כסף מהאחים, לא מאמא. בגיל 14 יצאתי לעבוד כמלצרית באולם אירועים. את התחתונים והתחבושות הראשונות קניתי לבד".
יש לך כיום קשר עם אבא שלך?
"הוא גר בגדרה, אז אני רואה אותו מדי פעם באירועים משפחתיים ואומרת שלום. הוא כמו דוד בשבילי, מישהו רחוק".
את כועסת עליו?
"מרחמת עליו. הוא אדם מסכן, הוא הביא אותי לעולם ואין לי כעס כלפיו. הוא לא לגמרי בריא בנפש אבל לפחות הוא נקי מסמים, חזר בתשובה כמו כל המחפופים למיניהם. תשמעי, אנשים אומרים שהוא גדל בבית קשה, אבל זה לא תירוץ. גם אני גדלתי בבית קשה והחלטתי לא ללכת בעקבותיו, להיות אנטיתזה לאבא שלי".
הוא מכיר את הנכדה שלו, את מילה?
"לא ממש. אין לי שום רצון להראות לו את מילה".
"כבר עדיף להיות אלמנה, יש לה זכויות שלגרושה אין"
כשהייתה בגיל ההתבגרות, חיי האהבה של חופית היו קודש למרד באחיה הבכור, עוז. "בגלל שלא היה לנו גבר בבית, עוז לקח את התפקיד. הוא היה כמו שייח' סעודי, גבר גבר, ואני תמיד הייתי הבעייתית, מביאה אטרקציות לא מהעולם הזה. בגיל 13 יצאתי עם חבר שלו והוא נורא כעס. ואז הגיע יוסי, שעבד בעסק הטרקטורים של עוז. הוא היה הנער שכל הבחורות בגדרה ורחובות רצו, ואם עוז היה יודע שאני יוצאת איתו, הוא היה מביא לי כאפה".
אז איך יצא שבסוף הייתם ביחד?
"יוסי ראה אותי ברשת 'מקושרים' ולא ויתר, חיפש אותי ורצה לצאת איתי. שתביני, הוא כבר שבר את הלב לחברה טובה שלי, אבל אני אחת שאוהבת את הסכנה ויוסי הלך על זה בכל הכוח. ניסיתי להתחמק, אבל כשפגשתי אותו ישבנו עד חמש בבוקר וזה פשוט קרה. קסמה לו הילדה הטובה והבתולה שנראית תמימה אבל היא לא פראיירית, יודעת לדבר. והוא בן 28, מעמיס בחורות בלי בעיה. נפלתי לתוך יוסי, נפלתי לגמרי. הייתי בסך הכל ילדה לפני גיוס שלא יודעת מה היא רוצה, שנתיים היינו און ואוף עם כל הסרטים שאת יכולה לדמיין. אחרי הצבא הוא נתן לי אולטימטום: או שאת עוברת לגור איתי או שזה נגמר. אז עברנו לגור ביחד וזה היה מדהים. יצאנו, בילינו, מוכנים להלאה. אחרי שנה הוא הציע לי נישואים ביום ההולדת שלו, במועדון, ליד כולם".
נשמע שהייתם הפאוור קאפל של גדרה.
"לגמרי. של גדרה ורחובות!".
הם התחתנו באולם "אגדתא" עם 800 מוזמנים ושתי שמלות. חופית, משוחררת טרייה מהצבא, עבדה באדמיניסטרציה של חברת מוצרי טיפוח. השניים לא חיכו הרבה עם ההיריון, אלא שדווקא אז נקלעו היחסים למשבר רציני סביב עניין האופנוע. "יוסי היה אומר שאני האישה הראשונה והאופנוע זה האישה השנייה", אומרת חופית. "כשהייתי בחודש רביעי הוא עשה תאונה, קיבל מכות בכל הגוף. אמרתי לו זהו, אתה לא עולה יותר על האופנוע. לפני הנישואים הייתי עולה איתו על האופנוע והיינו נוסעים גם 300 קמ"ש, אבל בהריון אמרתי: יש לי ילדה בבטן, זה סיפור אחר. רק שזה נמשך ונמשך. חבר שלו נהרג בתאונת אופנוע כשהייתי בחודש שישי, ואמרתי לעצמי, זה היה יכול להיות יוסי. שלחתי לו הודעה: 'אתה לא עולה יותר על האופנוע, זה נגמר'. אולי אני אשמה שלא מימשתי את זה. אולי הייתי צריכה לקום וללכת להתגרש, אבל בעצם כבר עדיף להיות אלמנה, יש לה זכויות שלגרושה אין", היא צוחקת צחוק מר.
נשמע שעשית כל מה שיכולת כדי לנסות להציל אותו.
"הכתובת הייתה על הקיר, לכולם. הוא לא רצה למות, הוא אהב את החיים, אמר שהוא מפחד רק מאלוהים ומהמוות. הלוואי שיפול למישהו האסימון כשיקראו את הכתבה. אתמול קראתי פוסט של מישהי שהבן שלה רוצה לרכוב על אופנוע, ומישהי כתבה לה שצריך לתמוך ולפרגן. הגבתי לה שאם היא תקבור את הבן שלה, היא לא תדבר ככה. מה החתיכת פח הזו שווה? כוס אמא של החתיכת פח הזו".
על מי בעצם את כועסת?
"עליו וגם על החברים שלו. הכעס והשנאה שלי כלפי כל מי שעודדו אותו ברכיבה הוא עצום. עד היום אני לא מדברת עם החברים של יוסי שהיו רוכבים איתו ומדרבנים אותו, העפתי אותם מהבית בשבעה. הם מגדלים את המשפחה שלהם, אבל מילה גדלה לבד והיא כבר לא תדע מה היא מפסידה. אנשים יכולים להגיד עליי מה שירצו, אני אומרת את האמת בפרצוף: אופנוע זה כלי רצח. זה עניין של זמן ומה שיוסי עשה היה אגואיסטי. יש לך אישה עם תינוקת וזה לא מעניין אותך, אתה יוצא לרכוב? הוא היה אהבת חיי ואני אהבת חייו, ומילה אהבת חייו, והכל נגמר. אפילו לא הספקנו לקיים יחסי מין בלילה האחרון שלנו ביחד, אבל אולי זה עדיף. ככה הזיכרון שלי מזה רחוק ועמום".
מישהו מהחברים של יוסי שינה את הגישה שלו לגבי אופנועים?
"לא. אף אחד לא התנצל בפניי ואף אחד לא הפסיק לרכוב. הם מאבדים שם חברים כמו גרעינים שם, וסליחה שאני אומרת, אבל זה יקרה לאחד מהם לפחות. כמה אתה יכול לשחק בגורל?".
איזה אבא יוסי הספיק להיות?
"אבא מהמם. הוא היה מחתל ומאכיל ועוזר בניקיונות, הוכיח את עצמו הרבה יותר ממה שציפיתי. הוא היה בן 34 כשמילה נולדה, הרבה יותר מוכן לזה משאני הייתי. היא בדיוק התחילה לחייך לפני שהוא נהרג, הוא היה מתקשר לאמא שלו ומתגאה שהיא מחייכת. אבל את המילה הראשונה שלה, הצעדים הראשונים שלה, הכל היא עשתה בלעדיו".
"בא לי בלילה לשבת ולהתפרק על מישהו"
לאחר מותו של יוסי עזרו לה אחותה ואמה לחזור לתפקוד יומיומי, טיפלו בה ובתינוקת, נתנו לזמן לעשות את שלו. "בהתחלה זרקתי את הילדה על אמא שלי: 'קחי אותה, אני רוצה לצאת לעבוד ולא להישאר בבית'. כולם שמרו עליה, היא הייתה ילדה של כולם, והיום אני רואה שזה עבד כי היא ילדה זורמת. אחרי שלושה חודשים חזרתי לעבודה כעוזרת מנכ"ל. עזרו לי שם ותמכו בי".
לא יכול להיות קל לחזור לשגרה.
"לא, זו הייתה שנה מאתגרת של המון כאב. את רואה זוגות בימי הולדת וחגים, הייתי האדם הכי שבור בעולם. לא אכלתי, לא היה לי חשק לכלום, אבל עבדתי על אוטומט. הלכתי לעבודה עם טייטס, טי שרט וכפכפים, לא עניין אותי איך אני נראית. עד שיום אחד אמרה לי המנהלת שלי 'חופית, את יפה, למה את לא משקיעה? שימי מסכה, תתאפרי, בסוף זה יתלבש עלייך'. מאותו יום באתי לעבודה משהו אחר, מסכה אחרת. כי מבפנים משהו בי מת והיה על אוטומט, אבל נראיתי טוב, וזה באמת חלחל בסוף".
השלב הבא היה הסבה מקצועית. לאחר שמונה שנים בתפקידים שונים בחברת הקוסמטיקה, חופית החליטה להגשים חלום ולסלול לעצמה עתיד כעצמאית. היא נרשמה ללימודי הוראת כושר ב"ג'ימנסיה" באיכילוב, וכשסיימה עזבה את עבודתה והתחילה לאמן. "קלטתי שחיים רק פעם אחת ואני אעשה מה שאני אוהבת. התחלתי לאמן אצלי בבית בחצר קבוצות קטנות של בנות מגדרה שראו בי דמות שהן מעריצות ומעריכות. לאט לאט גדלתי ופתחתי סטודיו בגדרה, 'פאוור גירל'. אני מאמנת מאוד קשוחה, אין אצלי צחוקים".
האינסטגרם שלך שוקק. התחשק לך להיות מפורסמת?
"ככה מגיעים אליי. דרך פייסבוק, אינסטגרם, הכי מפה לאוזן. לא רציתי להיות מפורסמת אלא לעשות משהו שימלא אותי. ככה גם הגיעו אליי מ'כמה רחוק'".
את מפרנסת יחידה. איך הסתדרת כלכלית?
"ליוסי לא היו פנסיה או ביטוח חיים, רק ביטוח תאונות זעום וביטוח חובה על האופנוע, שזה כלום כסף. כשהייתי איתו לא ידעתי שום דבר על כסף, רק כמה נכנס לבנק, אבל למדתי. היום אני לביאה, עושה הכל לבד, לא רואה בעיניים. גם מחליפה גלגל לבד. כלכלית אני מסתדרת, למרות שהמדינה בקושי עוזרת וביטוח לאומי עושים לך טובה. אם אני אהיה בזוגיות ואתחתן, גם הסכום הזעום הזה הם ייקחו".
ובכל זאת עושה רושם שאין לך כוונות לוותר על אהבה.
"תשמעי, את רואה אותי מפלרטטת בתכנית, אבל בסוף - כשזה מגיע למשהו מעשי - אני בבלאק אאוט. אני יכולה לצאת לדייטים ומדברת עם כמה בחורים במקביל, אבל כלום לא קורה. אני שמרנית וזה חזק ממני. גם כשהייתה לי לכאורה הוללות אחרי שיוסי נפטר, חברות אמרו 'מחזרים אחרייך חתיכים, לא חסר לך?' - כלום, אני לא מסוגלת. יצאתי לדייטים, הכרתי, אבל לא הבנתי איך להעביר את זה הלאה, איך הוא נוגע בי. גם נשיקה לא יקרה. תמיד הייתי כזו. אבל את הילדה שלי אחנך ליהנות ולחוות".
בפרק הראשון של "כמה רחוק" גרמת להרמת גבות כשאמרת את המילה "סקס" יותר מכולן.
"נכון, כי סקס זה דבר מאוד חשוב. דווקא בגלל שבאתי מנישואים, אני יודעת כמה סקס זה דבר מרכזי. אם זה לא קורה לעיתים קרובות, משהו ביחסים מתערער. יש מריבות ומתחים. זה חיבור אנרגטי מעולה. אבל אני לא אתפזר על עצמי, לא אעשה סקס ככה סתם. סקס טוב זה עם מי שהלב יוצא אליו. יכולתי להכניס למיטה את כל מי שרציתי, אבל אני לא מסוגלת. הייתי יכולה להקיא על עצמי. הייתי בת 18 כשהכרתי את יוסי, הוא היה הראשון שלי והוא היה עם המון ניסיון. יש בזה משהו מדהים וטהור, אבל את מוצאת עצמך אומרת, 'לא חוויתי מספיק'. אני לא מאמינה לנשים שאומרות שזה לא מעניין אותן. יש יצר של סקרנות, אבל אם את בחורה טובה, תיהני עם הגבר שלך בכל צורה ותאתגרי את עצמך".
מה הכי חסר לך ביוסי?
"החיבוק, ההקשבה, שיגיד לי שיהיה בסדר, שיכיל אותי, שיגיד לי 'אני פה' כמו שהוא תמיד היה אומר. היום אני צריכה להגיד את זה למילה, אבל לי אין את זה. אין לי משענת. וכמה שהפכתי להיות חזקה, בא לי בלילה לשבת ולהתפרק על מישהו".
מילה אומרת 'אבא'?
"כן. הייתה תקופה שהיא הייתה קוראת לכל גבר שהיא רואה 'אבא', אבל היום היא יודעת שהוא נפטר, שומר עלינו מהשמיים. היא מזהה אותו בתמונות. עוזר לי לדבר איתה עליו. מעולם לא נעזרתי בפסיכולוג, אבל אני מדברת הרבה על יוסי. מה, מי שמת אסור לדבר עליו? אני דווקא רוצה שידברו עליי בלי סוף כשאני אמות".
צילומים: עופר חן | איפור: סיון ליבוביץ בטאט