"אני לא שמנה, אני מאושרת!". כך חותמת מיה צפיר את סרטוני הסאטירה שלה באינסטגרם, בהם היא מחקה את אמה, גורו הכושר והתזונה, מיכל צפיר. כשמשפיענית מעלה סרטון כזה - זה חמוד. אם המשפיענית היא הבת של גורו תזונה - זה כבר אייטם. אם הבת גם הייתה בעודף משקל בילדותה עד שפצחה דיאטה בשיטת אמא - זה כבר עושה חשק לזמן כנס של פסיכולוגים בזום. אבל צפיר בת ה-22 לא חושבת שיש משהו מפתיע בסדרת הסרטונים שבהם היא מחקה את מי שהפכה ריצות מאושרות בים לספורט תחרותי. "אין ילד שלא נבוך מההורים שלו, לא?", היא אומרת, "אתן לך דוגמא - אמא שלי שכבה פה בדשא איזה יום וסיפרה לעוקבים שלה שהיום זה יום הולדת של המלפפון. היא אשכרה צילמה את המלפפון וסיפרה כמה היא אוהבת אותו. ברגע כזה, אבא שלי ואני מסתכלים אחד על השני ואפילו לא צריכים להגיד כלום, אנחנו נקרעים מצחוק עם העיניים. לחקות את אמא שלי זה משהו שאנחנו עושים הרבה בבית".

אבל לחקות אותה בפומבי כבר דורש אומץ, לא?
"לא ממש. אנחנו משפחה של הומור. העליתי על זה פעם סרטון אחד וזה תפס, אנשים עפו על זה, אז פשוט המשכתי. אמא שלי חולה על הסרטונים, היא יודעת שזו מי שהיא. היא תמיד אומרת שהיא משוגעת".

כשאני חושבת על אמא שלך, הדבר הראשון שעולה לי בראש הוא לא צמד המילים "הומור עצמי".
"אז תתפלאי, היא מאוד צוחקת על עצמה. והיא יודעת שאני מקצינה את הדמות".

אז הסרטונים הם לא הדרך שלך להתלונן שאין שום דבר טעים בבית?
"לא, בכלל לא. אנחנו גם לא כאלה מתנזרים. לפעמים מזמינים פיצות הביתה, אמא שלי פשוט לא תיגע בהן".

מיה צפיר (צילום: שי פרנקו)
מכופתרת – אייץ' אנד אם, וסט ומכנסיים - רוזבלה נווה צדק, מגפיים - זארה | צילום: שי פרנקו

מה שבטוח זה שתכולת המקרר בבית משפחת צפיר מספיק מוצלחת כדי שמיה תמשיך להתגורר בו, יחד עם הוריה ושתי אחיותיה, שירה וגילי.  "אבא שלי צוחק על כולנו כל הזמן, לא רק על אמא. כדי לחיות עם שלוש נשים אתה חייב הומור כדרך התמודדות", היא אומרת על אביה, יואב צפיר. במאי הטלוויזיה המצליח, לקח לאחרונה הפוגה זמנית ממפעלות "הכוכב הבא" וחזר לעולם קומדיות הנעורים, כשיצר את PPS - Personal Pop Star המשודרת בערוץ טין ניק ב-yes. הסדרה שואלת (ועונה) מה קורה כשלוקחים את מרגי והופכים אותו לרובוט פופ. PPS היא גם הסדרה שתחשוף את צפיר ג'וניור לעולם כשחקנית, בפעם הראשונה. "הדמות שלי תתפתח עם הזמן, בינתיים אני יכולה לספר לך איך קוראים לה - צוקית קוזלובסקי. זה כבר אומר הרבה, לא?".

תגידי עוד.
"צוקית קוזלובסקי היא חנונית מחשבים, והיא תלך מאוד רחוק בשביל האהבה. זה תפקיד קטן, טעימה ממני. זה לא שנתנו לי תפקיד ענק על ההתחלה. אני מאוד מקווה שזה יפתח לי עוד דלתות".

לא הייתה לי מודעות של מה מפריע לי

מיה רגילה להיות חלק בפרויקטים משפחתיים - בילדותה ישבה על הברכיים של סבא שלה בקלטות של "סבא טוביה", בנעוריה הפעילה את הקהל בהפסקות הצילומים של "הכוכב הבא". אבל נדמה שההשתתפות הטעונה ביותר הייתה קשורה לחשיפה סביב תעשיית ההרזייה של אמה, כאשר מיכל צפיר לא הסתירה הקהל את העובדה ששלוש בנותיה, כמוה בעצמה בעבר - סובלות מעודף משקל. בבית שבו השיח על ערך קלורי הוא לא רק ער אלא גם מפרנס, ובגיל ההתבגרות הנפיץ - מיה מצאה עצמה בתוך נושא לא פשוט. "גם אני וגם האחיות שלי ירדנו הרבה במשקל", היא מספרת, "אבל זה לא שאמא שלי לחצה עלינו. עם כל אחת מאיתנו - היא חיכתה שזה יבוא מאיתנו וזה באמת קרה".

הלחץ לא בא מזה שאת מופיעה בתמונות וסרטונים של אמא שלך?
"לא ממש. הייתי כבר ילדה שחקנית שלמדה משחק, אז לא הפריעה לי החשיפה. לא הרגשתי שהיא לא מתחשבת, היא אף פעם לא העלתה תמונות שלי בלי שאני אאשר לה, או דברים כאלה. וגם נראיתי מבסוטה תמיד, הייתי ילדה חייכנית ולא הייתה לי מודעות עד הסוף של מה מפריע לי".

ומה הפריע?
“שהייתי מאוד שמנה. בבית הספר הילדים צחקו עלי, במיוחד אם באתי עם חצאית או לבשתי צמוד. לא אהבתי את עצמי. הייתי יכולה לאכול שלושה המבורגרים ביום וצ'יפס".

מתי החלטת שאת רוצה שינוי?
"בכיתה ז', אמרתי לאמא שלי שאני לא רוצה לאכול יותר. היא אמרה לי - 'בואי נשנה את המילה. ונדבר על לאכול בריא'. התחלנו בתהליך שהפך לחלק מהחיים. נכנסנו לזה, עבדנו קשה, היא לימדה אותי להיגמל מסוכריות מנטה, לאכול בריא יותר, ירקות ולחם מלא, להיכנס לכושר".

מיה צפיר (צילום: שי פרנקו)
חצאית - רוזבלה נווה צדק, סריג ומגפיים - זארה | צילום: שי פרנקו

לא קל לילדה לשנות הרגלי אכילה.
"היו גם משברים. פעם ישבתי פה בסלון ובכיתי שאני לא רוצה, אני רוצה לאכול משהו טעים. אז אמא שלי הכינה לי טוסט - אמנם מלחם מלא, אבל עם מיונז ופסטרמה. ככה ירדתי 30 קילו בסך הכל מכיתה ז' עד י"א, שאז הייתי במשקל היעד שלי. גם היום אני לא במשקל הכי נמוך שלי, היו לי תקופות יותר רזות אבל אני מאוד מרוצה מהמשקל ובכלל מהמצב הכללי שלי. משקל זה לא הדבר החשוב אלא איך עושים את זה. לא לאכול זה לא מה שיעבוד".

לצד ההצלחה הגדולה של אמך, הייתה גם הרבה ביקורת עליה. איך הרגשת עם זה?
"אני זוכרת פעם אחת שאמא שלי חזרה מריצה בים וסיפרה שמישהו צעק לה שהיא מגעילה. זה העליב אותי, אבל היא גם ידעה שזה לא שלה. היא לימדה אותנו להתעלם מהביקורת עליה. אם טוב לה, היא שלמה עם עצמה - למה היא צריכה להרגיש רע? היא מאושרת, שמחה וזה מה שחשוב". 

אבל כן יש ביקורת שלך כלפי אמא שלך, על המאניה שהיא משדרת, כשאת אומרת "לא שמנה, מאושרת", כאילו הרזיה מבטיחה אושר מיידי.
"זה אולי נתפס ככה, אבל זה לא באמת. אמא שלי דווקא ממש לא מאמינה בזה. מי שמכיר אותה יודע שהנפש אצלה זה לפני הכל. היא תאהב אותך לא משנה איך אתה נראה. היא מדהימה, היא אחת החברות הכי טובות שלי ואני משתפת אותה בהכל. זה נכון שהיא יכולה לתת לי מבט כשהיא יודעת שאתחרט על משהו שאני אוכל, אבל היא צודקת, זה באמת מיותר".

אז את גם קצת אמא שלך, בעצם.
"ברור! אני צוחקת עליה שהיא סחית אבל יש בי את זה. לקחתי מכל אחד מההורים את מה שטוב בהם - מאבא שלי את ההומור ומאמא שלי את הסחיות", היא צוחקת.

מיה צפיר (צילום: שי פרנקו)
שמלה - רוזבלה נווה צדק, מגפיים - זארה | צילום: שי פרנקו

אני לא רוצה להפוך למשהו שאני לא

את ההערצה להוריה והרצון להיות בקדמת הבמה מיה זוכרת כמבנה פנימי באישיותה. "מגיל צעיר עשיתי הצגות, מתחפשת, מוקצנת ודרמטית. הייתי קולנית מאוד ורוצה שיראו אותי. לא תמיד היה קל לאנשים איתי. הייתי אולי קצת קולנית מדי".

למה את אומרת?
"בחטיבה היה לי קשה, לא הייתי מקובלת. הייתי מוקצנת ולבנות לפעמים היה קשה לקבל את זה. אהבתי להיות עם הבנים ולהסתובב איתם. לא עניין אותי מה שעניין את הבנות".

שזה מה?
"כאן ברמת השרון יש המון חשיבות לכסף ומותגים, ואני הכי לא כזאת. תמיד אהבתי להשתגע, אנשים לא ידעו איך לאכול אותי. לפעמים לא הייתי נכנסת לכיתה וביקשתי שיעורים פרטיים, זה הגיע גם למצב של חרם. גם זה שאני הבת של, תמיד הייתה הרגשה שאני בתור עצמי לא טובה מספיק. הרגשתי שלא רוצים אותי בתור חברה. אולי זה גם היה קשור אלי, לא הייתי רגילה. לא פגשתי אף פעם אדם שאמרתי - אנחנו אותו דבר. תמיד הייתי שונה".

איפה היה המפלט שלך?
"הלכתי לחוגי דרמה, שרתי בלהקה, שם פרחתי, אבל בשאר הזמן רציתי את הפרטיות שלי, השקט שלי, הייתי יוצאת לריצות ארוכות. לא קל לגדול בלי חברים".

הדברים החלו להשתנות עבור מיה בגיל תיכון. עם ההרזיה, הגיעה גם ההבנה שאם היא מרגישה כמו דג מחוץ למים - אולי כדאי לשנות את הבריכה. "עברתי לתיכון ברעננה שיש בו מגמת קולנוע, ושם פתאום לא הרגשתי שונה כל כך. היו שם מלא יצורים כמוני, יוצאי דופן ולא רגילים. קיבלו את מי שאני ואהבו את זה. שם סיפרתי את הסיפור שלי ויכולתי להיות מי שאני - רגישה, אכפתית, חברה טובה".

מיה צפיר (צילום: שי פרנקו)
מכופתרת – אייץ' אנד אם, וסט ומכנסיים - רוזבלה נווה צדק, מגפיים - זארה | צילום: שי פרנקו

לקראת גיוס, מיה חלמה על להקה צבאית - אבל בסוף נחתה בתיאטרון צה"ל. "היה קשה להתקבל, הרבה אנשים רצו, באודישן ללהקה לא התקבלתי ושאלו אם אני יכולה לעשות אודישן לתיאטרון. בסוף יצא לי שירות מדהים. אין בית ספר כמו להופיע מול חיילים שנרדמים מולך", היא אומרת. במקביל להופעות מול חיילים, עם דמויות ומערכונים פרי עטה - גם האינסטגרם גילה אותה. 30 אלף העוקבים שלה היום הם תוצר של מינוף בידי העמוד "פזמגרם", על הומור צבאי. "ואז התחלתי לעשות באינסטגרם דברים משוגעים כמו הסרטונים של אמא שלי, עוד דמויות. יש תקופות שאני גם לא מעלה כלום, כי אני לא רוצה לתת לאינטסגרם למסחר אותי. חשוב לי להישאר אותנטית. הגעתי לזה בשביל הכיף, הספונטניות. אולי אני יכולה להגיע ליותר אם אתמיד ולא אפסיק, אבל אני לא רוצה להפוך למשהו שאני לא".

יש גם תגובות פחות טובות?
"תמיד יש כאלה שיכתבו שאני מצליחה בגלל אבא שלי, או שאני מכוערת. בסדר, זכותי להעלות לאינסטגרם תמונות של עצמי מכוערת. אני לא אחת כזו שתמיד עם איפור, מתוקתקת ומסודרת. יש לי חניכיים ענקיות ואין לי בעיה להוציא אותן החוצה. אני מרוצה מעצמי ומהמקום שלי".

השחרור, שנה לפני הקורונה, לווה בתכניות לכיבוש העולם. מיה למדה משחק מול מצלמה, והיום היא לומדת בזום טיפול ב-NLP ובמקביל - עיצוב גרפי. "אני אוהבת עיצוב, מתעניינת באופנה, נראה מה אעשה עם זה. סבא שלי תמיד אמר לאבא שלי לא להיות רק שחקן, להיות מגוון ככל שהוא יכול, אז גם אני מנסה להרחיב את היכולות שלי. אני גם אוהבת לכתוב. כתבתי משהו שאני לא יכולה לדבר עליו אבל זה בתחום הדרמה".

איך יקראו לזה?
"'הבת של'", היא מחייכת, "זו הכותרת, וזה ממשיך משם".

מיה צפיר (צילום: שי פרנקו)
חולצה ומגפיים - זארה, ג׳ינס- אוסף אישי | צילום: שי פרנקו

במקביל ללימודים, היא עבדה עד הקורונה כמלצרית. "אני לא מפונקת. לא הייתי ילדה שאמרו לה 'בואי נשלם לך על טיול לחול או נקנה לך אוטו או בואי לקניון'. תמיד רצו להרגיל אותי שיהיה לי מוסר עבודה. בגיל 15 אמא שלי אמרה - 'מיה, תתאפסי על עצמך, את כבר בת ק16 ועכשיו אני בת 22 והיא אומרת 'יאללה, את כבר בת 24!'".

ובכל זאת, הנה את משחקת בסדרה של אבא.
"זה משהו שלא יכולתי לוותר עליו.  תמיד רציתי לעבוד עם אבא, הייתי מציקה לו שילהק אותי ופעם אפילו עשיתי אודישן לסדרה שלו, 'אובוי', ולא התקבלתי. או שעשיתי אודישן לסדרה בלי לדעת שהיא שלו".

וכאן, הוא קרא לך לאודישן?
"זה בא משנינו, הוא עזר לי להתכונן לאודישן, יס אישרו אותי וזהו. אני יודעת מה יגידו אבל לא אכפת לי. לימדו אותי להאמין בעצמי".

התרגשת לעבוד עם מרגי?
"אנשים מפורסמים נראו לי מילדות כמו אנשים רגילים לגמרי. עכשיו התחברתי עם ריף נאמן בגלל הסדרה, היא מהממת. אני גם חברה טובה של נדב גדג' כי שרתנו יחד בצבא. כולם בטוחים שזה כי אבא שלי היה הבמאי שלו אבל זו לא הסיבה, הכרנו בלי קשר".

אז איך זה הלך עם אבא בצילומים, הייתם מגיעים לסט יחד?
"כן, אני בשיא ההתלהבות קמה שעתיים לפניו ומעירה אותו שנצא כבר. הגענו ביחד, אבל על הסט הוא היה הבמאי שלי. זו הייתה חוויה מטורפת, פתאום ראיתי אותו אחר, יותר קשוח. בעבודה הוא במאי, הוא לא אבא, הוא לא התחיל לחבק אותי שם כמו בבית. בבית יש לנו אווירה של צחוקים כל הזמן, עושים אינסטגרם ומעלים סרטונים לטיק טוק". 

את טיק טוקרית גם?
"לא, זה התחום של גילי. אני כבר לא הדור הצעיר", היא מתלוננת, "נהייתי זקנה".

מיה צפיר (צילום: שי פרנקו)
חצאית - רוזבלה נווה צדק, סריג ומגפיים - זארה | צילום: שי פרנקו

דיברנו בעיניים

בהקשר של האחות הצעירה, גילי בת ה-15 - טיק טוק הוא יותר מרשת חברתית. הוא היה הדרך עבור גילי לצאת מהארון באוקטובר האחרון. "ברגע שהתחלתי לעקוב אחרי גילי זה היה לי ברור, כי כל התכנים שלה שם להט"ביים, יש שם את דגל הגאווה והיא מדברת על זה שהיא אוהבת בנות", משחזרת את מיה את התהליך, "ואז היא ראתה שאני עוקבת אחריה ובאה ואמרה - 'מיה?'. בעיניים כבר דיברנו והבנו הכל. פשוט הסתכלנו אחת על השנייה והתחבקנו ואמרתי לה 'בואי נעשה סיבוב באוטו'. שמחתי שהיא משתפת אותי, אומרת לי מי היא, מספרת לי שיש לה חברה. נראה לי שתמיד ידעתי, אבל חיכיתי שהיא תבוא ותגיד לי".

גילי פרסמה סרטון טיק טוק עם אמא שלך, על היציאה שלה מהארון. זה היה מרגש.
"נכון, לא הבנתי למה התפלאו מזה. היה לנו הכי ברור שאמא שלי תקבל את זה ככה. בדור הזה זה נורמלי. גילי מדהימה ואני לוקחת ממנה המון, היא האחות הכי מוצלחת, יודעת לנגן על הכל ולערוך והיא רק בת 15, זה מטורף. בשבילי זה בכלל לא ביג דיל - אני מכירה להט"בים מהתעשייה, מהצבא, זה לא חדש לי. היא אוהבת את מי שהיא אוהבת וזה הכל".

בתוך הלו"ז העסוק והמתוקשר של משפחת צפיר, השנה הזו הביאה גם בהלת קורונה עם טוביה צפיר - המפורסם הישראלי הראשון שחלה בנגיף. "סבא החלים והוא מרגיש מעולה", מדווחת הנכדה שלאחרונה השתתפה בסרטון חגיגי של המשפחה לכבוד יום הולדתו ה-75 של סבא טוביה, "ברגע שזה פורסם הוא כבר היה בריא, הרגיש טוב ורק היה לו קצת חום. היינו קצת בלחץ בהתחלה אבל בכל מה שקשור לקורונה, אמא שלי מנסה להוריד לנו את הפאניקה".

מיה צפיר (צילום: שי פרנקו)
שמלה - רוזבלה נווה צדק, מגפיים - זארה | צילום: שי פרנקו

גם בהקשר למשבר הכללי יותר בחוץ?
"אין לי ממש דעה על זה. אמא שלי הרגילה אותנו לא לראות חדשות, כדי שנוכל לראות את העולם בצורה חיובית".

מעניין. אבא שלך היה הבמאי של החרצופים, סבא שלך עשה המון חיקויים פוליטיים. אותך זה לא מעניין?
"אני יודעת על כל הדברים האלה, ברור, אבל לא תמיד מזהה את הדמויות שסבא שלי חיקה. אם חבר שלי לא היה מחובר כל היום לחדשות, יכול להיות שלא הייתי יודעת מה קורה. אבל הוא ממש מעורב - והוא לא אוהב את ביבי".

הבחור שאינו ביביסט הוא אוריה, חייל משוחרר, בן זוגה מזה שנה ("אנחנו מציינים את יום השנה בסילבסטר"). בגילה הצעיר, לצפיר כבר יש רזומה די מרשים כמונוגמיסטית סדרתית. "תמיד הייתי בקשרים רציניים - היה לי חבר בכתה י' וחבר לפני הצבא וחבר בצבא. אני מאוד זוגית. כרגע אנחנו בשלב של לחשוב מה נלמד ומה נעשה, לא מתי נגור ביחד - אבל אין ספק שיש אהבה".

מיה צפיר (צילום: באדיבות YES)
מרגי מתוך PPS | צילום: באדיבות YES
טין ניק, YES (צילום: מאור כהן)
מיה צפיר עם יואב צפיר וריף נאמן על הסט של PPS | צילום: מאור כהן

מה אוריה עושה?
"עכשיו הוא לומד לפסיכומטרי, הוא רוצה ללמוד מחשבים. הוא הכי שונה ממני. זה מזל שאנחנו לא דומים".

למה?
"כי ככה אנחנו משלימים אחד את השני, הרי אלפא ואלפא לא מסתדרים. אוריה נתן לי מהבגרות והרצינות שלו ואני מההומור שלי. הוא יותר רציני ממני אבל יחסית לעבר, אני פחות דרמה קווין היום. גיל ההתבגרות כבר לא פה".

אף פעם?
"אולי לפעמים לפני המחזור".

צילום: שי פרנקו | סטיילינג: הילה ג'רבי | איפור: דניאל גורן | שיער: אבישי מסטי | הפקה: רותם פנחס