בראשית הייתה "הכלה מאיסטנבול", והארץ הייתה היסטריה על פני תהום. ישראל התאהבה כל כך בטלנובלה הטורקית ש"ארץ נהדרת" נדרשה לסוגיה בפרודיה "השתול מאיסטנבול", ואילו כוכבי הסדרה הגיעו ארצה בתחילת השנה להופעה מפוצצת בהיכל מנורה מבטחים. "ואם הביאו הנה את הפארוק הזה מ'הכלה'", פוסקת ליגל רפאלי, "אז אין סיבה שלא יביאו גם את ג'אן מ'חלומות בהקיץ'. זה כל מה שאני רוצה".
זה לא שמה האמיתי. מי שקוראת לעצמה ליגל רפאלי מתגוררת באחת הערים החרדיות הגדולות בארץ; היא לא אמורה בכלל לצפות בטלוויזיה, טורקית או לא, והיא מעדיפה להישאר תחת מעטה מסתורין. רפאלי היא המעריצה מספר אחת בישראל של הסדרה הטורקית "חלום בהקיץ", היורשת הלא-מוכרזת של "הכלה מאיסטנבול", אבל רק המעריצה מספר שתיים של כוכב הסדרה, ג'אן יאמאן. את המקום הראשון ברשימה הזו תופסת כינרת תפוחי, שחיבתה לשחקן הטורקי אינה יודעת גבולות, בוודאי לא גיאוגרפיים – מה שהביא אותה ללב יער בלב טורקיה בחיפוש אחר בחיר לבה הטלוויזיוני, ועוד נחזור לסיפור מסמר השיער הזה.
"ג'אן נמצא כרגע בסיבוב לקידום הסדרה ברחבי אירופה ואנחנו ממש רוצות שיכלול אותנו בביקור", מצטרפת תפוחי לקריאתה של רפאלי לייבא את ג'אן יאמאן. "היה מסביבו טירוף באיטליה, מעריצות חסמו את דרכו שעות והוא הצטלם עם כולן. אחרי שראינו את זה, אחת המעריצות הישראליות כתבה בטורקית שהיא מבקשת מג'אן להגיע לארץ והבטיחה שיהיה טירוף עוד יותר גדול. פרסמנו את זה בקבוצת הפייסבוק שלנו וביקשנו מכל הבנות להעתיק את ההודעה ולהציף את האינסטגרם שלו. אולי זה יעזור".
איך לתרגם שפה שאת לא מבינה
סאנם (דמט אוזדמיר) היא נערה צעירה שחולמת להפוך יום אחד לסופרת מפורסמת ובינתיים עובדת במכולת של אביה. יום אחד מציבים לה הוריה אולטימטום: או שתמצאי עבודה רצינית, או שתתחתני בשידוך. סאנם בוחרת להתחיל לעבוד במשרד פרסום ומוצאת את עצמה מעורבת בעימות בין שני האחים שמנהלים אותו - ועל הדרך מתאהבת באחד מהם, ג'אן דיוויט (ג'אן יאמאן).
אם התקציר הזה לא נשמע כמו בסיס לתופעת קאלט, זה מפני שהקסם של "חלומות בהקיץ" לא טמון בהכרח בסיפור שהיא מגוללת. זה יותר עניין של טון ואווירה – זו לא טלנובלה כבדה אלא קומדיה, ספציפית קומדיה רומנטית – ובראש ובראשונה, זו הכימיה בין יאמאן בן ה-30 לאוזדמיר בת ה-27.
עוד לפני עלייתה לאוויר של "חלומות בהקיץ", אוזדמיר הייתה שחקנית מוערכת בטורקיה. יש לה אנרגיה טובה, קסם אישי ומראה נגיש; היא יפה מאוד, אבל לא "יפה מדי". בסדרה היא משחקת דמות תמימה-אך-לא-פראיירית שמאוד קל להזדהות איתה, כי בסופו של יום היא אנחנו. אישה צעירה עם חיים פשוטים וחלומות גדולים. לעומתה, ג'אן יאמאן הוא הליהוק הקלאסי לטיפוס "חלומה של כל אישה". בנוי לתלפיות, מבט עצוב בעיניים, טיפוס מסתורי שבהתרשמות ראשונה את עשויה לקטלג כמניאק שובר לבבות, אבל ככל שתכירי אותו לעומק, כך תרצי רק להציל אותו ואת נפשו המיוסרת.
האם מדובר במרובע רומנטי בהשתתפות שתי דמויות מומצאות ושני שחקנים אמיתיים? מאות אלפי מעריצים מאמינים שאכן כן. על המסך אי אפשר להתעלם מהניצוצות בין אוזדמיר ליאמאן, לא דבר פעוט בהתחשב בעובדה שגילויי האהבה היחידים ביניהם כוללים נשיקות חטופות בפה סגור, משל היו במסיבת כיתה ו'. הכימיה הזו גררה גל של שמועות שעדיין נמשכות, למרות שהסדרה כבר אינה משודרת בטורקיה: אי אפשר לזייף דבר כזה, טוענים המעריצים, ומכאן שהשחקנים למעשה יוצאים בסתר. הם בתגובה לא מאשרים או מכחישים את הקשר ביניהם, מדיניות שמעולם לא הזיקה להייפ סביב אף אדם מפורסם.
הטון הקומי-רומנטי והשילוב הבינכוכבי המוצלח בתפקידים הראשיים מסביר אולי את הצלחתה של "חלומות בהקיץ" בטורקיה, אבל זה עדיין לא מבהיר מה לה ולקהל בישראל. חלק מזה קשור ללא ספק לתקדים, "הכלה מאיסטנבול", ואילו החלק האחר – זאת כבר עבודה של ליגל רפאלי.
את הסדרה היא גילתה ממש במקרה לפני כשנה, זמן קצר לאחר שעלתה לאוויר בטורקיה. "בדיוק ילדתי ותכננתי להישאר בבית", היא מספרת. "העבודה שלי עד אז כללה ניהול של לקוחות, הקמה ותכנון של פרויקטים גדולים, והיה לי קשה מאוד להתבטל. ממש נכנסתי לדיכאון".
רפאלי צפתה ב"הכלה מאיסטנבול" כמו כולם באותה תקופה, אבל פחות התחברה. "זה היה כבד מדי", הוא פוסקת ומספרת שיום אחד שוטטה באקראי באינסטגרם של אחד משחקני המשנה ב"הכלה" וגילתה שיש דבר כזה "חלומות בהקיץ" - או ליתר דיוק "ציפור מקדימה", התרגום המילולי לשמה המקורי של הסדרה. כך הכירו אותה בארץ לפני שהגיעה לערוץ "ויוה" וקיבלה את השם "חלומות בהקיץ". והסיבוב הלשוני הזה – טורקית > אנגלית תוצרת גוגל > עברית תוצרת גוגל - מצוי בלב הרומן של ישראל עם "חלומות בהקיץ".
"התחלתי להתעניין בסדרה, לחפש עוד קטעים, והגעתי למישהי שמתרגמת קטעים לעברית ומעלה ליוטיוב", נזכרת רפאלי. "פניתי אליה ואפילו הצעתי לה כסף כדי שתתרגם עבורי קטעים, אבל היא הגיבה באגרסיביות וחסמה אותי. לא הבנתי למה, אבל דבר טוב אחד יצא מזה: בזכותה נחשפתי ל'גוגל טרנסלייט'".
לאהוב את מר פחית
שירות התרגום הדיגיטלי של גוגל היה הצוהר של רפאלי אל "חלומות בהקיץ". בתחילה היא פנתה לערוץ "ויוה" בבקשה שירכוש את זכויות השידור, אבל באותה עת נתקלה לטענתה בסירוב מוחלט. בנקודה זו החליטה להרים את הכפפה ולתרגם את הסדרה בעצמה, למרות שהיא לא יודעת מילה בטורקית.
רפאלי לקחה את הפרקים שמעריצי הסדרה תרגמו לאנגלית – גם הם, יש להניח, בעזרת 'גוגל טרנסלייט' – ותרגמה אותם מחדש מאנגלית לעברית בעזרת גוגל. את הפרקים עם הכתוביות בעברית העלתה לערוץ יוטיוב שפתחה במיוחד. את כל זה עשתה בטלפון הנייד שלה; טלוויזיה אין לה בבית, והמחשב הנייד שבבעלותה לא מחובר לאינטרנט.
לתרגם סדרה שלמה מטורקית לעברית דרך אנגלית, בסמארטפון - זה אתגר בכל קנה מידה. איך ידעת לעשות את זה?
"לא היה לי מושג, פשוט חיפשתי מדריכים בגוגל. קיוויתי שאם אצבור קהל, בערוץ ויוה יבינו את הכוח והביקוש וירכשו את הסדרה".
רפאלי פתחה אתר שבו ריכזה את התרגומים שלה וקבוצת פייסבוק למעריצי הסדרה. אלא שהפעילות שלה שם לא עברה חלק, וקבוצות מתחרות החלו להשמיץ אותה ואת פועלה. טענו שהיא מנסה לגנוב חברים מקבוצות מעריצים קיימות, השתלחו באיכות התרגומים שלה. "המטרה לא הייתה להרוויח משהו", היא מדגישה. "זה נטו עושה לי טוב לדעת שאני משמחת אנשים, אבל למתחרים זה לא ממש עשה טוב. היה לי משבר כשהבנתי שלאף אחד לא אכפת מההשקעה ואנשים ילכו למי שמתרגם פרקים הכי מהר ומעלה לרשת". בהקשר הזה חשוב להבין את גודל האתגר, ליטרלי: כל פרק של "חלומות בהקיץ" נמשך שעתיים ורבע. בישראל עורכים אותם מחדש לאורך שפוי של 45 דקות לפרק, אבל למי שהזדרז לתרגם אותם מהמקור ציפתה מלאכה מונומנטלית.
באופן בלתי נמנע, התרגום בגרסאות של רפאלי נוטה לעילגות מסוימת. אין הבדל בין נשים וגברים, יחיד או רבים, ומילים מסוימות מיתרגמות באופן שגוי עד משעשע. לדוגמה, שמו של הגיבור ג'אן נכתב בטורקית Can ומוצג כך גם בתרגום לאנגלית, מה שבהמרה האוטומטית לעברית יוצא אחד מהשניים – "יכול" או "פחית". כך נוצרים משפטים בסגנון "מר פחית, אתה ממש מוגזם עכשיו", או "אני אוהבת אותך, יכול". אבל, קטע: אחרי שצולחים פרק אחד או שניים מתרגלים לשיגיונות הגוגל טרנסלייט ומתחילים להבין מההקשר את הנעשה בסצנה.
"אני רואה כרגע במקביל את הסדרה גם ב'ויוה' וגם באתר של ליגל", מספרת דנה, "וזה לא שאני מבינה פתאום אחרת את הסצנות שראיתי בתרגום גוגלי. אבל ברור שזה הרבה יותר מצחיק כשאת מבינה כל מילה".
אצא לי אל היער לראות את החתיך
דנה היא מהמעריצות הרבות שגילו את "חלומות בהקיץ" בזכות הפעילות של רפאלי ברשת, אלא שהפעילות הזו כמעט נקטעה כשהביקורת שספגה גרמה לרפאלי לסגור את קבוצת הפייסבוק הייעודית שהקימה, "החמאם הטורקי ליגל רפאלי". האירוניה היא שדווקא ההודעה שפרסמה על כך בקבוצה העניקה חיים חדשים לפרויקט הייבוא האישי של הסדרה, כשמאות הודעות פרטיות הפצירו בה להמשיך בפעילות.
אחת מההודעות הייתה של כינרת תפוחי בת ה-37, שהציעה את עזרתה בניהול הקבוצה. היא מעולם לא צפתה בטלנובלות, כל שכן בטורקית, עד שנחשפה ל"חלומות בהקיץ". "שמעתי על הסדרה מחברות. באחד הלילות שעמם לי, התחלתי לצפות בפרקים שליגל העלתה ופשוט נשביתי בקסם", מספרת תפוחי. "כמו רוב הבנות בקבוצה, מצאתי את עצמי יושבת ורואה מרתונים של פרקים עד שלוש לפנות בוקר".
כשתפוחי הצטרפה לניהול "החמאם הטורקי", היא ורפאלי לקחו החלטה לסגור את הקבוצה בפני גברים. "חשבנו שיש ערך ביצירת קבוצה לנשים בלבד", מסבירה תפוחי, "ובאמת, ברגע שעשינו את זה התחילה הצטרפות מאסיבית של בנות. הקבוצה הפכה לבית חם למעריצות של הז'אנר ושל הסדרה בפרט. נשים מרגישות חופשי להביע דעה, לצחוק, לבכות, להזדהות עם הדמויות ובעיקר לשתף בתחושות, מה שלא קרה כשהקבוצה הייתה פתוחה לשני המינים". כיום מונה "החמאם" יותר מ-11 אלף נשים.
חברות רבות מתארות התמכרות קשה לסדרה, ברמת פרקים ישר לווריד. "נשים מספרות שבמשך שלושה שבועות הן מתנתקות מהסביבה ורק רואות פרקים ביוטיוב. בתקופה הזו אין בעל, אין ילדים, אין כביסות, אין אוכל – יש רק ג'אן", צוחקת רפאלי. "לפעמים אנחנו מאשרות פוסטים של בנות שבשלוש בבוקר ערות וצופות. בשרתים שלי אפשר לראות אנשים מחוברים גם בחמש לפנות בוקר. יש בנות שסיפרו על ריבים מטורפים עם הבעל, שתיים סיפרו שהבעלים שלהן הביעו נכונות אמיתית להתגרש".
איך באמת הגיב בעלך לכל הפעילות שאשתו מעורבת בה?
"בהתחלה הוא לא הבין על מה הרעש והמהומה, אבל הוא ראה שזה עושה לי טוב ותמך בי. ברגע שהוא ראה פרק אחד של הסדרה, כבר לא היה עם מי לדבר. כמעט חודש הוא ישן בחדר אחר וצפה כל הלילה. צחקתי עליו שהוא בוגד בי עם סאנם, שלא לדבר על זה שהוא התחיל לפקוד את חדר הכושר שלוש פעמים בשבוע".
אבל אפילו מר רפאלי לא הלך רחוק כמו כינרת תפוחי, שבאביב האחרון יצאה למסע בעקבות ג'אן יאמאן. "נסעתי לטורקיה עם שתי חברות. סיכמנו מהארץ עם נהג מונית שייקח אותנו לסט הצילומים, אבל כשנחתנו הוא שלח הודעה שהוא מבריז", היא מספרת. "מיד פתחנו את האינסטגרם והתחלנו להבין דרך הסטוריז של שחקני הסדרה איפה נמצא אתר הצילומים. ברגע שהבנו פחות או יותר תפסנו נהג מונית, הראנו לו את התמונה וביקשנו להגיע לסט".
סוף טוב הכל טוב!
"איפה. התברר שזה הסט הקבוע, אבל שהסדרה מצטלמת בימים הספציפיים האלה במקום אחר. שוב פתחנו את האינסטגרם, הגענו לסט שני, אבל גם שם לא היה אף אחד".
הן כבר חשבו לוותר, אבל תפוחי מצאה קצה חוט אחרון: שחקן משנה העלה פוסט על צילומים שהוא עומד להשתתף בהם, לרבות מיקום ספציפי. אבל הנ"צ שסיפק גרם לכך שתפוחי וחברותיה מצאו את עצמן בנסיעה של 45 דקות במעבה יער שומם, בדרך אל הלא נודע.
שלוש בנות עם נהג מונית בארץ זרה, נוסעות ליעד שאין להן מושג אם הוא קיים בכלל. לא פחדתן?
"ברור שכן, אבל נראה לך שאני אחזור לארץ בלי לראות את ג'אן?".
כשאיתרו סופסוף את אתר הצילומים, ההפקה לא אהבה את ההתפרצות וחסמה את דרכן. הן שוב חשבו לוותר כשנהג המונית עזב את הרכב, ניגש לאנשי ההפקה והציל את היום. בתוך חמש דקות יצא יאמאן להצטלם עם המעריצות. "הוא כל כך נחמד במציאות!", מדווחת תפוחי. "סיפרנו לו שאנחנו מישראל והוא דיבר אתנו כמה דקות והצטלם בסבלנות עם כל אחת מאיתנו".
כל ישראל רכלנים
שרה, חברה פעילה בקבוצת הפייסבוק, מספרת סיפור אופייני למעריצות הסדרה: "חברה המליצה לי לראות משהו בשם 'חלומות בהקיץ'. צחקתי עליה, אמרתי לה שאין סיכוי שאני רואה סדרה בטורקית, שיש לי חיים. אבל אז היא פתחה את האינסטגרם של ג'אן יאמאן ואמרה לי שהוא השחקן הראשי. בואי נגיד שהיא לא הייתה צריכה לעשות יותר מזה".
כמי שהגיעה לסדרה דווקא ממקום ציני, את יכולה להסביר את סוד הקסם שלה?
"את רואה את הדמויות ואומרת, 'יואו, גם אצלנו בבית זה ככה'. גם אמא שלי כל היום מעמידה סירים במטבח ומכריחה את כולם לאכול ואז הולכת ומרכלת עם השכנות, כמו אמא של סאנם. גם העובדים במשרד של ג'אן ומייצרים סיטואציות מצחיקות מהסוג שכולנו מכירים. בכלל, התסריט מאוד אמין. כשדמויות מתאהבות זה לוקח זמן, כשיש סיבוכים זה נראה הגיוני. אלו לא הטלנובלות הארגנטינאיות של פעם, שבכל אי הבנה היית תופסת את הראש ואומרת לעצמך 'מה היה קשה לפתור את זה בפרק אחד? למה זה לוקח 80 פרקים?'. אין כאן זלזול באינטליגנציה של הצופים".
רפאלי מוסיפה: "אני מאוד אוהבת את הערכים של הסדרה. את רואה את המסורת הטורקית, לומדת על התרבות שלהם - כיבוד אב ואם, כבוד לנשים, אהבה בצורה הכי עדינה שיכולה להיות. זה לא פרובוקטיבי בשום צורה והרבה קהלים יכולים להתחבר לזה".
הנקודות הללו לזכותה של "חלומות בהקיץ", לצד קצב ההצטרפות לקבוצת הפייסבוק, דחף את רפאלי לפנות שוב לחברת ההפקות "דורי מדיה", שמפעילה את ערוץ ויוה, בבקשה להביא את הסדרה לארץ. "הבנו שאנחנו כוח והתחלנו פשוט לשגע את ויוה בטלפונים ובהודעות בפייסבוק. להערכתי היו בין 30-40 הודעות כאלו ביום", היא אומרת. ואכן, הסירוב התחלף בהבטחה לשקול את רכישת הסדרה - עד שבאמצע מרץ יצאה ההודעה המיוחלת. דורי מדיה החליטה לרכוש את העונה הראשונה. "זה היה יום חג", נזכרת תפוחי.
בערוץ, עם זאת, לא ממהרים לתת את הקרדיט למעריצות. "עקבנו אחרי הסדרה מרגע עלייתה בטורקיה", אומרת דנה יפה, מנהלת התוכניות של ויוה. "כשפנו אלינו מעריצים בבקשה לרכוש אותה, אנחנו מן הסתם לא חשפנו שהיא כבר נרכשה, מסיבות מסחריות. הסדרה עלתה בערוץ לאחר שבטורקיה כבר צברו מספר פרקים ולכן היה עיכוב".
איך את מסבירה את האהבה לסדרה בישראל?
"היא שונה מאוד מרוב הסדרות הטורקיות, גילטי פלז'ר לא מתנצל. יש כאן גם ערכים שהישראלים יכולים מאוד להזדהות איתם: זה סיפור אהבה כיפי ומתוק בלי מוות או אסונות, ויש דגש מאוד גדול על משפחתיות, יחד עם התעניינות חסרת בושה של אנשים במה שקורה אצל אחרים בבית. רכילות ודרמות – אלה דברים שישראלים מתים עליהם. וצריך להזכיר גם את אוצר המילים שכל אחד מכיר, כמו מנגל, יאללה, קבב, חפלה. אנשים מתלהבים מזה".
מה את אומרת על הפעילות של קבוצת "החמאם"?
"אנחנו מאוד שמחים על ההתעניינות הגוברת בסדרה, אבל בשום אופן לא על התרגום הפיראטי".
תביאו את השחקנים הראשיים לארץ כמו שעשיתם עם "הכלה מאיסטנבול"?
"אין תגובה".
מנקודת המבט של ליגל רפאלי, הגעה של הכוכבים לישראל תהיה רק הזיגוג על העוגה. "אני מקבלת אינספור הודעות מאנשים שמודים לי", היא מספרת. "הכי מרגשים אותי כאלה שמאושפזים בבתי חולים וכותבים שהסדרה זה הדבר היחיד שמצליח להשכיח מהם את הצרות, או אימהות אחרי לידה שחוו משבר כמוני וטוענות שהסדרה גורמת להן להרגיש אופטימיות".
רפאלי התפטרה השנה ממקום עבודתה הקודם ומצאה ג'וב חדש. גם זה בזכות "חלומות בהקיץ", היא אומרת. "תמיד רציתי לעשות דבר משמעותי, אבל לא ידעתי מה. הסדרה נתנה לי את ההבנה שאני עושה משהו כזה, וזה נתן לי כוח להבין שאני יכולה לעשות מה שאני אבחר בחיי, בלי לפחד מההשלכות".
מה המטרה שלך היום?
"להמשיך להגדיל את הקבוצה. ולהביא לארץ את ג'אן יאמאן, כמובן".