בדרמת הערפדים הציונית שיצר ציון ברוך, ג'ודה הערפד היהודי (בגילומו של ברוך) מתאהב בטניה, אחות של האויב שלו שינקו, שהוא כמובן נצר לשושלת דרקולה. גם בחיים האמיתיים יש אחות ואהבה ושם משפחה מפורסם, אבל בסדר לגמרי אחר: דניאל קפול, שמגלם את שינקו, מאוהב בהילה ברוך, אחות של ציון. מבולבלים? "ציון סיכם את זה הכי יפה", צוחק קפול. "הוא אמר לי, קיבלת תפקיד וואו, קיבלת את אחותי, מה עוד אתה רוצה, את יאנה?".
הליהוק לתפקיד הגיע לפני הרומנטיקה. קפול נבחר לגלם את שינקו, ורק אחרי שהצילומים נגמרו הכיר את אחותו של הבוס. "עזרתי לציון בזמן כתיבת התסריט והדמות שהכי עניינה אותי הייתה שינקו", אומרת הילה, "תהיתי מי יוכל לשחק אותה. בזמן הצילומים הייתי בחו"ל, וכשחזרתי הגעתי לחנוכת בית של ציון עם מי שהיה חבר שלי. ואז ציון בא ואמר, 'תכירי, זה שינקו'. ישר אמרתי 'וואו'".
דניאל: "לא אמרת וואו, עשית 'אה' עלוב כזה".
הילה: "אני ביישנית אז הוא פירש את זה כסנובית. בכל מקרה, מסתבר שיאנה ראתה שדניאל מסתכל עליי אז היא אמרה לו ברוסית 'סגור ת'פה'. הוא שאל אותה האם אני והחבר נשואים, והיא אמרה, ''יפה נכון? אהבת, אה? לא. הם לא נשואים'".
דניאל, מה עשית עם המידע?
דניאל: "כלום, היה לה חבר".
הילה: "באותה תקופה, אמא שלי נפלה והייתה מאושפזת שלושה שבועות בטיפול נמרץ, ציון היה מגיע כל הזמן עם דניאל ורק איתו. התחלתי להעריך אותו כחבר, שהוא תומך ובא ועוזר. לצערי אמא שלי לא שרדה, וגם בשבעה דניאל היה איתנו מהבוקר עד הלילה".
כשהיא חוזרת לאירועים, דניאל יוצא לסיגריה. "הוא מאוד מובך מזה, לא נעים לו שאנחנו מספרים את זה. גם כשהיינו אומרים 'תודה' הוא היה אומר, 'תפסיקו להגיד תודה, זה להיות בן אדם'. התרשמתי מזה. יש אנשים שגדלו איתנו מילדות שלא עשו רבע ממה שהוא היה בשבילנו שם".
זה השלב שאת מתחילה לשים לב אליו?
הילה: "לא, איפה. הייתי בזוגיות והראש שלי היה בשבעה, ועוד ציון אומר לי, 'מה הילה, איך אנחנו משדכים לשינקו מישהי פה'. ניסיתי לסדר לו כל חברה רווקה שהייתה לי. אחת מהן אמרה לי, 'הוא לא זורם, נראה לי את צריכה לצאת איתו'. ועזבי את זה שאני בזוגיות, נשבעתי שאני בחיים לא אצא עם שחקן. הם כאלה חיים בסרט. ובטח הוא גם יעשה תפקידים של נשיקות, בחורות, סצנות סקס, אין מצב. ראיתי את ציון ולינור (אברג'יל, שהייתה בת הזוג שלו בעבר). כשהייתה סצנה שציון היה צריך להתנשק עם מישהי לינור עשתה לו סרטים והקיאה, וידעתי שגם אני לא אהיה מסוגלת".
אני במתח. אז איך זה קרה בסוף?
הילה: "כשנגמרה השבעה רציתי להיות קרובה לאחים שלי. נפרדתי מהחבר ועברתי לגור ביחידה אצל ציון. דניאל היה מגיע הרבה, והיינו מוצאים את עצמנו נשארים לדבר אחרי שכולם פרשו לישון. הבנתי שיש כאן חיבור אבל לא הבנתי למה הוא לא מתחיל איתי. אין, הוא בכבוד של רוסים".
דניאל: "כבוד לאח שלך".
למה לקח לך כל כך הרבה זמן להתחיל איתה?
דניאל: "זו אחות של ציון, מה אם זה יגמר לא טוב, מה אני עושה?".
הילה: "לי זה היה פחות דרמטי, פשוט רציתי וחשבתי איך אני מקדמת את העניינים. דניאל בדיוק חיפש דירה אז הצעתי שנהיה שותפים. המתווך עוד שאל אותנו אם אנחנו נשואים, ודניאל אמר ישר 'לא'".
דניאל: "זה גמר אותה, 'איך אמרת לא כאילו אני מגעילה אותך'. ואז הלכתי לדבר את ציון. אמרתי לו, 'אין לך בעיה שאני אהיה עם אחותך?'. התכוונתי בקטע של שותפים אבל ציון ענה, 'מה זה אחי, חלום שלי שתהיה גיסי'. משם לקחתי את זה כמה צעדים קדימה".
הילה: "לי לא היה מושג מכלום. קבענו להיפגש לפני שהוא טס, והוא הגיע ונישק אותי. הייתי בהלם".
בעצם רגע לפני שנהייתם זוג כבר עברתם לגור ביחד.
הילה: "עזבי את זה, את יודעת מה הדבר הראשון שעשינו?פתחנו חשבון משותף, איך שהתחלנו לצאת".
דניאל: "אמרתי בואי נחבר מינוסים. איזה בור את? כזה? אני בור יותר גדול. בואי נאחד בורות".
דניאל והילה, איציק וסימה
את הבורות הם איחדו והיום בדירה שכורה בראשון לציון הם חוגגים שלוש שנות זוגיות ושנת נישואים אחת. הדינימיקה בינהם לא משעממת לרגע, הם מתערבים אחד לשנייה בלי סוף בדברים, מקניטים ומצחיקים, כשהכל אפוף דאגה אחד לשנייה. שהילה מדברת בקול נמוך, דניאל קורא לה עמוס, וכשהיא מתערבת באמצע הסיפור שלו הוא קורא לה סימה (בהשראת דיירת עבר מהאח הגדול), היא מצידה לא מפסיקה לדרוש שהכל יסופר כמו שצריך. גם אם מדובר בטו מאצ' אינפורמיישן.
קפול נולד באוקראינה ועלה לארץ בגיל שמונה. "עד היום אני זוכר שנכנסתי לקניון וראיתי את הצעצועים. ברוסיה היה צעצוע אחד, וכל אחד צריך להיות אותו את הדבר, אותו ג'ינס, הכל. ופתאום פה יש מבחר, אני זוכר שראיתי רובוטריק".
הילה: "תספר איך התלהבת מארטיק קרח".
דניאל: "היא לא נותנת לספר כלום. את עלית איתי? איזה איציק את. אתה גדל במדינה של מינוס 40 מעלות, אין דבר כזה ארטיק קרח, ופתאום אתה בא לפה ואומר, 'מה זה הם סתומים? לי היה את זה בשלג בחינם'. טעמתי ארטיק קולה חשבתי אני בגן עדן".
איך התקבלת חברתית?
"גם אנחנו נקלענו לקלישאה שברוסיה אתה היהודי ופה רוסי מסריח, אבל לא הרגשתי מקופח, זה משהו שעברתי, אין מה לעשות. למזלנו אמא שלנו חינכה אותי ואת אחותי לא להסתודד בחבורות של רוסים אלא להיטמע בחברה".
עליתם כל המשפחה?
הילה: "בלי האבא".
דניאל: "סימה פה איתנו והיא הכינה לנו דג. פרסומת אחת וחוזרים. את רוצה להגיד עוד דברים?". דניאל עוצר להקניט את הילה על שנכנסת לסיפור, ואולי גם קצת לקבל פאוזה ברגע יותר רגיש. "כן, עלינו לפה כולם בלי אבא, בסדר? אמא, אחותי ואני".
אבא נשאר באוקראינה?
"אבא שלי עזב אותנו כשהייתי בן שלוש. עלה לארץ ונעלם. חיפשתי את הדמות האבהית, הייתי צמוד לסבא עד כמה שאפשר, אבל כשאתה קטן אתה לא באמת מבין".
הילה: "בגיל 3 כשהוא עזב...".
דניאל: "הנה הדוברת הגיעה".
הילה: "הוא כן הבין משהו בתת מודע, והוא פיתח אולקוס והיה תקופה ארוכה בבית חולים. בגלל זה עד היום אני דואגת לא לשים הרבה שמן באוכל ולא חומץ".
פגשת את אבא שלך בארץ?
"הוא יצר קשר לקראת בר המצווה. ישבנו בבית קפה והרגשתי שאני עם איש מהקיוסק. אתה לא יודע להגיד את המילה 'אבא', היא לא מתגלגלת. אחרי יומיים הוא התקשר ושאל אם אני רוצה להיפגש, המצאתי תירוץ שיש לי שיעורים, וזהו, זה הספיק לו כדי להגיד: הילד לא רוצה אז לא צריך".
וכשבגרת, לא ניסית ליצור קשר? להזמין אותו לחתונה?
"למה לי להזמין בן אדם שהוא רק בטייטל של אבא? אני לא מבין איך אפשר לעשות דבר כזה, זה לא אנושי. מה? סתם הבאת ילד לעולם. אני צריך לדעת בוודאות שאתן לילד שלי את מה שלא קיבלתי מהדמות הזאת".
"זה יוביל לגירושים"
המשיכה לבמה נמצאית, סבו היה כנר שגם חיתן זוגות. את מחיאות הכפיים הראשונות שקיבל, שצרבו בו משהו מלבד הזיכרון, דניאל חווה בגיל שמונה. "עשיתי חיקוי של איתי שגב מהקומדי סטור וכולם צחקו, נדלקתי". אחרי שירות קרבי המשיך לצוות בידור באילת, שם נשאר שנתיים וחצי. "באילת אתה חי בסרט שאתה סטאר. אתה הולך בטיילת ואנשים מצטלמים איתך, הייתי בטוח שאני אלן דלון. התקשרתי לסוכנת שחקנים ואמרתי לה שלום, אני מעוניין שתייצגי אותי, היא אמרה לי, מי אתה? מה זאת אומרת מי אני, אני בוגר צוות בידור. היא הייתה חמודה, צחקה ואמרה לי לך תלמד ואז נדבר. התבאסתי, הרגשתי מוכן".
קפול, בן 37, נרשם ללימודים בבית הספר "הדרך", שם פגש עוד לפני ציון ברוך, את גיסתו לעתיד, יאנה יוסף, שלמדה שנה מתחתיו. שש שנים עברו מסיום הלימודים עד שבגיל 34 קיבל את התפקיד הראשון המשמעותי שלו בתור שינקו (העונה השנייה של ג'ודה משודרת בימי חמישי, 20:15, ב-HOT3, HOT VOD, וב-NEXT TV). "המראה שלי לא התאים. בתפקידים של רוסי, המנטליות שלי הייתה של ישראלי מדי, ובתפקידים של צברים, אמרו לי שאני נראה לא מפה. זו הייתה בעיה, אבל אז הגיע שינקו. וזה היה בול. זה תפקיד של אחד שהוא לא מפה אבל זה קורה בארץ. בהתחלה חשבתי שזו דמות קטנה, שזה בטח עוד פעם שני פרקים ואז אני מת כמו תמיד".
באיזה סדרות כבר מתת לפני?
"'בלו נטלי' ו'ניו יורק'. כשקיבלתי את הטקסט של שינקו, שלחו לי שמונה פרקים למייל. אמרתי לעצמי, בואנה איזה חמודים, שלחו לי הכול, פשש איזו הפקה רצינית, איך יפה מצידם. התחלתי לקרוא מהסוף כדי לראות מתי אני מת. ואז אני מגלה שבסצנה האחרונה של הפרק האחרון, אני עדיין שם. ואז נפל לי האסימון. אני מספר את זה עכשיו והלב שלי דופק. הבנתי שזה תפקיד גדול. הנה, סוף סוף. זה קורה. כשאתה יוצא מבית ספר למשחק אתה בטוח שאתה הולך לכבוש את העולם".
אולי עוד לא כבשת את העולם, אבל כן כבשת עוד שפה. לפי המסורת דרקולה וצאצאיו הם רומנים, מאיפה אתה יודע רומנית?
"אני לא. האודישן לשינקו היה ארבעה דפים: שורה ברומנית, שורה באנגלית - כדי שאבין איך לבטא ושורה בעברית של התרגום. באודישן היה לי בלקאאוט והתחלתי לאלתר, לדעתי דיברתי בכלל בספרדית. רק אחרי שהתקבלתי וכשציון פגש אותי, הוא אומר לי, 'אחי אתה רומני, נכון?'. כשאמרתי שלא הוא מיד התקשר לדאוג לי למורה פרטית".
שחקן שמקבל הזדמנות בכזו סדרה מצליחה שנמכרה לשירות הסטרימינג "הולו", מה חשבת שיקרה?
"אם אחרי אילת חשבתי שאני אלן דלון, אז אחרי עונה ראשונה, פה חשבתי זהו אני אלן דלון, בראד פיט, ג'וני דפ, ומאיה בוסקילה".
ומה קרה?
"כלום (הוא צוחק שוב). היו הצעות. אבל אחרי תפקיד כזה, זה בעייתי לעשות כל תפקיד. זו תחושה מאוד מבאסת, אתה חושב שהדלת נפרצה ואתה מבין שהיא לא. ואנחנו חוזרים לנקודה שאין כאן הרבה סדרות כאלה ותפקידים כאלה. אחרי ה'למה למה למה' אתה מקבל את הרוח הזאת שנושבת לך".
הילה: "ואז אתה מתחיל לכתוב".
דניאל: "אם את שואלת איך לא ויתרתי? אין לי תשובה לזה".
זה מכניס למצבים של יאוש, דיכאונות?
דניאל: "לא, אני עורך סאונד, מצלם, עורך פרסומות, סרטוני תדמית, מאוד אוהב את התחום הזה. זו יצירה לכל דבר, אבל זה לא מחליף את המשחק. משחק בשבילי זה חמצן".
הילה: "לרוב הקהל לא היה מושג שדניאל ישראלי, חשבו שהוא רומני, אז בכלל לא ציפו לפגוש אותו ברחוב. ומבחינת עבודה, אני מבינה אותו, הייתה לו נקודת פתיחה טובה והוא היה צריך לחשב איך לא לעשות טעות. מעבר לזה שאני נכנסת פה גם, בתור הקנאית שלא מפרגנת. הציעו לו תפקיד ראשי בסדרה מאוד מצליחה, אבל כשהוא קרא את התפקיד, הוא ראה שיש שם יותר מדי נשיקות, בחורות, עניינים והוא ידע שתהיה לי בעיה עם זה. עליתי לו בתפקידים".
חתיכת הקרבה.
דניאל: "שאלתי אותה, אם מציעים לי תפקיד עם סצנות אינטימיות אבל שהוא משנה קריירה, מקפיצה לשמיים. התגובה הראשונה שלה הייתה, 'תשמע אני יודעת לאן זה יוביל, וזה גירושים'. אמרתי לה 'גירושים? אין בעיה. אז למה אנחנו בכלל ביחד?' לא דיברנו יומיים".
הילה: "זה קשה לי אבל הבנתי שגם אני צריכה לעשות ויתורים. אני לא יכולה לחשוב רק על עצמי. אני לא אהיה המפלצת ואשים לו רגליים".
שבט אחים ואחיות
הילה, בת 34, היא בת הזקונים במשפחת ברוך, גדלה ברמלה בחדר שחלקה תקופה עם ציון. "מילדות הייתי אחות של ציון, ספגתי ממנו המון, ברמה שהיה צריך להוציא ממני גינונים של בנים. תמיד גדלתי באווירה של צחוק, אחי היה בודק עליי פאנצ'ים, יש לי צחוק שאי אפשר להתעלם ממנו ולפי מדד הצחוק הוא יודע שזה עבד".
איך זה להיות אחות של ציון ברוך היום?
"זה לוקח למקום של אני בצל שלו, יש בי קנאה בזה שהוא הגשים את החלומות שלו, כי כן יש בי כישרונות שאני חולקת איתו והוא, בניגוד אליי, מגשים אותם. הוא מנסה לדחוף אותי, וזה גם אוכל אותו. הוא יגיד לי 'את הכי מוכשרת אבל לא עושה עם זה כלום'. אני כרגע עם עסק קוסמטי עצמאי, 'הילה ברוך סטייל', עושה מיקרובליידינג מהבית, שזה מעולה, אבל אני יודעת שאני לא נוגעת בייעוד שלי, אבל אני עוד אעשה את זה, אני עובדת על תסריט, מספיק להתחבא מאחורי 'אחות של ציון'".
לא רק את כשרון הכתיבה את וציון חולקים. בכל זאת ציון התחתן עם יאנה ואת עם דניאל. שניהם ילידי ברית המועצות.
הילה: "האמת שדניאל דומה לאבא שלי. אבא שלי רבע רוסי בעצמו עם עיניים כחולות, בהיר. אם נסתובב עם אבא שלי, יחשבו שדניאל זה הבן שלו. זה משהו שאמא שלי, התוניסאית, מאוד אהבה, אם היא הייתה בחיים היא הייתה מה זה מבסוטית מדניאל, היא התגאתה שהיא תפסה מישהו כזה בהיר עם עיניים כחולות והיא שחרחרות".
היא זכתה להכיר את דניאל?
הילה: "בתור חבר של ציון, לא כבן זוגי. היא אמרה עליו בתוניסאית שהוא 'ג'ין', איזה יפה הוא".
כשנכנסתי לבית שלכם וראיתי את דניאל, חשבתי דווקא כמה הוא דומה לאחיך. התנועות, חיתוך הדיבור, וכמובן אי אפשר לפספס את התסרוקת הידועה, חצי הקוקו עם הפס הבלונדיני ששניהם מתהדרים בו.
דניאל: "זה ציון עשה לי".
אולי ציון גורם לכולכם להיות דומים לו.
הילה: "בהתחלה חשבתי שזה רק אצלי בראש, אבל אנשים באמת מתבלבלים בין ציון לדניאל. גם הבן של ציון, נוח, יצא ממש הבן של דניאל, גם כל פעם שהוא רואה את דניאל הוא מתרגש".
דניאל: "כאילו הוא מזהה שאנחנו מאותו שבט".
איך הדינמיקה בינך לבין יאנה? מרכלים עליהם ברוסית?
הילה: "הם חשבו שזה מה שיקרה, אבל אצלי ידע זה כוח ומהתחלה עם דניאל למדתי רוסית. הם לא יכולים להגיד לידי כלום".
דניאל: "הכל היא מבינה, הכל!"
איך תוניסאית מרמלה מסתדרת עם אוקראיני שגדל על החינוך הסובייטי?
דניאל: "באנו משני שבטים, זה לא ששל מישהו טוב יותר משל השני, אבל זה פשוט שונה".
הילה: "ואנחנו עכשיו מקימים שבט משלנו. אנחנו שונים בכל פרמטר. נגיד ארוחות משפחתיות אצלנו זה חובת נוכחות, אין דבר כזה לקבל פטור, ואצל דניאל בכלל אין ארוחות שישי, אז זה דווקא חסך ריבים".
דניאל: "אצלם זה מתחיל ונגמר באיפה נהיה בחג. נגמר ראש השנה? איפה נהיה בחג הבא. אבל אני חושב שהדבר שהכי מייצג את הפער בינינו זה שבשבילי גבר יכול לקחת מגב ולעשות ספונג'ה. בשבילה, שאני אשטוף כלים, זה עלבון מבחינתה, יהרג ובל יעבור. לקח לי תקופה להסביר לה שגם לי יש ידיים ורגליים וגם אני יכול לעשות את זה".
הילה: "הוא גם לימד אותי להכין פחות אוכל, הוא היה משתגע שאני מכינה כמויות של 40 סירים ואז זורקת אוכל".
ככל הידוע לי ליוצאי רוסיה יש גם מגוון אמונות תפלות.
דניאל: "וואי וואי אצלנו חתולה שחורה זה באהלן-אהלן, זה הדבר הכי קטן. ככה: אסור לשבת עם נעל אחת כי יקרה משהו רע או שתישאר לבד. אסור לעבור מתחת לעמוד ברחוב, זה אני עוד זוכר מסבא שלי, שהיה לוקח אותי ביד והיינו עושים עיקוף. לפני שטסים צריך לשבת, לחשוב על דברים טובים ואז קמים ועושים היידה ויוצאים. ובשירותים אסור להשאיר את מכסה האסלה פתוח, שלא יברח הכסף".
הילה: "אצלנו גם אסור להשאיר מכסה פתוח, אבל זה כדי שלא ייכנס השטן. אני גם באתי עם סטיגמה על רוסים שאין להם קשר לדת, ופתאום הוא אומר לי שהוא מאמין, אבל בדרך שלו, ודווקא בזכותו עזבתי את הטקסים וגם התחברתי יותר מהמקום שלי, אבל הייתי בשוק שהוא שומר בשר וחלב ואוכל כשר".
מה באמת אוכלים בבית ברוך-קפול?
הילה: "האמת שאני חולה על סלט תפו"א ודג מלוח, על מרק סלק, בורשט. כל מה שטעמתי, עפתי על זה".
דניאל: "אצלנו הכל בא עם מיונז. אפשר להגיש וופל עם מיונז".
אייפון וקיפוד
אחרי שנה של זוגיות, דניאל כרע. גם הצעת הנישואים נשמעת כמו חלק מתסריט לקומדיית טעויות, "החלום של הילה זה שיהיה לה קיפוד כחיית מחמד, אז רציתי לקנות לה קיפוד ולשים עליו את הטבעת, חיפשתי קיפודים בכל מקום, וכולם אמרו לי מה אתה דפוק? קודם כל זה מחלות, אי אפשר לגדל אותו בבית, הוא ימות ואיך תשים עליו את הטבעת, יש לו קוצים".
אז מה קרה בסוף?
דניאל: "הייתה לה יום הולדת, והחלטתי להציע לה בבית של ההורים שלה לפני שהוא נמכר, כי זו סגירת מעגל מאמא שלה, אמרתי לה שבחצות תהיה לה הפתעה והיא כמובן חשבה שהבאתי לה קיפוד. חצי שעה לפני חצות אמרתי לה שתארוז תיק ודרכון ושאני רוצה לקחת אותה להפתעה. היא ישר התחילה לצעוק ולהילחץ 'כמה זמן נסיעה? תגיד לי לאן נוסעים' וחטפה התקף שהיא לא מוכנה ואין מצב שהיא חוצה את הגבול עכשיו".
הילה: "הוא הביא אותי למצב שאני בוכה מהלחץ שאני לא יודעת מה עושים, אז ירדתי למטה לנשום אוויר".
דניאל: "בזמן הזה, סידרתי את כל המדרגות עם נרות, ואת הטבעת החבאתי בתוך קופסה של אייפון, כי הילה שונאת גאדג'טים".
הילה: "עליתי, ואני רואה את הנרות, אבל לא מעזה להתחיל לדמיין ואז אני רואה קופסה של טלפון חדש, ואני אומרת לעצמי בלב, תחייכי, תהיי נחמדה, הוא קנה לך מתנה יקרה, אבל בתכלס מקללת אותו ואז אני פותחת את הקופסה ורואה בפנים את הטבעת".
אחרי שנה של אירוסים, כשדניאל טס לצילומי העונה השנייה של ג'ודה, הילה גילתה שהיא בהריון. "היינו באמצע ריב דבילי, וכשהגעתי למלון באיזה שלוש-ארבע בבוקר, פתאום אמא שלי שלחה לי תמונה".
הילה: "הייתי אצל אמא שלו, וצילמנו עם הטלפון שלה את הבדיקה, אז שלחנו ממנה".
דניאל: "ואני מסתובב בחדר במלון ולא מבין איך אני מצלם מחר, איך אני זוכר את כל הטקסט ברומנית למחר".
הילה: "כשהוא חזר, אספתי אותו מהשדה, ואז אמרנו יאללה צריך לקדם את עניין החתונה, זה נתן לנו את הבעיטה בתחת. סידרנו הכול ממש מהיר, ארגנו חתונה חודש מהיום שגילינו. וכשהכל היה מאורגן, הלכנו לרופא לבדיקת דופק, בשבוע תשיעי, וגילינו שהעובר לא שרד".
דניאל: "העובר הפסיק להתפתח שלושה ימים לפני הבדיקה, בדיוק ביום שסגרנו את התאריך".
הילה: "בכיתי בטירוף, זה נורא. אבל זה משהו טבעי שקורה לעשרים אחוז, ופתאום מלא מספרים לך שזה קרה להם גם".
דניאל: "הבעיה הייתה שסיפרנו לכל העולם, כי היה צריך להסביר למה החתונה נקבעה כל כך מהר, ואז היה צריך גם לספר שעברנו הפלה".
הילה: "ציון כעס עלינו שסיפרנו. מסתבר, שבאותו זמן יאנה הייתה בהריון השלישי שלה והם בעצמם שמרו בסוד". (הילה: חולצה ותיק - זארה, חצאית - לי הוד, מחוך - וינטג', תכשיטים - שורוס | דניאל: חולצה ונעליים - זארה, מכנסיים - פייר קרדן, מכנסיים - דיזל)
הילה: "הארוע עצמו נעשה כי נדחפנו לזה בגלל ההריון, אנחנו התמהמהנו בגלל שאנחנו לא אוהבים את תשומת הלב ושהפוקוס עלינו. אני ברחתי רוב האירוע לחדר".
דניאל: "נכון אחרי ששוברים את הכוס ומתנשקים, החתן והכלה נשארים בחופה וכולם באים להגיד 'מזל טוב'? אז הילה אמרה תודה לארבעה אנשים, ואז אני מסתכל לצדדים וקולט שאני לבד. ולהגיד תודה לשלוש מאות אנשים לבד זה לא כיף".
הילה: "היה לי כל כך חם, ואני לא טוב לי הרבה אנשים וחום, אני בן אדם חרדתי".
אח שלך הרים בחתונה?
הילה: "ברור, 'מה קשור' הופיעו וגם אותם שיגעתי שיעלו כבר להופיע".
דניאל: "זה 'תעלו להופיע' כי 'אני רוצה כבר ללכת הביתה'".
הילה: "אני הייתי בחדר חתן-כלה ואני שומעת את ציון מהבמה 'איפה הילה? דניאל איפה הילה?'"
דניאל- "התחתנתי לבד".
אבל יותר מאירוע עתיר מוזמנים וטבעת על האצבע, אני רואה שיש עליכם התחייבות לתמיד בצורת קעקוע משותף על הזרוע
הילה: "על כל אחד יש את השם של השני בכתב של השני. אני חתמתי עליו והוא חתם עליי".
דניאל: "ציון ראה את זה, אמר לי ישר 'מה אתם מפגרים? איזה אומץ'".
אז זהו, זה לכל החיים.
דניאל: "אם היא תסכים שאני אעשה תפקידים, ולא תרצה להתגרש אז כן".
הילה: "עכשיו אין לי ברירה, אני צריכה לעמוד מאחורי זה".
צילום: שי פרנקו | סטיילינג: ליאת אשורי | איפור ושיער: אדם משאלי