אחד הזוגות הכי בולטים בעונה השישית של "חתונה ממבט ראשון" (קשת 12, ראשון אחרי החדשות) הוא ללא ספק מור רדמי ושניר שלו. על אף החיבור המנטלי החזק, השניים נתקלו בקשיים כשהחתן שניר לא נמשך לכלתו, והדיון על כך מתנהל לאורך התקופה בצורה גלויה ומתמשכת. "לשמוע הרבה פעמים שמישהו לא נמשך אלייך זה לא הדבר הכי נעים", אומרת רדמי היום. "גם אמרתי לו, 'אני יודעת, אתה לא חייב להגיד את זה 50 פעם'. אבל סה לה וי, פעם אתה דוחה ופעם אתה נדחה. לא צריך לקחת הכל כל כך קשה, לא את עצמכם ולא את השאר. חיים פעם אחת, תעשו את זה טוב וקליל, ותעשו את זה מצחיק גם. יש מישהו שלא חווה דחייה?".
אבל לא כולם חווים דחייה בפריים טיים.
"תראי, שנינו לא הסגנון של שנינו. שנינו היינו רואים אחד את השנייה בבר ולא היינו עושים מוב, ובאפליקציה שנינו היינו מחליקים שמאלה. ועם זאת ראינו דברים טובים אחד בשנייה, ולצד זה שהוא לא נמשך הוא אמר לי, 'תישארי, אני חושב שזה יכול להתפתח'".
את טענת שהוא דומה לעמוס תמם, והיית מחליקה עליו שמאלה?
"האם הוא מה שביקשתי? לא. האם הייתי מוכנה לשים את זה בצד? כן. שנינו נורא רצינו, ושנינו האמנו שזה יכול להשתנות. אבל כן, התקשורת הייתה פתוחה וכנה, לפעמים עד כאב. הוא נורא פחד לפגוע בי, להוליך אותי שולל".
נראה כאילו מרוב ששניר העלה את זה למודעות, זה עצר אותו. הוא הציב את זה כעובדה מוגמרת. למה נשארת?
"כולם שואלים אותי את זה, 'למה את עדיין שם', אבל את רואה פוטנציאל, וגם את באה לתהליך, את עוברת כזה מסע ואת רוצה ללמוד על עצמך, לצאת מאזור הנוחות. את מקבלת את מיטב המוחות שתומכים בך, ובסופו של דבר גם באמת היה לנו כיף".
אתם חוזרים על זה די הרבה, שהיה לכם כיף. מה לא ראינו?
"שניר מצחיק ולא רואים את זה unfortunately. יש לו יציאות מצחיקות, הוא עושה את שאולי של 'ארץ נהדרת' ואת לא יודעת מה לעשות עם עצמך מרוב שאת נקרעת. אבל היה לו קשה עם המצלמות. גם לי לא היה פשוט, אבל אצלו זה היה יותר עניין. אחרי שבועיים היה בינינו דיבור שאולי נפרוש מהפורמט, כדי לתת צ'אנס אמיתי. שנינו ראינו את ההתאמה, שנינו ראינו דברים טובים אחד בשנייה, שנינו האמנו שהזמן יעשה את שלו, ושנינו לא מיהרנו ללכת".
מניין האנגלית שלך
רדמי (34) היא אישה חזקה. זה היה ברור כבר מפרק ההיכרות – קרייריסטית, יודעת מה היא רוצה, אסרטיבית – וזה נותר יציב גם מול התכנים הלא פשוטים שעלו מול בן זוגה, בסשנים בקליניקה ובחיים שביניהם. "הרגשתי שאני מדברת את עצמי, שאני אומרת מה אני רוצה. אם הייתי מרגישה שמישהו גורם לי לשנות משהו בי, אז לא הייתי שם. להפך, שניר כל הזמן אמר לי שהוא אוהב את הדומיננטיות שלי, ואני מאוד מחוברת לעצמי. אצלי זה וואט יו סי איז וואט יו גט, כולל האנגלית".
בואי באמת נתעכב שנייה על האנגלית. את עושה את זה בכל שיחה. שנערוך את הריאיון באנגלית?
"We can if you want. כל הזמן שואלים אותי, מור, מניין האנגלית שלך? והאמת, זה מזה שאהבתי מוזיקה כשהייתי קטנה, ואחר כך גרתי בחו"ל, והעבודה שלי היא באנגלית. אני כן מודעת לזה יותר עכשיו ומנסה למנן, אבל לא יודעת למה, לי זה לא מפריע, מי שזה מפריע לו שיהיה בריא. גם שניר מדבר ככה, אנחנו שני פלוצים ביחד".
עכשיו יש לך הזדמנות לראות את עצמך מבחוץ, על המסך. איך זה?
"זה מאוד דינמי. בגדול אני בטוב, במיקרו קשה לי. קודם כל, פתאום את רואה איך את נראית – הסנטר הכפול, והטלוויזיה שלא מחמיאה לי בעליל. כשרואים אותי עכשיו אומרים לי, 'מה זה, כמה ירדת?', וזה כולה 3 קילו שירדו מהספורט שעשיתי כדי לשחרר לחץ בתחילת העונה. ממש לא ירדתי במשקל בשביל שניר, ובכל מקרה זה הפן השטותי. חשוב יותר שאני בסדר עם איך שאני מגיבה ועם הדברים שאני אומרת. אני פחות בסדר עם חוסר האנרגיה. אני ממש רואה איך אני הולכת ונכבית לאורך הדרך".
כמו בדרך חזרה מסופ"ש הזוגות, כשהעברת לשניר את בקבוק הסודה בלי להניע שריר בפנים.
"זה היה לי מאוד קשה לצפות בזה, הייתי זומבי. נסענו כבר שעתיים, אחרי יומיים של קור וגשם, וכבר אין כוח לדבר".
סופ"ש הזוגות גם התחיל לא קל, לשניר היה לא קל עם הלוקיישן שהגעתם אליו.
"כן, הוא לא ראה עונות קודמות ולא הבין שבשנה שעברה הם היו בטבריה. הוא פנטז על 'בראשית' או 'סיקס סנסס', ואני כל הדרך מסבירה לו שאין מצב, והוא עדיין הצליח להיות מופתע. אז השתעשעתי מאוד מהסיטואציה, וגם התבאסתי שהוא התמקד בקושי של עצמו ולא ראה אותי בדבר הזה. אבל בסופו של דבר השיחה בינינו השאירה אותו שם".
יום למחרת החלטת לעשות הפסקה ולחזור לבית שלך.
"הרגשתי שאני יוצאת מאזור הנוחות שלי ושאני לבד בזה, שהוא לא עושה מאמץ, וזה גם מה שאמרתי לו. ואחרי השיחה הזו הוא כן עשה מאמץ. האמת היא ששניר עשה מאמץ בדרכו שלו לאורך כל הזמן. זה לא פשוט לבן אדם שלא העלה פוסט באינסטגרם בחיים לפני התוכנית הזאת, וזה משהו שראוי להערכה בעיניי".
היציאה שלך מאזור הנוחות הייתה שם מהרגע הראשון. אבא שלך תימני ועברה התחושה שאת לא מעוניינת בחתן ממוצא תימני, אבל לא עשית מזה עניין אחרי הפגישה עם שניר מתחת לחופה.
"באתי בווייב שלא משנה את מי אני רואה שם, אני זורמת. מצדי שישימו איזה אנטיוכוס, לא אכפת לי. באתי לראות למה שמו לי דווקא את הבן אדם הזה מכל מי שהתמיין. לא באמת הפריע לי כלום, לא תימני, לא גובה. זה לא היה פקטור, כי הבנתי שעם הבחירות שעשיתי בעצמי עד היום, כנראה יש סיבה שאני ב'חתונמי'".
אני צריכה לדעת שהוא באמת שם
בפרק החתונה נחשפו הצופים למערכת היחסים המורכבת של רדמי עם אביה, שהתגרש מאמה כשהייתה בת 6. "הייתה לנו אידיליה משפחתית ברמה גבוהה מאוד, וזה היה אירוע שפירק את הכל", היא מספרת. "גרנו בבת ים, בבניין של שלוש קומות, קומה ראשונה סבא וסבתא, קומה שנייה דוד שלי עם המשפחה שלו, ואנחנו בקומה השלישית. כל היום הייתי עולה ויורדת במדרגות, הייתי באמת הילדה המאושרת בעולם. ואז ההורים שלי התגרשו. הכל הידרדר מהרגע שזה קרה. נורא רציתי כל הזמן שאמא ואבא יחזרו, בזבזתי על זה כל שנה את נרות יום ההולדת".
איך זה שינה את החיים?
"עברנו לגור עם אמא, שני ילדים, בן ובת בהפרש של ארבע שנים, באותו החדר. כשאחי היה חייל עוד גרנו באותו החדר. אם הוא היה בא עם חברים או עם בת זוג, הוא היה בא, מרים אותי ושם אותי בסלון. אמא שלי עשתה כל מה שהיא יכלה, היא הייתה מורה, מסיימת ללמד והולכת ועושה שיעורים פרטיים, ותוך כדי עשתה תואר שני, גיבורת עולם. אמא שלי הייתה הסלע".
אבא היה נוכח?
"לא כל כך. הוא עשה הכי טוב שהוא יכול היה לעשות בנקודת הזמן הזו. אבא שלי עבר חיים קשים. הוא עצמאי, מלא אמביציה, הייעוד שלו הוא הפרחת שממות, כל פעם היה מקים עסק, גורם למקום לפרוח ולשגשג ואז סוגר ופותח במקום אחר. הוא לא היה חזק בלהתמיד בדברים. אז כן, הוא חסר לי, והוא היה מפצה בדרכים שלו. הוא היה גונב אותי מבית הספר, לוקח אותי לתחנה מרכזית, קונה לי מלא דיסקים. כשהייתי בצבא, הוא טס לשלוש שנים לארה"ב לפתוח עסק, וכשהוא חזר ישבנו לשיחה קשה מאוד. בסופה הוא התקשר ושאל את אמא שלי, 'איך אני יכול לגרום למור להיות גאה בי'. ומאז הוא מנסה מאוד, בכל שבת הוא לוקח אותי לארוחת בוקר, ובכל שיחה הוא אומר לי שהוא אוהב אותי וגאה בי. אנחנו במצב הרבה יותר טוב היום".
איך השבר הזה השפיע על האמונה שלך באהבה ובזוגיות?
"בגלל זה לוקח לי עד היום הרבה זמן לבטוח במישהו. יש לי שריון מאוד עבה בגלל הפחד הזה להיפגע. וגם הפסיכולוגית שלי אומרת שכל פרידה זה משפשף את הצלקת מאבא, את זה שהוא הלך. גם יעל וגלעד (הפסיכולוגים ד"ר יעל דורון וגלעד הורוביץ, שמלווים את המשתתפים בתוכנית – א"ו) אמרו לי שאני צריכה להיפתח יותר, ואני עושה את זה, רק לוקח לי קצת יותר זמן לבטוח במישהו. אני צריכה לדעת שהוא באמת שם כדי שאוכל לסמוך עליו. ואני חייבת להודות שעם שניר, מהשנייה הראשונה בחופה, הרגשתי שזה מישהו שאני יכולה לבטוח בו".
אולי משם הסבלנות שלך. אולי דווקא בגלל שלא התחיל בפיצוץ וקליק עם שניר, היה בך פחות פחד לאבד את זה.
"בול. אני גם יודעת ממרומי גילי שמה שמתחיל מהר נגמר מהר. כבר יצא לי להבין שככל שדברים נבנו לאט יותר, ככה מערכת היחסים הייתה יציבה יותר. וגם שניר אמר לי שמערכות היחסים הקודמות שלו התחילו בידידות, אז אמרתי לעצמי, או-קיי, תתכוונני לקצב של מישהו אחר, שחררי אגו, שחררי מהירות, ואולי מפה תבוא הישועה".
במציאות אני הייתי קצת שניר
בחיים שלפני "חתונמי" הייתה רדמי דוגמה קלאסית לאישה שסביבתה לא מצליחה להבין "איך יכול להיות שבחורה כמוך לבד". אבל היו גם תקופות אחרות: "דווקא היו לי כמה מערכות זוגיות מוצלחות, אני מאוד זוגית. אני אוהבת להיות בבית, אוהבת לבשל בזוג ואוהבת לישון ביחד, וגם הייתי מאוד הרפתקנית, טיילתי מלא בעולם, והייתי במערכות יחסים של לונג דיסטנס".
יש משהו בהרפתקות שמרכך את הפחד להיפגע.
"כן, כי אני יודעת שיש תאריך תפוגה. ואז יש פחות לחץ, אני הרבה יותר אני, כי אני לא בחיים האמיתיים. היו כמה מערכות יחסים יפות, ואז הייתה את האחרונה, שממש חשבתי שזה זה, ורמזתי לא מעט על טבעת, לא התביישתי, אבל לא צלח".
מה קרה בזוגיות האחרונה?
"זו הייתה זוגיות קורונה, אז זה היה מאוד אינטנסיבי. אחרי שנה ביחד אני שאלתי 'מה קורה', רציתי שנעבור לגור ביחד והוא לא היה סגור על עצמו, ואז הצעתי שנעשה איזה ברייק, וזה חזר אליי בהפוכה. הוא החליט שהוא לא יכול לתת לי את מה שאני רוצה, ונפרדנו. לא התרסקתי, התנפצתי למיליון חתיכות. לקח לי אולי חצי שנה להתאושש מהפרידה הזאת ואחר כך לא הצלחתי להיתפס על אף אחד, יצאתי המון. וזה השריר שבאתי לאמן, כי במציאות אני הייתי קצת שניר, לא רציתי לפגוע או להוליך שולל, אז חתכתי הרבה יותר מדי מהר. אז אמרתי, בואי ננסה את הדבר הזה, והכי גרוע זה שאני אצא בלתי נסבלת ואחרי כמה דקות כולם ישכחו".
ואיך את עם התגובות?
"הקרובים שלי קיבלו הוראה מאוד ברורה שאם יש משהו שלילי, לא לשלוח לי. אני לא קוראת באופן אקטיבי, אבל הייתה רק תגובה אחת שעצבנה אותי. מישהי כתבה שהשידוך בינינו הוא על בסיס העבודה שלנו, רק ש'בעוד שניר הוא מנכ"ל חברה והוא טוב במה שהוא עושה, מור התקבלה לתפקיד שלה בגלל הקשרים והתקופה'. הבלגתי באלגנטיות, בעיקר כדי לא לתת לזה במה, אבל זה הקפיץ אותי. מאוד מאוד קשה להתקבל לחברה שבה אני עובדת, את עוברת שבעה ראיונות, עם מוקדים שונים בעולם. יש תפקיד אחד כמו שלי בכל משרד בעולם, ואת לא יכולה להתקבל בזכות קשרים. חוץ מזה, טפו טפו, אני מקבלת מהרוב המוחץ אהבה. מישהי כתבה לי, 'אני יושבת עם בעלי ואני רוצה לדעת איך גורמים לבנות שלנו להיות כמוך'. זה עושה לי צמרמורת".
אני לא חייבת להיות רזה בשביל שום דבר
היא בוגרת עולם הרווקות התל-אביבי, ואיתו גם האפליקציות וההחלקות הבלתי נגמרות שמאלה–ימינה. "אם הייתי רוצה גבר רק בשביל שיהיה לי גבר, אז כבר הייתי היום נשואה פלוס ארבעה. זה לא שחסרות אופציות, זה שאני רוצה מישהו שיהיה לי טוב איתו. מישהו שמתאים לי, שאני רואה אותו כפרטנר לבית. אז הייתי מוכנה לחכות בשביל שיגיע הדבר הכי מדויק שייחלתי לו".
כשיעל פתחה את המקרר בסיור בביתך בפרק הראשון, ראינו בו הורמונים עבור שאיבת ביציות שעברת.
"רווקה בת 33, מקרר שיש בו יין והורמונים, מה יותר נורמלי מזה? אמרו לי שמגיל 35 זה מתחיל להידרדר, אז אמרתי, למה שאני אחכה? יש הרבה בחורות שמתביישות או מפחדות לעשות את זה, כי זו כאילו גושפנקה שאת רווקה בגיל מאוחר. מבחינתי זה הכי טכני, זה כמו בדיקת דם, אין שום קשר לרגש או לשאלה אם את רווקה או בזוגיות. עם הזמן הפוריות שלך הולכת ונהיית רעה יותר, בואי תדאגי לעצמך מעכשיו".
יש לך גם מחשבה להשתמש בביציות האלה, אם שניר הוא לא האחד?
"פעם היה לי את גיל 35 כדדליין, אבל הוא מתדפק על דלתי, אז אני רגע דוחה את זה שוב. אבל בעיקרון זו תוכנית שיכולה לעבוד עם אורח החיים שלי".
אורח החיים שלך משתנה. פרופיל האינסטגרם שלך בנסיקה, הגעת ל-35 אלף עוקבים.
"האינסטגרם שלי היה פעיל כבר לפני כן. זה התחיל בכלל מזה שגרתי בחו"ל ונשאלתי שאלות שיא הבורות על ישראל, ואני ציונית בדמי ובכל רמ"ח איבריי. אני יודעת שיש לנו חרא של PR בעולם, אז מבחינתי נהייתה לי משימה להראות מה קורה בישראל, והייתי מראה מקומות חדשים ומשדרת את הווייב שיש בארץ. אני גם אוהבת לחלוק דברים, להתלבש בצורה מסוימת, בעיקר כי לקח לי זמן להבין שאת לא חייבת להיות רזה כדי להיות מחוזרת, בריאה ומוצלחת בעבודה ופאקינג להתלבש בן זונה".
לא תמיד היית בטוחה בעצמך?
"לתיכון הגעתי רזה מקל, ובכיתה י' עליתי פתאום 27 קילו. התגובות הגיעו בהתאם, והביטחון ירד בהתאם. היו מגיבים לי על איך שאני נראית, ואז הייתי אוכלת עוד, ואוכלת בסתר, ובולמוסים, ואכילה רגשית. לא הייתי הולכת לאירועים משפחתיים בגלל המבט הזה של ההלם, של 'מה קרה לה'. אבל עדיין ידעתי מי אני, וגם אז יצאתי עם הבחור הכי חתיך בשכבה".
ואיך זה נמשך?
"אחרי הצבא עברתי לארה"ב, ושם פתאום קיבלתי תגובות אחרות. שם הנשיות זה קטע, הייתי מקבלת הצעות נישואים על בסיס יומי. שם אם יש לך תחת גדול זה הדבר הכי סקסי בעולם, והתחלתי להתלבש בהתאם. הבנתי ברמה עמוקה שאני לא חייבת להיות רזה בשביל שום דבר, זה לא מדד להצלחה או אם יחזרו אחריי. אחד מהסקילס שלי זה להתלבש בצורה נכונה לגוף שלי כי יש לי ירכיים, ויש לי זרועות, אבל אני יודעת להבליט את מה שנכון בגוף שלי. ובואי, אני גם יודעת לצלם בזוויות שמחמיאות לי".
את מוכנה לחיי המשפיענות?
"אני אוהבת את זה, אני לא אשקר. אבל אני גם אוהבת יציבות ותנאים. אני לא אעשה שום דבר שיסכן את העבודה שלי, אבל אני אעשה את זה בד בבד. זה גוזל כל כך הרבה זמן ואנרגיה, אני אוהבת את זה ורוצה לעשות את זה אבל צריכה ללמוד איך לנהל את זה, ואין לי מושג. אני צריכה סוכן? אני צריכה חשבון עסקי? אבל מעל הכל, זה מחמיא בטירוף".
ממבט בפרופיל שלך, ניתן לחשוד שאת שופהולית.
"מישהי כתבה לי, 'מור, יש בך הרבה יותר מקניות, תפסיקי להראות רק את זה'. יש דברים ששולחים לי ואני לא הייתי קונה אותם בחיים, לא משנה איך תסתכלי על זה, אני לא אשים אלף שקל על חולצה, וגם בגלל זה אני קצת מגחכת ומבקרת את זה, שזו עלות של שכר דירה. ואני גם מאזנת, הנה תיק ב-2,000 שקל ונעליים מ-SHEIN ב-40 שקל. בכלל, אני מאוד מחושבת כלכלית, אפשר להגיד שיש לי חרדה כלכלית, אני פוחדת ממה יהיה קדימה. אני לא עושה כל יום שופינג, גם אם זה אכן מצטייר ככה".
את מציירת את זה.
"כי הבנות מבקשות ממני לינקים, אז אני מחפשת ומוצאת להן. אבל אני לא אוציא אלף שקל על חולצה ואני גם לא בחורה שתלך למסעדה ותשים 800 שקל על ראש. אם יזמינו אותי, בריאות ואהבה, אבל אני לא אקבע ואחכה לזה חודשים. אני מעדיפה ללכת לאכול שווארמה עם סלט".
אובססיית טמפרטורות הכביסה של שניר תפסה את תשומת הלב של הצופים. את השמלה שאת לובשת עכשיו, את יודעת בכמה מעלות מכבסים?
"נשבעת שאני לא יודעת, אני מכבסת בתוכנית הכי קצרה שיש במכונה, שניר שם על תוכנית של שעתיים וחצי, רוצח את הבגדים, אני כמה שפחות, והכל נקי והכל טוב, יוצא אותו הדבר. אבל מה שעוזר לך לישון טוב בלילה, אני זורמת".
אז את עדיין אצלו בחדר כביסה?
"ניסיון יפה. תצטרכי להמשיך לצפות ולגלות".
צילום: רותם לבל | סטיילינג: מאור רובין | שיער ואיפור: יקיר בן זקן | הפקה: טל פוליטי
צולם במלון בקסטייג' לרשת מלונות אטלס | https://www.atlas.co.il/heb/