12. גילי אליאש
במשפט אחד: מירי פסקל, גרסת הנער הפריק
הופיעה ב: קמפיין שופרסל
מאחר ולפרויקטים רבים של פלד יש נטייה לעבור מתחת לרדאר, הניסיון לקבוע מה הדמות האחרונה שלו הוא קשה במיוחד. ועדיין, זו כנראה זו.
הפרסומאי שחשב על הקמפיין החדש ככל הנראה דמיין את פלד בתור בן דורה של בילי אייליש, והתוצאה לגמרי מספקת את הסחורה. בתור הנער הגוץ שעובד כשליח, פלד מצליח לשבור שיאי מתיקות ומציג את אחת מהפרסומות הקליטות של החודשים האחרונים. ובכל זאת, למרות הביטוי החלומי שהוא "דה בקסט", בולטים בהיעדרם הפקה מוזיקלית מקורית וערך מוסף שיהפוך את הדמות לזכירה יותר, ולכזו שתקבל מקום גבוה יותר ברשימה. אבל כמו שכל הדמויות של פלד לימדו אותנו, המבחן האמיתי שלהן הוא ממש לא עכשיו, ויגיע כאשר הן תהפוכנה לקאלט בעוד כמה שנים - אז נחכה בסבלנות. סליחה, יש נאמבר.
11. ליאורה מוגרבי
במשפט אחד: מירי פסקל כוכבת ההריאליטי
הופיעה ב: "מה הדיבור"
ליאורה מוגרבי, נקודת האור בתכנית קצרת הימים של החינוכית, נבנתה בצלמן ובדמותן של הסמדי בומבות באשר הן. הסיפור המשפחתי מרגש, התכשיטים הרבים מרשימים והבישול תמיד ייעשה בלי כפפות ועם תנאי היגיינה מינימליים. עוד לפני הסיבוב הקצר של מירי ותקווה בתכנית הפיקטיבית "בלבוסטה" (מילה שמוגרבי אף משתמשת בה כדי לתאר את עצמה), פלד הניח כאן את כל היסודות לאופן בו הדמויות שלו יותאמו לעידן הריאליטי.
אז למה בכל זאת מקום כל כך נמוך? החינוכית, כמו החינוכית, לא זכתה לתקציב משמעותי, ובניגוד לרוב הפרויקטים של פלד כאן זה דווקא מפריע. במערכון שחלק גדול ממנו מוקדש למאכלים וניואנסים, אולי היה כדאי לפרגן לנו עם קצת יותר פיקסלים, או לפחות לשבץ אותו בתכנית אטרקטיבית באמת. גם מבחינת התוכן, אם בנאמברים המוזיקליים או בדמויות הקלאסיות של פלד (אליהן נגיד בהמשך) נתקלנו בדברים שעוד לא ראינו, פה מספיק לפתוח את הטלוויזיה על "מאסטר שף" כלשהו ולראות את מוגרביות אמינות הרבה יותר.
10. אסתי 5
במשפט אחד: מירי פסקל הרובוטית
הופיעה ב: קמפיין שופרסל
אסתי 5 (או יותר נכון, ST5) היא רובוט שנחת ממאדים ומתמודד עם המשימה החשובה: לקדם אתר קניות ואת המבצעים בו. לאסתי אולי לוקח כמה רגעים עד שהיא לומדת עברית (ה-ח', אם תהיתם, שם מההתחלה), אבל היא עדיין גסה ותוקפנית כמיטב המסורת, והתוצאה: מאות אלפי צפיות ביוטיוב לסרטונים קומיים, שבמקרה מפרסמים גם רשת מרכולים.
9. סוזי
במשפט אחד: מירי פסקל למבוגרים בלבד
הופיעה ב: "מה נסגר"
בעוד וולגריות היא חלק בלתי נפרד מכל הדמויות של פלד, מיניות מעולם לא הייתה אישיו. מצויד בשיניים תותבות קשוחות במיוחד, פלד - יחד עם הנפש התאומה יעל פוליאקוב בתור ג'ודי - הרשה לעצמו להתפרע. שתי החברות הטובות הגישו תכנית מלאה בשיחות טלפון לוהטות, עם רוחה האסתטית של סנוקי מ"חוף ג'רזי" מרחפת מעל.
יחד עם פינות היסטריות כמו "אוקראינה מולטי טאלנט" ו"ג'ודית לה גרוס", אף אחד עוד לא הבין איך אישרו לשדר ב"מה נסגר" את הנונסנס הזה של אילן ויעל. חלק מחשיבים את הפינות בתור שיא היצירה של הצמד, אחרים חושבים שמדובר בצעד אחד יותר מדי אל עבר השוליים - אבל השניים האלה ממש לא מתרגשים. ספק אם כשאילן ויעל חשבו על הפינה הזו, על כל הפאלוס וליטופי הפטמות שבה, הם חשבו שהיא תהפוך ללהיט. הם יצרו אותה בעיקר בשביל עצמם, העובדה שהיא גם שודרה בטלוויזיה היא לא יותר מצירוף מקרים.
8. לילי, מדריכת הטיולים
במשפט אחד: מירי פסקל אחרי לחיצה על Caps Lock
הופיעה ב: "בר מצווה"
אחד מהמאפיינים הבולטים בקרב הדמויות של פלד הוא דיבור באנגלית עם מבטא ישראלי כבד, אפילו גס. בסדרת הרשת מבית mako ובלאקפילס, שפלד יצר יחד עם גל אוחובסקי ובבימויו של איתן פוקס, היוצרים לקחו את הנישה הזו למקסימום. התוצאה היא יצירה שהיא כולה נישה אחת גדולה.
מדריכת הטיולים לילי, שמלווה זוג גייז ואת בנם שאמור לחגוג בר מצווה בישראל, לוחצת חזק על כל המאפיינים הקבועים של פלד: נאמברים צבעוניים, אפיל להטב"קי וישראליוּת פרועה ולא מתנצלת. הדברים האלה אולי באו על חשבון מאפיינים אחרים, כמו סיפור עם קצת יותר עומק, אבל כשזה עובד - זה עובד.
7. אידה
במשפט אחד: מירי פסקל של 2046
הופיעה ב: "פנס הקסם"
אחרי הספיישל הבעיקר-מוזר של אילן ויעל בערב בחירות 2015, פלד כנראה כבר היה בחיוג המקוצר של הערוץ הראשון כשזה סיים את שידוריו. במקום סתם לשדר לקט עם קטעים מיתולוגיים של רשות השידור, נקראה לדגל אידה, עובדת הארכיון דוברת הג'יבריש.
זמן המסך המצטבר של פלד בסדרה הוא דקות בודדות, אבל האופן בו גילם את הזקנה הלא מובנת עדיין היה לא פחות ממבריק. פלד לא זר לדמויות שכל הקומיוּת שלהן היא בשפת גוף והבעות פנים - ב"אחד העם 1" יהודית עשתה מזה קריירה - וניכר שהוא למד גם לנצל את המצבים המאתגרים ביותר, מבלי לקחת פוקוס מהנושא העיקרי.
6. ורורה וולטרס
במשפט אחד: מירי פסקל לאנשים חושבים
הופיעה ב: ראיון עם נחמה ריבלין, הארץ
כלל האצבע בפרויקטים של פלד הוא כזה: ככל שהדבר נעשה בפרופיל נמוך יותר, ככה הוא גם יצבור לעצמו יותר מוניטין. זה כנראה מה שעבר בראש של פלד, פריק של אי-תשומת לב, כאשר שיתף פעולה עם הארץ והגברת הראשונה נחמה ריבלין בראיון לכבוד יום האישה.
במה שהוא פרודיה מובהקת לדמותה של העיתונאית האמריקאית ברברה וולטרס, נראה כאילו מדובר היה בפיילוט לסדרת סרטונים של פלד שלא קיבלה אישור, וחבל. הפתיח של הראיון, שמציג את פלד ב"ראיונות עבר" - באנגלית, כמובן - כולל כמה שאלות מרהיבות בביזאריות שלהן, בהן "דו יו לייק חומוס?". וכמו שהראיון הזה מעיד על גדולתו של פלד כקומיקאי, ככה הוא גם מזכיר שוב איזו אשת תרבות מעוררת קנאה הייתה ריבלין ז"ל, אישה שלא פחדה לשתף פעולה גם עם הפרויקט המטורלל ביותר.
5. דנית, זמרת החתונות
במשפט אחד: מירי פסקל, הגרסה המסחרית
הופיעה ב: פרסומות דגני בוקר, השיר "דניס דניס"
לפני משבר האמון בין הישראלים לחווה אלברשטיין כשזו עשתה פרסומת ל-yes, לקהל המעריצים של פלד היה את דנית והפרסומות בכיכובה להתמרמר עליהן. דנית הייתה הדמות הכי משמעותית בקריירה של פלד מאז מירי: היא החזירה אותו לתודעה הציבורית, הפכה אותו לאייקון מוזיקלי ובעיקר השיקה את פאזת ההתמסחרות שלו.
המזל הוא שגם בהפסקת הפרסומות, הידיים של פלד הן ידי זהב. דנית לא הייתה עובדת אם היא לא הייתה כזו מצחיקה, ולא סתם זמרת החתונות גם חזרה לביקורים באירופה ובחוות בריאותא. אבל יותר מהכל, דנית גם רשמה לפלד את מה שייזכר כמורשת המוזיקלית שלו. אחרי "קוקוריקו חתונה" הכושל הגיע ההמנון "דניס דניס" עם 3 מיליון צפיות ביוטיוב - מספר שילך ויגדל מדי ערב כשיחזרו לערוך חתונות ברחבי הארץ.
4. לימונה פודורצקי
במשפט אחד: מירי פסקל לילדים
הופיעה ב: "גור ואוח", "בלאגן" ו"בלאגן ועד אילת"
אם הייתם הורים לילדים במהלך שנת 2003, יש מצב שאת הקול של פלד שמעתם רק מערוצי הילדים ולא הייתם מודעים לכך שהוא נמצא במקביל גם ב"אחד העם 1". אבל אם למירי פסקל לקח זמן בשביל לזכות להכרה, המורה לימונה גזרה את הקופון כבר מההתחלה, ומה שהתחיל כתפקיד משני ב"גור ואוח" הפך תוך זמן קצר גם לעוגן מרכזי ב"בלאגן", תכנית האולפן של ערוצי הילדים פוקס קידס וג'טיקס, עליהם השלום.
בניגוד למקבילתה מירי, לימונה הייתה הרבה יותר "נשית" - בתחילת שנות האלפיים חליפה ורודה הספיקה בשביל הדימוי הזה - אבל גם הרבה יותר מאיימת. לימונה עצמה מונפה גם היא לטובת קמפיין, אך כזה חינוכי שנועד ללמד ילדים אודות זהירות בדרכים. איפה אפשר למצוא אותו? אי אפשר. בשנים האלה אפילו לא היה VOD בישראל ובאינטרנט של היום אין שום זכר לאותן פרסומות. אבל הן קרו, תאמינו לי.
3. דמויות שונות (השירים שלא התקבלו לפסטיבל הזמר)
במשפט אחד: מירי פסקל, יוצרת וזמרת אינדי
הופיעו ב: פסטיבל הזמר והפזמון לשנת 2013
בעולם מתוקן, השדרוג שהעבירה "הכוכב הבא" את תחרות האירוויזיון היה קורה גם כאן. בדיוק כמו שפסטיבל הזמר עצמו דעך אל עבר השכחה, כך קרה גם לפרויקט הכי אנדרייטד של אילן ויעל. בעולם של הצמד, 125 אלף צפיות זה הרבה יותר ממה שצריך בשביל להפוך להצלחה יחסית, והצופים המעטים הרוויחו קאדר שלם של דמויות ושירים שכל כולו חרפון.
רציתם את אילן ויעל מחופשים לקדמונים וצועקים "בוגד, חנפן, נוכל, חסכן"? קיבלתם. הרכב פופ פאנקי עם הלהיט "אמא שלי אומרת שאתה מתייחס אליי כמו כלבה"? קיבלתם. פרודיה על להקת היהודים כשיעל צועקת "איפה אתה?" ואילן צורח "מה הסיפור שלך? אני מאחורייך"? קיבלתם וקיבלתם. כל אחד לוקח מהמחרוזת הזו פייבוריט אחר (אני בטים "האו האו", כמובן) אבל כולם יכולים להסכים שמדובר בכמות לא הגיונית של דמויות מופרעות, דחוסות כולן לתוך 3 דקות של שכרון חושים.
2. מירי פסקל
במשפט אחד: מירי פסקל - האבטיפוס
הופיעה ב: "אחד העם 1", "אחד העם 101", "הנוכלות", סרטונים מבית עיריית תל אביב ומיקרוסופט
גסה, אלימה, בוטה, אגואיסטית, צעקנית וקורעת מצחוק. תיארתם דמות אחת של פלד - תיארתם קצת את כולן. מטבע הדברים, הדמות שלנצח תהיה הכי מזוהה איתו מיישמת את כל אחד מהמאפיינים האלה באופן הנכון ביותר. הדינמיקה של מירי עם שאר הקאסט של "אחד העם 1" הייתה מושלמת, הרנסאנס שהיא זכתה לו אחרי שנים ללא יחס היה מבורך והקאצ'פרייזים? בסיטונאות. מ"אבא נולד תינוק" ועד "חתולה שחורה", מ"תעבירי ניגוב בבית, טינופת" עד "מ-ת-נות" - מירי פסקל היא מותג עם פולקלור משל עצמו.
אז למה בכל זאת המקום השני? לא, לא בשביל לבדוק ערנות. זקנתה של פסקל, עם כמה שקשה להודות בזה, לא מחמיאה לה. אחרי האכזבה הכמעט-מוחלטת שהיא "אחד העם 101" עוד אפשר היה לסלוח ולחזור לבינג'ים של הסדרה המקורית. עכשיו אנחנו כבר נמצאים אחרי הקמפיינים ואחרי "הנוכלות" ואחרי סרטוני הקאמבק - ואין עוד דרך חזרה. אם מירי פסקל הייתה נשארת זו של "אחד העם 1", המקום הראשון היה שלה בטאבו. לא רק כאן, בכל מצעד דמויות אפשרי. ההחלטה להחיות אותה שוב ושוב אמנם הוכיחה את עצמה מבחינה מסחרית, אבל אם רוצים לשמור על המותג - צריך גם להכיר בסיכונים.
1. עפרה
במשפט אחד: מירי פסקל, כוכבת העבר
הופיעה ב: מערכוני להקת ארבע, "ארץ נהדרת"
הפרויקט האחרון של פלד הפך לוויראלי תוך רגע? אל תתלהבו עדיין, יש סיכוי שהוא גם ייעלם באותה מהירות בדיוק. הקסם האילן פלד-י היה מאז ומתמיד ההצתה המאוחרת של הדמויות שלו: מירי פסקל הפכה לאייקון שנים אחרי הירידה שלה מהמסך, הדמויות מ"מה נסגר" זכו לכבוד לו הן היו ראיות רק כאשר התכנית בוטלה - מה שקרה גם ללהקת ארבע.
גם אני עברתי את המסלול הקבוע עם עפרה הסולנית ויתר הלהקה, כולל - איך לא - יעל פוליאקוב בתור רותי. זה התחיל בהתרגשות (אילן ויעל מגיעים ל"ארץ נהדרת"!), התקדם לחשש (אבל רגע, מה הסיכוי שהפעם זה יעבוד?), ומשם לשביעות רצון (אחלה תוצאה, מה הבעיה), אכזבה (טוב די, מיצינו) ולבסוף געגוע. בגלל שהפעם הצמד נפל על אחת התכניות הנצפות ביותר בטלוויזיה, לא היה זמן לטעויות. להקת ארבע נעלמה מחיינו תוך ארבעה פרקים סמליים בלבד, ורק בעת האחרונה, בשקט-בשקט, התחילה לצבור את המוניטין שמגיע לה.
עפרה של פלד לקחה את כל מה שאהבנו במירי פסקל, אבל גם דאגה שלא יימאס לנו ממנה. ההתפרצויות הגרוטסקיות ירדו למינימום הנדרש, המוזיקה תפסה את מקומה המבורך והתחושה הכללית הייתה של סוד בקרב מעריצים בלבד, כזה שמעטים נשארו ערים בזמן אמת כדי לצפות בו. התרגומים העבריים ללהיטי פופ - מ"מטע של תפוחי דלישס, בייבי" ועד "אני רואה צללים של פירות" - הם גאונות קומית, כמו גם הכוריאוגרפיות והתלבושות שהיו מביכות ומפוארות בדיוק במידה הנכונה. גם סיפור הרקע היה מורכב יותר, כי חברות הלהקה התפרסמו מאוד בשוודיה בשנות ה-70, אבל התהילה חלפה והיום הן תקועות בתורנות חליבה עם דב דובולינה. בשורה התחתונה: מדובר בתפקיד הטוב ביותר של אילן פלד. ואם לא תבינו את זה עכשיו, תחזרו לכאן עוד כמה שנים, כשלהקת ארבע תזכה למעמד הקאלט האמיתי שהיא ראויה לו.
כמעט ונכנסו לרשימה: אווה גולדשמידט וריביירה ("אחד העם 1"), ד"ר אביבה לאופר קשת ("לא נס ליחן", ספיישל בחירות של הערוץ הראשון), מגי ממן ("מה הדיבור"), ציפי מומיקה (הקליפ לשיר "חיכיתי לו") וסבתא חממי ("דומינו").