1. האבולוציה של דן האמפרי
פן בדג׳לי הבין מהר מאוד שהדמות של ג׳ו היא אבולוציה של הדמות של דן האמפרי מאחת שיודעת, התפקיד שפירסם אותו, והוא מקבל בברכה את ההשוואות וחושב שזה "הופך את ההתנהגות המניפולטיבית של דן למעניינת יותר".
2. לא כל הדמויות בסדרה נלקחו מהספר
את שומרת היטב על האווירה הכללית של הספר עליו היא מבוססת ("את" של קרולין קפנס), אבל כן נעשו בסדרה כמה שינויים. הבולט שבהם הוא התוספת של דמויות השכנים, כולל פאקו הילד. נכון מאוד, הוא לא בספר.
3. מדמות ראשית לרוח רפאים?
אליזבת לייל לא ידעה מה קורה לדמות של בק כשהיא נבחנה לתפקיד, מכיוון שהיא התבקשה לקרוא את הספר רק לאחר מכן. אגב, עדיין לא ברור אם בק בכלל תחזור לעונה שנייה, להופיע בזכרונות מן העבר.
4. מקור השראה לגיטימי
ג׳ון סטיימוס, שמשחק את הפסיכולוג בסדרה, הוסיף את הטכניקה של כתיבה וציור על כרטיסיות לדמות שלו מכיוון שזה מה שהפסיכולוג שלו עושה במציאות.
5. אם אי פעם תיפלו לפסי רכבת
בשביל הסצנה המפורסמת מהפרק הראשון, בה ג'ו מציל את בק בסאבוויי, בדג׳לי ולייל היו צריכים לעבור קורס הכשרה של שמונה שעות(!) כדי להיות רשאים לעמוד על פסי הרכבת. אגב, אם תהיתם מה בדיוק בק מקיאה שם, מדובר במרק אפונה.
6. שי מיטשל הוקרפה מהדמות שלה
מיטשל אומרת שעדיין קשה לה לצפות בסצנה בה פיץ׳ צופה בבק עושה אמבטיה. כל השנים על הסט של שקרניות קטנות לא חישלו אותך?!
7. דרישות מינימליות
בגלל שרוב השורות של בדג׳לי מופיעות כקריינות והוא היה יכול לקרוא אותן ישירות מהדף, הוא מעיד שברוב ימי הצילום כמעט ולא היו שורות ללמוד בעל פה.
8. הרוצח המקסים
במהלך הצילומים, בדג׳לי חשש שהוא הופך את ג׳ו לחביב מדי, והרגיש שיש לו אחריות חברתית שלא להציג פסיכופת כאדם שאפשר לחבב. הוא אפילו חרג ממנהגו שלא לצפות בפרויקטים שהוא מצלם וצפה בכמה פרקים של את כדי לוודא שלא מדובר בדמות חביבה מדי.
10. לוקיישן, לוקיישן, לוקיישן
למרות שניו יורק הייתה חלק משמעותי בסדרה, עלילת העונה השנייה תתרחש דווקא בלוס אנג'לס, ממש כמו בספר ההמשך ל"את" של קפנס שנקרא Hidden Bodies.