"חוק וסדר: פשע מאורגן" היא סדרת בת לאחת הסדרות המצליחות בתולדות הטלוויזיה, "חוק וסדר: מדור מיוחד", ובמרכזה עומד הבלש אליוט סטייבלר (כריסטופר מלוני), מי שהופיע ב-13 העונות הראשונות של הלהיט ההוא. למרות שהוא לא המגה סטאר האולטימטיבי, מלוני הוא שחקן נהדר: הוא יכול להיות מטורלל על כל הראש ולקחת את עצמו ברצינות תהומית בעת ובעונה אחת, כמו שהוכיח ב"האפי!" בנטפליקס - והוא יכול להיות מאיים ומטיל מורא, כמו שהדגים ב"אוז". מלוני יכול היה להיות אחד השחקנים הגדולים בעולם, אלמלא היה מזוהה עם התפקיד האחד הזה בצורה כל כך ברורה.

"פשע מאורגן" מתארת את הצטרפותו של אליוט ליחידת עילית שמתמקדת במאפיה ובארגוני פשע בניו יורק. בניגוד לסדרות האם של "פשע מאורגן", הפעם העלילה לא מתחילה ונגמרת באותו פרק. "חוק וסדר" היא אחת הסדרות הנדירות שעדיין פועלות לפי מבנה שבו רוב קווי העלילה מתחילים ונגמרים בפרק אחד: הרצח מתבצע, הבלשים תופסים את הרוצח, הרוצח עומד למשפט. ב"פשע מאורגן", העלילה הראשית מתחילה אפילו לפני הסדרה: מדובר בהמשך של קו עלילה שנפתח בעונה ה-22 של "מדור מיוחד", בהופעת אורח של אליוט בסדרה בה פגשנו אותו לראשונה. אליוט חי לתקופה באיטליה והסתבך עם המאפיה הלא נכונה - סיבוך שעלה בחייה של אשתו. בהצטרפותו לכוח המשימה הזה, בהנהגתה של סמלת צעירה וחדה, סטייבלר רוצה להעמיד לדין את מי שאחראים למותה של אשתו, בתקווה שזה מה שיביא מזור לכאבו ולכאבה של משפחתו.

מלוני לעד ייזכר בתור דיטקטיב אליוט סטייבלר. אליוט היה אמור להיות זכר האלפא של "חוק וסדר", האנטיתזה לשותפתו אוליביה, הבלשית המכילה והחומלת. הוא היה גבר-גבר שיודע להלום באגרוף כשנדרש ולגשת לכל אנס חדל אישים בפאסון של חייל מארינס קשוח. אבל מלוני, בהופעתו החכמה, נתן לאליוט עומק שלא בהכרח נכתב לו. גם כשנדרש להיות צ'אק נוריס של ה-NYPD, מלוני העניק לסטייבלר פחדים, כאב ומורכבות שבדרך כלל לא רואים בדמויות כאלה קשוחות. קל להסתכל בעיניים נוצצות על זה שמנקה את הרחוב מטינופת אנושית כשבידו תג ואקדח (ובהתחשב בעובדה ש"מדור מיוחד" עסקה בפושעי מין, לא הייתה שם הרבה אמביוולנטיות מוסרית); קשה לראות אותו, גבר גברי וחזק, ולרצות לתת לו חיבוק. סטייבלר הצליח לעשות את שני אלה, ולכן, כשעזב את "מדור מיוחד" בעונתה ה-13 במספר, לצופים מסוימים (שהם לגמרי אני) היה קשה להמשיך לראות את הסדרה בלעדיו. לכן הבשורה על שיבתו ליקום הצ'יזי והנוח של "חוק וסדר", אחד המותגים הטלוויזיוניים הנוסחתיים והפשוטים שיש, הייתה כל כך משמחת. עכשיו נשאלת השאלה האם שמחנו לשווא - התשובה, כמו סטייבלר עצמו, קצת מורכבת. 

"חוק וסדר: פשע מאורגן" מעלה שאלה מאוד מעניינת בכתיבה: מה יותר חשוב, הדמות או העלילה? מה יותר חשוב, האדם עצמו, או מה שקורה לו? עלילתית, "פשע מאורגן" משעממת. אישית, מאפיונרים מעניינים אותי פחות, ולכן הפרטים היבשים של עלילת הפשע המאורגן שבלב "פשע מאורגן" פחות הזיזו לי. אבל באותה המידה, לא נראה שהם הזיזו למי שכתב אותם. המאפיונרים של "פשע מאורגן" הם קלישאות בוטות וחבוטות. אז נכון, "חוק וסדר" אף פעם לא התיימרה לחדש להפך - והשמרנות והאומץ שלה לדבוק בנוסחה הפכו אותה לאחת הסדרות האהובות. אבל דווקא העובדה ש"פשע מאורגן" מציגה דרמה המשכית מאלצת אותנו לבלות זמן עם דמויות חדשות ולא מעניינות שעושות דברים לא מעניינים.

מעבר לזה, "פשע מאורגן", כמו "מדור מיוחד", בוחרת להציג את נגיף הקורונה והשלכותיו. הקורונה נוכחת לא רק ברקע, עם מסיכות על פני הניצבים ומילים כמו "קוורנטין" (באמריקאית זה פשוט מאוד מצחיק), אלא גם כחלק ישיר מהעלילה: המאפיונרים אותם אליוט והצוות שלו מנסים לתפוס מתעסקים עם חיסונים גנובים ומסיכות מזויפות, והכל נראה כמו דרכה של "פשע מאורגן" להזכיר לנו שהיא מתרחשת בעולם האמיתי. והעלילה הראשית של הסדרה, מה לעשות, פשוט לא כזאת מרגשת. 

מתוך "חוק וסדר: פשע מאורגן" (צילום: Eric Liebowitz/NBC באדיבות HOT ו-yes,  יח"צ)
שותפות שאין שנייה לה. מרישקה הרגיטאי ומלוני ב"חוק וסדר: פשע מאורגן" | צילום: Eric Liebowitz/NBC באדיבות HOT ו-yes, יח"צ

למזלה, יש לה דמות ראשית שלעיתים קרובות משכיחה את זה מאיתנו, הצופים. עלילת המאפיה הראשית של "פשע מאורגן" לא מעניינת בעליל, אבל היא מקבלת זריקת מרץ כשמובהר לנו את מה היא משרתת: את העמקת דמותו של אליוט. בחיק משפחתו, כשהוא נזכר באשתו המנוחה וכשהוא נאלץ לזייף פרופיל באתר היכרויות כדי להתמיד בחקירה, אליוט נשאר אליוט - קשוח ומתוק, הומני ושמרן. מערכת היחסים עם הסמלת שלו (דניאל מונה טרואה) מעניינת וחדה, בעודה ממשמעת את אליוט על החטא הגדול ביותר שלו ל-2021 ומזכירה לו כל הזמן שהוא גבר לבן וסטרייט (בעוד שדמותה היא ההפך הגמור: אישה שחורה ולסבית). זה לא משתווה לשותפות האייקונית שלו עם אוליביה, מרישקה הרגיטאי הגדולה (שבאה להופעות אורח נפלאות במהלך העונה), אבל כששניהם יחד על המסך זה מספיק מעניין בשביל להשכיח את העובדה שחצי מהזמן אתה צופה בעלילת מאפיה מהסוג שהייתה גורמת לטוני סופרנו לקלל את המסך. 

כיף לבלות 40 דקות במחיצת אליוט סטייבלר, גם כשהסדרה בה הוא מככב די בינונית. "חוק וסדר: פשע מאורגן" היא סדרה אידיאלית לצפייה בזמן ביצוע מטלות אחרות. גם אם זו לא מחמאה, לא נראה שמישהו על הסט של הסדרה הזאת רצה שהיא תהיה טובה יותר מזה. רוב הזמן היא מספקת את הסחורה, וגם כשהיא לא עושה זאת - היא מספקת קצת זמן איכות עם כריסטופר מלוני. מי ייתן וזה יהווה פתח לעוד סדרות בכיכובו, ומי ייתן והן יהיו יותר טובות מזאת.