כמה: הביקורת נכתבה אחרי צפייה בשני הפרקים הראשונים
איפה: HOT
החלטת tvbee: נסו, וכנראה שגם תיהנו

על פניו, מצולמים היא בדיחה ארוכה מדי שהפכה לסדרה. חברי מה קשור, ציון ברוך, אסי ישראלוף ושלום מיכאלשווילי, חברו לאורי כץ, רם לנדס ועמי טיר, ויצרו פארודיה קומית-דרמטית על מחוברים. לא שיש פסול בפארדויות, אבל קאם און - מחוברים חגגה השנה עשור (כן, העונה הראשונה, מחוברות עם זרוב, דנה ספקטור וכל הגאנג עלתה לשידור בקיץ 2009) וזכתה לעשרות מחוות, אוהדות ועוקצניות, בטלוויזיה הישראלית.

גם ההומור המערכוני של מה קשור הוא משהו שכבר זכה לסיבוב ראשון ושני, שלישי בטלוויזיה (הישראלים ואנחנו במפה, בין השאר). רוצה לומר, כשהפרומו מבטיח סדרה קומית שהבדיחה הכי מוצלחת שלה היא "איזה מצחיק זה אנשים שמצלמים את עצמם, והנה גם שלום מיכאלשווילי בפאה" -  זה מפתה באותה המידה בה זה מרתיע. אבל מצולמים מצליחה לעשות משהו אחר. היא לא רק פארודיה ולא רק רצף פאנצ'ים בכיכובן של דמויות גרוטסקיות. זאת אומרת, היא *גם* זה - אבל היא משוכללת, עשירה ורגישה יותר מזה.

הפרקים הראשונים מציגים בפנינו גלריית דמויות עלובות ומרתקות, שמתעדות את חייהן במצלמה עבור סדרת דוקו מציצנית ו"מרגשת" ששמה לא נאמר במפורש. הצופים מלווים אותן בשגרת ימיהן, וכמו שחונכנו לעשות במחוברים - הימים האלה מסתיימים בדרך כלל באיזו תובנה, באיזה רגע מלמד ומשמעותי יותר שמלווה גם במוזיקה המרגשת המתאימה. בפרק הראשון מופיעים בני הזוג מני ומשה, שעובדים יחד בעסק לחילופי כספים (והלבנת כספים, אבל אל תלשינו). משה הוא גרוש בפרק ב', ומני הפך מעובד שלו למאהבו. יחד הם ינסו למצוא חן בעיני ילדיו של משה, בסצנה טעונה שמצליחה ללכת על התפר העדין שבין הקומי לשובר את הלב. אם המילים "תפר" ו"שובר לב" נתקעות לכם בגרון כמו עוף שרוף, זה לא מקרי כי מגע ידם של נהרי וטיר ניכר במצולמים ברמות, והסצנות הדרמטיות בפרק הראשון אפקטיביות בדיוק כמו הסצנות הקומיות - לפעמים הן אפילו מתעלות עליהן. ולא שלא מצחיק במצולמים, כן? אורי גבריאל מבריק בתפקיד משה, והזוגיות שלו עם מני (ציון ברוך) תפתיע ותשעשע גם את הצופה הציני ביותר.

בכלל, יש למצולמים פרק בכורה נהדר. גם המסע של שיר, רווקה בת 36 בגילומו של מיכאלשווילי, הוא טייק חדשני-אך-מוכר על עולם הדייטינג כפי שנוהגים לצייר אותו בטלוויזיה הישראלית. זה מתחיל בסטוץ ובווק אוף שיים, נמשך ביום עבודה במכון קוסמטי, עובר לדייט מביך ומסתיים במסיבת יום הולדת מסויטת. ומיכאלשווילי מתייחס לשיר ברצינות הראויה - משהו שלא צריך לקחת כמובן מאליו כי ברור שהיה קל להפוך אותה לקריקטורה - וגם הדמות הזו מותירה רושם עגול ומספק בסגמנטים שלה. וסליחה, אבל הנה באות עוד מחמאות: אסי ישראלוף, מה העניינים? למה אתה לא עושה יותר תפקידים דרמטיים? דמותו של לירון ברדה, סוכן הביטוח הלוזר ששיא יומו הוא הניסיון לאונן ברגע שבת זוגו עוזבת את הבית, היתה יכולה לעמוד בקלות במרכזו של סרט ישראלי, ועוד לזכות את השחקן הראשי בו באיזה פרס אופיר. זו היתה שורה קצת מעגלית, אבל הנקודה, אחת היא: מדובר בדמות מעולה עם עלילה קרינג'ית, וישראלוף פורח בה.

ואז מגיע הפרק השני. לא ברור אם מצולמים תקפיד להפריד כל הזמן בין הסטים של הדמויות כדי להקל על הזיהוי וכדי למנוע מצב בו אחד מחברי מה קשור לא יופיע בפרק זה או אחר. אם זו הכוונה, אפשר בקלות להכתיר את סט הדמויות של הפרק הראשון כמנצח, ולתת לדמויות מהפרק השני - זמר ים תיכוני שיורד מנכסיו, מובטל כרוני וחבר במרכז הליכוד - את מקומן הראוי כאלה שפחות אכפת לך מהן במחוברים. אתם יודעים, כמו לואיס מעונת הבנים הראשונה. או דינה אברמסון. או קרול צבי וינר. רק אומרים. זה לא שאין סיטואציות דרמטיות ורגעים קומיים יעילים בפרק השני, הם פשוט מלאכותיים ופושרים יותר מאלה שמופיעים בפרק הראשון.

כל זאת בשביל לומר שמצולמים היתה יכולה להיות תגלית טלוויזיונית משוגעת; איזו אבן דרך שכמו מחוברים בשעתה הצליחה להלחים ביחד שני ז'אנרים, ולגרום להם להיראות הכי סינרגטיים. מחוברים לקחה את הדוקו והדרמה וצרפה מהם את הדוקו-דרמה. מצולמים מנסה לקחת את המוצר הקיים ששמו דוקו-דרמה ולהוסיף לו קומדיה פרועה. התוצאה הסופית היא דוקו-דרמה-פארודי, ולפרקים זה שבור ועקום כמו שזה נשמע. אבל מדי פעם, ובכמות גבוהה להפתיע של פעמים, זה עובד.