וויל בן ה-9 ואמו מנסים לעלות לאוטובוס כדי לנסוע למוזיאון. והנה המכשול: וויל יושב בכסא גלגלים, הרמפה של האוטובוס לא תקינה, הנהג לא מוכן לצאת ולעזור להם. האם מתלוננת ומבקשת עזרה, והנהג סוגר את הדלתות ובורח. וויל חושב שנמצא תירוץ לחמוק מהביקור המשעמם, אך אמו לא מוותרת ודוחפת אותו לשם ברגל.
הסצנה הזאת, שאורכה שניות ספורות בפרק שכולו רק שתי דקות, מספרת את סיפורם של לא מעט ילדים (ומבוגרים, אגב) נכים. אני אמנם לא בכסא גלגלים, ולא יכול לדמיין חיים שלמים כאלה. אבל גם בשביל קטוע רגל היומיום מלא בחוסר נגישות, ולמרות שיש מגמת שיפור - הרבה אנשים הם עדיין חארות לא מתחשבים שלא עושים מילימטר מעל המינימום. בזמן שהמשפחה והקרובים רוצים להילחם בחוסר הנגישות וחוסר הסבלנות, וויל הוא פשוט ילד, וכמו כל ילד - נכה או לא נכה - הוא פשוט מעדיף מראש להימנע מהמוזיאון, כי הוא רוצה רק לחזור הביתה ולשחק במחשב. במקרה של וויל, מדובר במשחק שנראה כאילו נחפר משנות ה-90 המוקדמות בעולם שבו יש אייפון X עם אימוג'י קקי מחייך שיודע לשיר, אבל נניח לזה.
"עולמו של וויל" (המשודרת בימים א'-ו', 15:35, לוגי) היא סדרת אנימציה המורכבת מפרקים בני 2 דקות בלבד, המבוססת על קומיקס צרפתי בשם "Schumi" שבמרכזו עומד וויל, ילד גזעי. כן, כתבתי "גזעי", מילה שאפילו ההורים שלי הפסיקו להשתמש בה. וויל חובש כובע הפוך ויש לו סטיקרים מדליקים על הכיסא, אז אני לא חושב שקיימת מילה טובה יותר לתאר אותו. בין תחביביו המאוד מודרניים ומדליקים: תעלולים, קונצים ומעשי קונדס.
אז מצד אחד, מדובר בפיצוח טוב לטיפול בדמות כזאת (וחבל שלא דמות קבועה בסדרה באורך מלא). העלילה לא שמה במרכז את העובדה שוויל הוא נכה בכסא גלגלים, ואין בסוף כל פרק מסר טרחני כמו "צריך לכבד את השונה", או "תראו - גם הילד הנכה מעריץ שחקני כדורסל ומשחק כדורסל בעצמו, כל הכבוד לו!". וויל לא מתבכיין על הנכות שלו, אבל גם לא מתעלם ממנה. הוא מנצל אותה במידה שבה כל ילד היה מנצל את היתרונות והחסרונות שלו. במילים אחרות - הוא פשוט חי עם הנכות הזאת. הדמויות האחרות לא עוסקות בנכות ולא מפנות אליה את תשומת הלב, כי לא צריך. יוצרי הסדרה סומכים עלינו שאנחנו רואים משהו מאוד ברור - הוא בכיסא גלגלים ולא מפעיל את הרגליים.
גם הדברים שקורים לוויל לא בהכרח סובבים סביב המגבלה שלו. אלה פשוט סיפורים ממוצעים של ילד בן 9. בפרק אחד הוא משתולל עם חבר ומאחר ללימודים, באחר מתפרע עם אחותו הקטנה ומלכלך את הבית בבוץ, ובשניה הוא מנסה לתחמן את ההורים שלו אחרי שנכשל במבחן. וכל אלו קורים, על הדרך, כשהוא יושב על כיסא גלגלים. כי כן, גם ילדים נכים אוהבים לעשות שטויות ורבים עם ההורים שלהם.
מצד שני, הסיפורים האלה של הילד בן ה-9 לא מתוחכמים במיוחד. לבני ה-9 של שנת 2017 יש אינסוף גירויים ומקורות אינפורמציה לגבי איך העולם עובד, ובמובן הזה, "עולמו של וויל" מרגישה מנותקת מהעולם האמיתי ומשדרת יותר מדי תום לב.
האנימציה לא מעזה מספיק לשבור חוקים שסדרה מצולמת אינה יכולה לשבור, למעט גאג קטן בסיום כל פרק, שמפנצ'ץ' את אחד מהרגעים בעלילה. והדיבוב - אוי הדיבוב - בצעקות מוגזמות ובעברית תקינה מדי. ילדים בני 9 לא מקפידים על הסרת דגשים מאותיות בג"ד כפ"ת, או על שורוק בו"ו החיבור, ובאופן כללי - הם פשוט לא מדברים ככה. אפשר רק לנחש שזה ישמע מוזר גם עבור הילד בן ה-9 שינסה לצפות בזה. אבל היי, אולי יש ילדים בודדים שכן שקדו על העברית שלהם וכן מדברים ככה. ואיך אומר המסר הטרחני ההוא? "צריך לכבד את השונה".
TVbee בפייסבוק