כמה: הביקורת נכתבה אחרי צפייה בשני הפרקים הראשונים
איפה: קשת 12
המלצת tvbee: לצפות ולנסות להבין מה לעזאזל קורה בעולם המסתורי הזה
"ביום שהאדמה רעדה" נפתחת - ניחשתם נכון - ברעידת אדמה. אותה רעידת אדמה מובילה לגילוי של התעלומה שתניע את הסדרה כולה, אבל עוד לפני כן, היוצר עומרי גבעון ("בשבילה גיבורים עפים") זורק כבר רמז לבאות. נוח, הבן של אחת הדמויות הראשיות יואל (נדב נייטס), יוצא החוצה לאחר רעידת האדמה וקורא בקול לחתול המשפחתי האהוב - זנון. מאוחר יותר, כשיואל פוגש את החוקרת המשטרתית חווה (מיכל קלמן), מתגלים גם שמות המשפחה שלהם - רוסו ופופר. כאן, כבר ברור שבחירת השמות הזאת לא מקרית בכלל.
זנון, רוסו ופופר הם כולם שמות של פילוסופים שעסקו בתפיסת המציאות, מגבלות המדע והמתח התמידי שנוצר מהניסיון של בני האדם לעשות סדר בכאוס שהוא העולם מבחינה מדעית ופילוסופית. קרל פופר טבע את המונח עקרון ההפרכה, שאומר שתאוריה מדעית חייבת להיות ניתנת להפרכה. היא מוכחת על ידי ניסויים ותצפיות, אבל מספיק מקרה אחד יוצא דופן על מנת להפריך אותה, ורק כך יכול המדע להתקדם - מהפרכה להפרכה. ובדיוק עם הפרכה כזאת מתחיל הסיפור של "ביום שהאדמה רעדה" - רעידת האדמה חושפת בור ובו שלושה שלדים, ובניגוד לכל תיאוריה מדעית שמוכרת לנו, הדי. אן. איי. של שלושת השלדים תואם לשלושה אנשים שלגמרי חיים - יואל רוסו, קוסם (סליחה, אמן חושים) בשם ניקו (שלום מיכאלשווילי) והאסירה הצעירה אביגיל לביא (ליאנה עיון).
אם תרגיל השמות הזה נשמע לכם מוכר, אתם צודקים, הוא מזכיר את "אבודים". גם שם, חלק מהדמויות זכו לשמות של הוגים שהרעיונות שלהם התכתבו עם הרעיונות של הסדרה, וזה לא הפרט היחיד "ביום שהאדמה רעדה" שמזכיר יצירות טלוויזיה אחרות. גבעון ממש לא מנסה להסתיר את המחוות הקטנות האלה לסדרות חו"ליות מוערכות נוספות כמו "הנותרים" או "בלש אמיתי". אבל המחוות האלה לא מרגישות כמו העתקה, אלא עוזרות למקם את הסדרה כחלק ממסורת של יצירות טלוויזיוניות שמנסות לצלול לתוך החלקים הנסתרים שביקום ולהציג את התסכול התמידי שהוא חלק מעסקת החבילה שהיא להיוולד כבן אנוש. מצד אחד, בני האדם חכמים ומודעים מספיק בשביל לחקור ולפענח כמעט כל תופעה, אבל כשמשהו קורה שסותר את כל העובדות המדעיות שאנחנו מכירים, העולם שלנו מתהפך.
מצפייה בשני הפרקים הראשונים ברור שהתעלומה גדולה יותר משלושת השלדים האלה, ולאט-לאט מתגלים עוד רמזים על טיבה - החל מרמיזה על טיפול מסתורי שעשוי להעיר ילדה מתרדמת ועד לחזיונות של ניקו, שקשורים למקום בו התגלו השלדים (נחל עדן, גם הוא שם לא מקרי).
התעלומה שעומדת בבסיס "ביום שהאדמה רעדה" היא מרתקת מספיק בפני עצמה, וסביר מאוד שתרצו לחזור ולצפות בה בכל שבוע רק כדי לנסות ולהבין מה לעזאזל קורה שם, אבל הסדרה ניצבת גם בפני אתגר גדול: פתרון התעלומה. אם נחזור שוב לאבות הרוחניים של הסדרה, יהיה מעניין לראות אם היא תלמד מהכישלון של "אבודים" - שהאכזבה מהתשובות שהעניקה לצופיה בסיום הסדרה זכורה כמעט כמו האהבה הקולקטיבית לעונות הראשונות - או שתלך בדרכה של "הנותרים" המופתית. "הנותרים", שהסתיימה לפני כשנתיים, זכורה בין השאר בזכות העדר התשובות שהיא הציעה וההתמקדות שלה בדיון, בשאלות הקיומיות ובאופן בו המציאות מערערת את הדמויות שלה, על חשבון פתרון מדעי או רוחני מתקבל על הדעת.
מה שבטוח, הוא שהשאלות והתעלומות ש"ביום שהאדמה רעדה" מעלה מעניינות כרגע הרבה יותר מהתשובות. היא גם בנויה באופן שמבהיר לצופים מלכתחילה שהמסע עומד להיות מעניין - היא איטית, מלאה בנופים, רגעים מהורהרים ודמויות שברור שהרבה מתחולל אצלן בנפש, ולא בטוח כמה מהסערות הפנימיות האלה הולכות להיחשף. התוצאה היא סדרה שהיא לא רק מותחת עלילתית, אלא מאתגרת מחשבתית.