בואו נשים על השולחן כבר עכשיו שני דברים חשובים לגבי פטריק מלרוז: אחד, מדובר במיני סדרה טובה מאוד ושתיים, מלוהקת לא נכון.
כן כן, בנדיקט קמברבאץ' הוא אליל. הכריזמה משפריצה ממנו לכל עבר והנוכחות שלו על המסך ממכרת. אבל בנדיקט בתור ג'אנקי? יש כאן כשל באמינות. פטריק מלרוז הוא גבר בריטי שנוסע לניו יורק לאסוף את גופת אביו שזה עתה מת, וממשיך להאבק שם - לא כל כך בהצלחה - בהתמכרות (קשה) לסמים (קשים). בין לבין, נחשפים בפנינו זכרונות מהילדות שלו, שמשלימה את הפערים בין המוות של אביו לדרך ההתמודדות שלו.
מלרוז הוא דמות שקל לפתח אליה אמפתיה - הוא לא הג'אנקי המפחיד שניגש אליכם לבקש כסף ברחוב, אלא זה שמתהלך בחליפות ומזריק בחדרי מלון. הוא גם מלא מטענים ומתקשה לעכל רגשות, כשהסמים הם רק דרך לברוח מהמציאות, שבאמת יכולה להיות יותר מדי לפעמים, עבור כולנו. התוצאה היא סדרה שבעיקר מתמודדת עם מערבולות הנפש. אמנם מדובר במערבולות של מכור לסמים, אבל גם מי מאיתנו שמעולם לא מצא עצמו מעולף עם מחט תקועה בווריד היד, יוכל להזדהות בקלות עם זכרונות ילדות שממשיכים לרדוף אותנו כמבוגרים, רגשות שמציפים עד כדי חוסר יכולת להתמודד איתם והרגשה כללית שהיקום הוא כאוס אחד גדול שקל מאוד ללכת לאיבוד בתוכו ברגע שאנחנו מאבדים אפילו מעט שליטה, בעיקר אם היו לנו הורים מחורבנים שהפכו אותנו לאנשים בודדים וטרודים.
הבעיה עם קמברבאץ' בתפקיד הזה, שמבוסס על הרומנים של אדוארד סנט אוביין, היא שהוא פשוט מקסים מדי. הכריזמה שלו, למרבה הצער, משתלטת על האופל של התפקיד ומקלילה אותו, וליהוק של מישהו אפל יותר, קוצני יותר, היה יכול לשפר את האווירה עוכרת השלווה. לא שזה מנע מקמברבאץ' לקבל מועמדות לאמי על משחקו בתפקיד. ובאמת, הוא נותן את כולו. מתרוצץ על המסך, מדבר ללא הרף, מזריק, נלחץ, ממהר, משתגע. הוא עושה כמיטב יכולתו, אבל זה לא משנה את התחושה שהוא פשוט לא מתאים לתפקיד, והתפקיד לא מתאים לו.
ובכל זאת, מדובר בצפייה די מרתקת. פטריק המכור, החולה, האבוד, הוא דוגמה מעולה למה שקורה לגברים שעוברים ילדות קשה, כשהחברה משדרת להם שלדבר על רגשות, לבכות, להתייסר ובגדול - להתמודד, זה פשוט לא מספיק גברי. ההדחקה הופכת למפלצת שגדלה בתוכם ויכולה לפרוץ בדרכים שונות - החל מפגיעה עצמית ועד בפגיעה באחרים. פטריק, כפי שכבר הבנתם, מעדיף לבחור בהרס עצמי. ואולי זו בעצם הבעיה עם קמברבאץ' בתפקיד - קשה לקבל אותו כגבר שבור. הדיבור שלו ושפת הגוף הם עדיין מאוד קמברבאצ'יים. כלומר - הוא סקסי, חזק ונוטף ביטחון עצמי גם כשהוא אמור לשחק גבר חלש, מותש ושבור. אפילו כשהוא מקיא לתוך כיור של שירותים ציבוריים - תרצו לשכב איתו. לפחות עכשיו יש תשובה לשאלה הנצחית - האם יש משהו שבנדיקט קמברבאץ' לא יכול לעשות? כן, מתברר שהוא מתקשה להיות פחות מושלם ממה שהוא.
פטריק מלרוז משודרת בימי ג' ב-22:00 ב-yes EDGE וב-yes LONDON