כבר 16 שנים שג'רוד קרמייקל עובד בהוליווד ובניו יורק כסטנדאפיסט וכשחקן ומתחזק קריירה יציבה אבל די אנונימית. הכל השתנה ב-2022, עם היציאה של הספיישל "רותניאל" ב-HBO, שבו יצא קרמייקל מהארון על הבמה ומול המצלמות - ספיישל שעל הכתיבה שלו הוא זכה בפרס האמי ובפרס גילדת התסריטאים האמריקאית. מאז הוא כבר הספיק להנחות את "סאטרדיי נייט לייב" ואת גלובוס הזהב, ולככב לצד אמה סטון בסרט המדובר "מסכנים שכאלה". אל הסדרה החדשה שלו ב-HBO, "ג'רוד" (שבאנגלית נקראת "Jerrod Carmichael Reality Show"), הקומיקאי מגיע עם הבנה חד משמעית שהחשיפה של החיים האישיים שלו מול המצלמות תביא לו יותר תהילה מכל פאנץ' ליין.
את הסדרה החדשה מתאר קרמייקל כ"לעשות לעצמי 'המופע של טרומן'", והוא החליט לתעד את עצמו ברגעים אינטימיים, כשלא תמיד ברור כמה מהם אותנטיים וכמה מהם עוברים עיבוד של מה שנראה בעיני קרמייקל כמופע המשתלם ביותר, במובן המסחרי, של אותנטיות. זאת אולי דרך צינית להסתכל על אדם שחושף את רגעיו הפגיעים על המסך, אבל קרמייקל עצמו הוא זה שלא מפסיק להעלות את נושא הכסף. בסדרה החדשה, בדומה לספיישל מ-2022, הוא לא מפסיק להזכיר שהוא עשיר - ובעיקר שיש לו יותר כסף מלמשפחה שלו, ושהוא משלם עבורה על הוצאות שונות.
"ג'רוד" היא מעין המשך טבעי ל"רות'ניאל". אם בספיישל קרמייקל מכה על חטא על כך שהוא הסתיר סודות מעצמו, מהמשפחה שלו, מהחברים ומהקהל שלו ומנסה לעכל את העובדה שמשפחתו הנוצרית חושבת שהוא חי בחטא, ב"ג'רוד" הוא כבר חי את חייו הגאים מחוץ לארון, מציג למצלמה סטוצים מגריינדר וגם מתעד את הקשר שלו עם בן זוגו מייקל, אפילו כשהשניים מתחילים טיפול זוגי בעקבות הבגידות של ג'רוד.
במקביל, הוא ממשיך להתמודד עם היחסים המורכבים עם המשפחה שלו. יותר משנתיים לאחר שיצא מהארון בפניהם, הוא עדיין מנסה לאחות את מערכת היחסים עם אמו הדתייה, שמאמינה שלהיות קוויר זאת בחירה שנוגדת את רצונו של האל. וברגעים מסוימים בסדרה, התיעוד הזה של הקשר המשפחתי מרגיש נצלני. כך למשל בפרק שבו ג'רוד יותר לטיול בן ארבעה ימים בדרכים עם אביו, שמסתיים בסצנה טעונה במיוחד שבה הוא מתעמת איתו על כך שבגד באמו ואפילו הביא לעולם ילדים עם אישה אחרת. הסצנה הזאת עובדת בגלל שהיא כל כך אותנטית וכואבת, אבל כשאביו מתחיל לבכות, מבקש לעזוב וממלמל לעצמו שהוא "ידע שזה הולך לקרות", קשה שלא לשאול - באיזה מחיר?
כשמדובר בחברים של ג'רוד, בעיקר בקולגות שלו, זה כבר הרבה יותר נוח. באחד הפרקים המוצלחים ביותר, למשל, הוא מנסה לעזור לחבר סטנדאפיסט לאמץ את הסגנון שלו ולהיפתח רגשית על הבמה. בפרק הפתיחה הוא מתוודה לפני חברו הטוב, המוזיקאי טיילר דה קריאייטור, על רגשות רומנטיים שיש לו כלפיו, ומבקש ממנו לדבר על מה שקרה לחברות שלהם בעקבות זאת מול המצלמה.
אף שהוא שולט לחלוטין בתדמית שלו ב"ג'רוד", קרמייקל לא בהכרח יוצא שם אדם שניתן להזדהות איתו, ודווקא זה מה שהופך את הסדרה למעניינת כל כך. בימים שבהם נראה שכבר נכתב כל תסריט אפשרי ושגם המציאות כבר נלעסה על המסך באינספור פורמטים של ריאליטי, HBO מספקת במה למי שרוצים לפרוץ את גבולות הז'אנרם. "ג'רוד" אולי לא מהפכנית כמו "חזרה גנרלית" של ניית'ן פילדר, אבל אין זה צירוף מקרים ששתיהן שייכות לאותה הרשת. היא מכריזה על עצמה כעל בית ל"טלוויזיה פורצת דרך", וגם אם זה לא תמיד נכון, הכיוון שאליו היא לוקחת את ז'אנר הדוקו-ריאליטי עם שתי הסדרות המצוינות האלה מרענן ומעורר חשק לבאות.