איפה: נטפליקס
המלצת tvbee: לראות ולהיזכר עד כמה אהבתם את אדי מרפי

אדי מרפי ממש רצה לעשות סרט על רודי ריי מור, קומיקאי זניח מהסבנטיז שזכה להצלחה רק על סף גיל העמידה. יותר מ-15 שנים הוא כבר מנסה לעשות את הסרט על חייו של מור, עיכוב שהוביל לכך שהסרט יצא רק כיום, שנים מאז שאדי מרפי גילם תפקיד טוב ועשורים מאז שהוא גילם תפקיד קומי טוב. ואולי מרפי, שהפך לכוכב הגדול בעולם בערך בגיל 20, היה צריך לחוות כמה כישלונות ולהופיע בכמה אסונות קולנועיים כמו "נורביט" כדי באמת להצליח לגלם את הגיבור האישי שעליו ממש רצה לעשות סרט.

מרפי מתאר את רודי ריי מור בתור "מפסידן שמסרב להפסיד", אולי התיאור הנהדר ביותר לאדם שהתגלגל כמעט בטעות לסוג של הצלחה. אחרי שנים רבות בהן ניסה להפוך לבדרן בכל דרך, מור מצא את עצמו מופיע כקומיקאי האחרון במועדונים שבהם אף אחד לא נשאר עד סוף המופע ועובד כעוזר מנהל בחנות תקליטים. שם הוא נתקל בקבצן שסיפור על דמות סרסור ארכיטיפית בשם דולומייט – סוג של הרשל'ה שחור, אם תרצו - והחליט לגלם את הדמות במופעיו, שהיו מורכבים מסיפורים קומים בחריזה קצבית, כמו שירי ילדים גסים במיוחד, אם כי לא נראה לי שהוא סיפר על זלמן והמכנסיים.

אחרי שהדמות צברה מספיק קהל מהשכונות, ומור הרוויח מספיק כסף ממכירת תקליטים, הוא החליט להשקיע את כל הונו הקטן ביצירת סרט בלאקספלויטיישן משלו, סרט עצמאי ראשון של יוצר שחור. "דולומייט" שיצא לבסוף ב-1975 הוא מופת של עשייה קולנועים איומה. חסר תקציב או ניסיון, מור צלל למים זרים ויצא עם סרט שבו מיקרופון הבום מופיע כל כך הרבה פעמים, עד שמעריצי הסרט מתייחסים אליו כדמות של ממש. אבל זה בדיוק העניין – הסרט הפך ללהיט אינדי עוד לפני שהמושג הזה היה קיים והפך את מור לאגדה בזעיר אנפין בקרב הקהילה האפרו-אמריקאית.

כמו כל סרט על קולנוען גרוע, ותכלס כמו רוב הסרטים, גם "קוראים לי דולומייט" הוא סרט על עשיית סרטים. כך גם היה "חי בסרט" על טומי וייזו, יוצר "החדר", וכך תפקד גם הסרט "אד ווד" של טים ברטון על מי שנחשב לאחד הבימאים הגרועים בעולם (סרט שנכתב על ידי אותם תסריטאים של "קוראים לי דולמייט"). וכמו כל סרט על קולנוען גרוע, גם הפעם המסר הוא כוחו הקסום של הקולנוע, החדווה שביצירה והערצה ליזמות עצמאית בתחום. התמות האלה, למען האמת, נדושות עד מוות. טרנטינו עשה את זה יותר טוב. אבל אף אחד לא הפעיל את הנטפליקס כדי לשמוע מה יש לקולנוענים לומר, אלא כדי לראות שוב את אדי מרפי. ולמרבה השמחה, אדי מרפי זורח בתור רודי ריי מור.

כנראה שמרפי היה צריך לגלם דמות שבאמת מעניינת אותו כדי שנזכה לראות ממנו שוב את ההופעות הקומיות הגדולות שהוא סיפק לאורך הראן המושלם שלו באייטיז. הוא שקע בטבעיות לתוך דמות הלוזר העקשן, ועוד יותר בתור דולומייט האבסורדי, ומספק הופעה רבת רבדים כפי שלא ראינו ממנו מזה שנים. השמועות על מועמדות לאוסקר אולי קצת מוגזמות, אחרי הכל זה אדי מרפי משחק דמות מאוד דומה לאדי מרפי, אבל יחד עם צוות שחקנים קומי מצוין (מקיגן מייקל קי ועד למרבה ההפתעה, ווסלי סנייפס) הסרט מצליח לבדר לכל אורכו, גם אם לא בהכרח תצחקו בקול רם. דולומייט עדיין חי, אבל מרגש מזה, גם אדי מרפי.