האם "מחוברים" עדיין רלוונטית בעידן הסטורי? השאלה הזו עלתה, אפשר להניח, אצל צופי העונה התשיעית של התוכנית (שהגיעה ל-HOT ב-2021) – וגם עמדה במרכזן של כמה מביקורות הטלוויזיה שמתייחסות לאותה עונה (ביניהן הביקורת של כותבת שורות אלה); עכשיו, עם עלייתה למסך של העונה העשירית – כמעט שנתיים לאחר מכן – אפשר לדייק את התהיה.
כלומר, כן, הפורמט של "מחוברים" בבסיסו עדיין רלוונטי, גם אם המפורסמים של היום חושפים רגעים פחות זוהרים גם באינסטגרם. "מחוברים" מאפשרת את היווצרותם של רגעים אותנטיים והרבה מהם, וגם אם היא לא תמיד מייצרת סקופים או סערות, היא מספקת הצצה ממושכת יותר לחיים של אנשים שמעניינים אותנו. אבל זה בדיוק העניין, לא כולם מספיק מעניינים בשביל זה. הרגלי צריכת הסושיאל שלנו משתדרגים משנה לשנה - יותר סלבס ממנפים את עצמם כאושיות רשת, אנחנו עוקבים אחרי מי מהם שמייצר תוכן מרגש או מצחיק, והאלגוריתם מזהה מי הסלב שכיף לנו איתו ונועץ את הסטורי שלו טוב טוב. לצורך העניין: מהותה של "מחוברים" בימינו אנו, אולי בעל כורחה, היא לשמש מעין סטורי מורחב ומקיף - אבל האם כל סטורי שקיים הוא כזה שהיינו מחכים לצפות בו?
סטורי יכול להיות פלטפורמה יעילה לחשיפות כנות, בין אם זה באמצעות סרטוני בכי באוטו או וידויים מטלטלים. וכנות יכולה להגיע גם בתצורה שאינה דרמטית: גם תיעודים של ארוחת צהריים עלובה, של תינוק מנוזל או של שוונצים בשיער מייצרים קרבה בין העוקב לבין הסלב. אבל סטורי גם יכול להיות נורא משעמם וריק מאישיות. הצהרות גנריות כמו "אני מודה לאלוהים על המשפחה המדהימה שלי" או "אני עוברת תקופה קשה" כבר לא מחזיקות כסיפור אם הן לא נתמכות על ידי פרטים שהם קצת ספציפיים יותר מזה.
ואם לחזור ל"מחוברים" - שישה מפורסמים לוהקו לעונה הנוכחית של התוכנית (בשונה מחמישה בעונה הקודמת), והסטורי של רובם אכן מספיק נטול עכבות בשביל שנתמסר אליו. הראשונה ברשימה הזו היא כמובן קרן פלס, מהזמרות והיוצרות הבולטות בישראל ואחת הפרסונות המקומיות שאני באופן אישי הכי מחבבת. בפתח העונה החדשה של "מחוברים" (הביקורת נכתבה אחרי צפייה בשניים שנשלחו) היא מתמודדת עם משבר רפואי קשה שאותו היא מסתירה מהמעריצים, ונקרעת בין הרצון להיות אמא כיפית לבין הכאבים הבלתי נסבלים. קרן פלס מגיעה לעונת העשור של התוכנית אחרי הופעת אורח מהממת בעונה הקודמת, ואחרי שסיפקה בזמנו כמה פניני חוכמה בשיח עם מיכל אנסקי, גם כאן - כשהזרקור עליה - היא מביאה ל"מחוברים" את הפתיחות ואת האינטליגנציה שאיתם היא מזוהה.
השנייה היא אורנה בנאי, השחקנית והקומיקאית המוערכת, שפותחת את העונה בהתלבטות בסגנון "יחסינו לאן" אל מול זוגתה עדי, הצעירה ממנה (בהמשך גם בנה היחיד אמיר ייכנס למשוואה הזו). בנאי גם תיעדה בפרק הראשון את הוריה המזדקנים, שאף פעם לא קיבלו במאה אחוז את נטייתה המינית (מאז צילומי התוכנית, אביה של אורנה - יצחק בנאי - הלך לעולמו). מיקי בוגנים - אייקון השיער, האיפור והאופנה - גם הוא נוגע ללב: בין אם זו ההתייחסות שלו למגדר שאליו הוא משתייך (או ליתר דיוק, להיותו לא שייך לאף מגדר), הבחירה לבלות את ליל הסדר לבד בטורקיה, הקשר הצמוד עם הכלב יעקב, הנטייה לעבוד מסביב לשעון או הבדידות שמלווה את האיש שמתחת למותג. לא קיבלנו מספיק ממיקי בוגנים בפתיחה של "מחוברים" – ובאותה נשימה צריך לומר: הוא ככל הנראה הוא יהפוך לאחת הדמויות היותר מרתקות של העונה.
עוד מככבת בעונה הזו של "מחוברים" שדרנית הרדיו וקריינית הפרסומות הדר מרקס, שמדליקה את המצלמה זמן קצר לאחר גירושיה מאלעד, איש שבבירור אחראי במידה מסוימת לערעור הערך העצמי שלה. בעודה מנסה לבנות את עצמה מחדש, היא מכילה גם את הקושי של ילדיה עם המצב המשפחתי החדש. גם הג'ודוקא אורי ששון מתחיל לתעד את עצמו ברגע דרמטי בחייו – כשהוא מתלבט האם לפרוש מהג'ודו או להמשיך להתאמן לקראת האולימפיאדה הבאה. בפרקים הראשונים של "מחוברים" הוא לא קיבל הרבה זמן מסך.
וכמובן, הדוגמנית המשגשגת יעל שלביה, שנכנסה למסע של "מחוברים" בתקופה לא קלה בחייה: סביב הפרידה ממי שכבר כמעט הספקנו לשכוח שהיה בן זוגה ממש לא מזמן, המיליארדר האמריקאי ברנדון קורף. העונה נפתחת כשהשניים האלה עוד ביחד, אבל ברנדון עצמו לא מופיע על המסך, ואולי מוטב היה אם "מחוברים" הייתה חותכת בעריכה את קו העלילה הזה: גם בגלל היעדרו של הבחור (שמונעת מהסיפור להתרומם ברמה הרגשית) וגם כי לא באמת מתגלה כאן שום דבר שלא ידענו. אהה, וגם כי הקפיצה בזמן שמייצרת "מחוברים" בין הפרקים הראשון לשני - ממשבר ברנדון והיישר לעלילות עומר אדם - נראית מאולצת וגסה.
עומר אדם דווקא כן מופיע ב"מחוברים". בסדר, אי אפשר היה שלא. עוד לפני שהצהירו יעל שלביה ועומר אדם על מערכת היחסים (באותה תמונה זוגית שלעד תהיה צרובה בזיכרון של כולנו), הייתה גם התקופה המשותפת במיאמי – כשתמונות פפראצי שבהן הם נראים צמודים הציפו את הרשת והסטטוס הלא ברור היה הנושא הכי חם בעמודי הרכילות. אפשר לנחש שרבים ירצו לצפות ב"מחוברים" כדי להבין אחת ולתמיד מה באמת קרה שם, כדי לצפות ברגעים הקטנים בהם החברות ביניהם קיבלה נופך רומנטי. ובכן, צר לי לאכזב, אבל התיעוד של יעל ועומר ב"מחוברים" אנטי-קלימקטי בעליל. "עומר, מה אתה הכי אוהב ביעל?", שואל חבר משותף שמחזיק את המצלמה ומכריז על ריאיון זוגי ראשון. "הכל", עונה עומר. "יעל, מה את הכי אוהבת בעומר?" שואל החבר את יעל, והיא עונה - נכון מאוד - "הכל". פיהוק.
אני באופן אישי ציפיתי לקבל ב"מחוברים" איזה צד אחר ופחות מלוטש של יעל שלביה, אישה שמעולם לא הצלחתי להבין מהו האופי שלה (לא אומרת שאין לה, פשוט לא הבנתי); לגלות "מי היא באמת". זה לא קורה, לפחות בינתיים. יכול להיות שמדובר בטיפוס משעמם, גם זה קורה. אבל יכול להיות שהליהוק של שלביה פשוט לא נכון לפורמט הזה – שאמנם עוסק בחשיפה, אבל חשיפה מבוקרת. הנחשף שולט במידה רבה באופן בו הוא נחשף: איך הוא מחזיק את המצלמה, מה הוא בוחר לספר. ויעל שלביה זהירה מאוד, לפחות בינתיים. היא מצלמת את עצמה מזוויות מחמיאות של מומחית סלפי, היא מספקת אמירות כלליות ומשמימות (בין אם היא מדברת מתוך עצב או שמחה). וזה פשוט לא מפעיל. בשביל להצליח לעשות טלוויזיה טובה ב"מחוברים" צריך להיות מוכנים להתחבר. אבל מעבר לזה, האמת היא שלא כל סלב מתאים לכל תוכנית ריאליטי. אולי היה מעניין לראות את שלביה בתוכנית שמאפשרת למשתתפים שלה פחות שליטה, כמו "האח הגדול VIP".
עונת העשור של "מחוברים" | החל מה-13.2, ימי שני-רביעי ב-22:00 ב-HOT3, ובבכורה: החל מה-9.2 ב-HOT VOD וב-NEXT TV