הגיע הזמן לדבר על מאט זוקרי. יכול להיות שהשם שלו - שמאויית Czuchry ולקח לנו עשור לבטא נכון - לא נשמע לכם מוכר, אבל הפרצוף? ועוד איך. זוקרי גילם שני תפקידים זכורים בקריירה שלו - לוגן האנצברגר הידוע לשמצה בבנות גילמור וקרי אגוס המרגש בהאישה הטובה.

המראה של זוקרי הוא ברכה וקללה. עם גנים כמו שלו קל להצליח בעולם, אבל כדי להגיע לראש הסולם ההוליוודי, צריך יותר מפרצוף יפה, וזוקרי לא זכה לאקס פקטור המיוחד הזה. הוא, כאמור, בלונדיני גנרי. כמו לא מעט אנשים שפשוט נולדו יפים באופן יוצא דופן - גם הוא התגלגל לשואו-ביז. זוקרי בכלל למד משפטים, אבל כשגילה שתחרות יופי לגברים בקולג׳ בו למד מזכה את המנצח בשלושה שיעורי משחק חינמיים, הוא החליט ללכת על זה. השאר, מה שנקרא, היסטוריה.

כבר כמעט עשרים שנה שזוקרי מתחזק קריירה טלוויזיונית שהייתה הופכת כל שחקן למאושר. הוא מעולם לא פרץ באמת, לא הפך לכוכב קולנוע, לא מככב במדורי הרכילות ולא נצפה על שטיחים אדומים. אבל אחרי שני תפקידים גדולים ומשמעותיים בסדרות מצליחות, עכשיו הוא סוף סוף מופיע בתפקיד ראשי, בהמתמחה (שעלתה אמש ב- yes ובארה״ב כבר משודרת עונתה השנייה). מיד נגיע לדבר גם על הסדרה עצמה, אבל זוקרי כל כך בולט בה, שאי אפשר לדון בה בלי לתת לו, לשם שינוי, את הכבוד הראוי לו.

אם בבנות גילמור זוקרי נראה כמו סתם עוד גבר פריבילגי גנרי, בהאישה הטובה הוא כבר הוכיח שהוא הרבה מעבר. המתמחה (לא הריאליטי של טראמפ, כן?) מחזירה אותו לתפקיד דומה לשני אלה, זה של הגבר החתיך, החכם, המוצלח והמרוצה מעצמו, כשהמראה שלו, הביטחון העצמי והחלקלקות יכולים להטעות ולהותיר רושם שמדובר בדושבג מצוי, אבל זוקרי מצליח להכניס כל כך הרבה לב וקסם לתפקידים שלו, שאי אפשר להסיט ממנו את המבט.

דרמת בית חולים הזאת נמצאת איפשהו על התפר שבין האנטומיה של גריי ל-אי.אר. כלומר - היא לא תחדש כלום למי שכבר צפה בשני אלה, אבל זוקרי, ממש כפי שעשה בהאישה הטובה, נותן סיבה טובה מאוד לצפות בה. הדמות שלו, דוקטור קונרד הוקינס, הייתה יכולה להיות ממש בלתי נסבלת בידי כל שחקן אחר. הוקינס הוא בדיוק מסוג הגברים שהעולם שונא כרגע - דשן ושחצן, יודע כל ומחזיק בעמדה מוסרית מתעליינת. אבל זוקרי מתהלך במסדרונות כאילו הם שלו, אבל עם המון כבוד לשחקנים שמסביבו. נדמה שהכל בא לו בטבעיות - בין אם הוא מעצבן את המתמחה שמתלווה אליו, מפלרטט עם האקסית או מציל חיי אדם. הוא לגמרי הנשק הסודי של המתמחה, סדרה שהיא לא רעה כלל וכלל, פשוט לא מביאה חידוש משמעותי לעולם דרמות בתי החולים.

בית החולים המדובר בסדרה ממוקם באטלנטה, ומלבד דמותו של זוקרי ישנו גם מנתח ראשי מושחת שמסווה בעיה רפואית שגורמת לו להרוג חולים, לא פחות; מתמחה טרי שהגיע מהלימודים בהרווארד ונלחם להוכיח את עצמו; אחות רגישה וחכמה שאף אחד לא מבין למה היא הופכת לרופאה; ומנתחת ניגרית צעירה שהיא עילוי בתחומה. יש גם מורן אטיאס אחת, שמבליחה פה ושם בתור מנהלת יחסי הציבור של בית החולים.

כמו דרמות בתי החולים שהגיעו לפניה, גם המתמחה מציגה בכל פרק חולים חדשים, חולים חוזרים, דרמות רומנטיות בין צוות בית החולים ובעיקר הרבה מאוד שיקולים זרים, שמראים כיצד החלטות ניהוליות, ובעיקר כלכליות, לא תמיד מיישרות קו עם שבועת היפוקרטס. ד"ר הוקינס משמש על תקן הקדוש המעונה, זה שרוצה להציל את החולים שלו בכל מחיר, אפילו אם זה מביא אותו לביצוע "עיגול פינות" או פשעים של ממש בשביל לעקוף את קשיחות הלב הבירוקרטית של בית החולים.

גם אם המתמחה לא מחדשת דבר בתחומה, היא עדיין צפייה סוחפת ומהנה, וחובבי דרמות בתי החולים ישאבו אליה ברגע (במקביל להאנטומיה, לא במקום). שונט רנה ווילסון, שמגלמת את המנתחת הניגרית מינה אוקפור (ושיחקה גם בפנתר שחור) היא תגלית נוספת, ויחד עם זוקרי תורמת גם היא לשידרוג הסדרה מעל הממוצע. שאר השחקנים די נעלמים בצל של שני אלה, אבל זה בכלל לא משנה כשזוקרי לבדו מספיק כדי להצדיק את הצפייה. ובאמת, הגיע הזמן שנדבר עליו.