The Boys, שעלתה בסוף השבוע האחרון באמאזון פריים מתמקת בליגה של גיבורי-על אנוכיים, ציניים וצמאי כסף ופרסום. בעולם בו מתרחשת הסדרה ישנם הרבה אנשים עם כוחות, אבל יש קבוצה אחת שנקראת "השבעה" בה חברים גיבורי על מפורסמים ואהובים במיוחד שהעומד בראשם הוא מעין סופרמן.

כבר בתחילת הסדרה אנחנו חוזים באהבת הציבור לחבורת הגיבורים, אהבה שמאפשרת להם לעשות ככל העולה על רוחם ולחמוק מעונש. באחת הסצנות המוקדמות בסדרה רואים את איי טריין, גיבור בעל מהירות על, נכנס בעוצמה בחברתו של בחור בשם יואי ומרסק אותה לרסיסים. אותו גיבור ממשיך לרוץ ומעולם לא נאלץ לתת את הדין על מעשיו, מה שמוציא את יואי למסע נקמה בשבעה יחד עם חבורה בשם "הבנים".

מהר מאוד אנחנו רואים כיצד כל אחד מהשבעה מנצל את כוחותיו לצרכיו האישיים. הגיבור בעל היכולת להפוך לבלתי נראה מציץ בשירותי הבנות, גיבור אחר כפה על הגיבורה החדשה בחבורה, אנני היפה והאידאליסטית, לספק לו טובות הנאה תחת האיום שאם לא תעשה זאת לא תוכל להצטרף לחבורה. הומלנדר - הסופרמן של החבורה - מפיל מטוס והורג את כל הנוסעים בשביל להגן על החברה שמשלמת לו את שכרו המופקע. חבורת הבנים מוצגת תחילה כחבורת בריונים, אבל לאט לאט אנחנו מגלים שהם דווקא הטובים בסיפור ומטרתם לעצור את שבעת גיבורי העל משוללי הרסן.

הבעיה של The Boys היא חוסר המיקוד. הסדרה מתפזרת על פני יותר מדי נושאים: האם זו סדרה על תרבות הסלבס המשחיתה של ארה"ב? על המפלגה הרפובליקנית שעושה מניפולציות כדי להשיג עוד כוח וכסף? על הקשיים שנשים חוות והוויתורים שהן נאלצות לעשות בדרכן למעלה? או אולי זו בכלל סדרה על ערכי הדת הריקים מתוכן שמאיימים להשתלט על ארה"ב? אי אפשר לדעת כי הסדרה מנסה לדבר על כל הנושאים הללו, ובכך היא לא מצליחה לייצר דיון מעמיק ומעניין באף אחד מהם. 

בדיוק אותה בעיה קיימת בכל אחת ואחת מהדמויות. לגיבורים אין שום מטרה משל עצמם והרבה מהזמן לא ברור מה מניע אותם. חבורת הבנים מורכבת מכל מיני דמויות שבמהלך רוב הסדרה לא ברור בכלל למה הן שם (כולם נפגעו מהגיבורים בדרך זו או אחרת? האם זו נקמה? האם זו שליחות?), ואפילו יואי, שהמוטיבציה שלו לנקום את מות אהובתו היא פחות או יותר המאורע המחולל של הסדרה, שוכח ממנה מהר מאוד ומתחיל להביע עניין בבלונדינית הראשונה שפוזלת לכיוונו (אנני טובת המראה, כמובן).

The Boys (צילום: Amazon)
הצלחתו הצלחתנו | צילום: Amazon

גם אצל אנני המצב לא הרבה יותר טוב. אנני היא הדמות היחידה (לפחות נכון לפרק השישי) שהסיפור שלה מייצר דרמה בין שני ערכים מנוגדים ביניהם היא צריכה לבחור: ערכי המשפחה השמרניים והדתיים של עיר מגוריה מול הגשמת החלום שלה שמתברר כמסע מלא במין כפוי, מחשופים, וחיוכים מזויפים למצלמה. 

ובכלל, בשביל סדרה שמנסה לדבר על היחס של החברה לנשים היא משתמשת בנשים בצורה קונבנציונלית ומקטינה - אנני שם, כאמור, רק כדי להעביר את הנקודה של היחס הרע לנשים ואין לה קונפליקט או עלילה שמנותקים מההקשר הזה. חברתו של גיבור העל איי טריין רק עורגת לו, ולאישה היחידה האחרת בצוות גיבורי-העל המפורסמים אין כל פונקציה עלילתית בכל המחצית הראשונה של העונה.

בעיה נוספת של הסדרה היא העלילה. בסדרות רבות בהן הדמויות והעמקת הקונפליקטים שלהן נמצאים בעדיפות משנית, זה בגלל שהעלילה מקבלת עדיפות עליונה. The Boys לא מצליחה לייצר עלילה ברורה וקוהרנטית מספיק בשביל להצדיק את השטחיות של המסר והדמויות. לא מספיק ברור לאן הסדרה הולכת ומה המטרה של הטובים או הרעים. 

ועכשיו לשאלת השאלות: אוקיי, אבל איך תומר קאפון? כמו שאנחנו כבר יודעים, מדובר בשחקן טוב וגם הפעם הוא משחק עם המון רגש והתלהבות. אפילו ניתן לראות את סימן ההיכר שלו - הנחה של כפות הידיים על העורף בעתות משבר. המבטא הצרפתי שלו נשמע אמין והוא מבצע את תפקידו בצורה מרשימה.

היופי ב-The Boys הוא שלמרות כל מה שנאמר בביקורת, ולמרות הבלגן שלעתים מרגיש ששולט בכל ההתקדמות של הסדרה, היא עדיין מצליחה להיות מהנה וקלילה, והפרקים הארוכים עוברים בקלות. The Boys היא סדרה שצריך לבוא אליה עם ראש נקי, שאלות מועטות ומעט ביקורתיות, אבל בהינתן כל אלה, ובהנחה שקיימת חיבה מסוימת לז'אנר גיבורי העל, הצפייה בה תהיה בריחה קלילה של כמה שעות.