כמה: הביקורת נכתבה אחרי צפייה בשני פרקי הבכורה
איפה: הוט בידור
המלצת tvbee: בהחלט. יחדש גם למי שחי בסטורי שלהן וישמח כל חובב ליהיא לייט
אנחנו פוגשים את ליהיא ונעמה ברגע פחות זוהר בקריירה שלהן. שניה אחרי שביססו את מעמדן כצמד האהוב ביותר בעונה האחרונה של הישרדות, ליהיא הפכה לאויבת הציבור כשקיללה שוטר ("תימני קטן") שרשם לה דו"ח. זה היה, אם לצטט מהעשור הקודם, נוט אוקיי יו גאייז. רגע באמת לא חינני של אישה שבדרך כלל מצליחה להפוך כל מגרעה אנושית לכיפית ומרעננת. הפשע הגדול יותר שלה היה מה שבא אחרי כן: אינספור סטוריז וראיונות על כך שכולנו אחים, וניסיונות חוזרים ונשנים לפייס את העדה באמצעות לגימת מרק רגל מול עיניו המאשימות של קובי מחט.
אם תכניות הפרה-פריים היו עסוקות בצדקנות ובהכאה על חטא, ב"מטראש לקלאס" מכירים בכל הצדדים של הפרשה - ובהם, הדיבר הראשון: למנף, למנף, למנף. הפרק הראשון של הדוקו ריאליטי החדש בכיכובן של גרינר וקסרי נפתח בכך שליהיא מזמינה פפראצי לתחנת המשטרה כדי לנזוף בהם על כך שהם לא מניחים לה, נעמה אוספת אותה בג'יפ לפגישה אמינה במיוחד בהוט, ומכאן יש לנו קונספט. במקום לזרוק את ליהיא ונעמה לחרוש בוץ ולקטוף כותנה בלי עילה מיוחדת, עכשיו אפשר למסגר את זה כמסע חניכה של ליהיא, שיחלץ אותה ממדמנת הטראש ויהפוך אותה - באמצעות מורת הדרך נעמה - להיפך הגמור, שהוא, מסתבר, קלאס.
המשימות עצמן, לפי שני הפרקים הראשונים, קצת חסרות השראה: שיעור נימוסין, ציור מודל עירום - זה בגדול "דאבל דייט", רק שהזוג היחיד הוא ליהיא ונעמה. העניין הוא שזה עובד, כי הזוג היחיד הוא ליהיא ונעמה. בניגוד לכוכבות ריאליטי אחרות, לליהיא גרינר אין שטיק, היא לא חוזרת על אותם קאצ'פרייזים או נאומים מוכנים מראש. היא מעיין נובע של סינקים. אישה שתמיד מחדשת, תמיד מצחיקה, תמיד נמצאת בסיטואציה. ותמיד יש לה עוד תימני קטן מוסתר בשרוול.
נעמה קסרי מלוהקת בתור ההנרי היגינס של הסיפור, הריצ'רד גיר לג'וליה רוברטס, הקלאס לטראש. הבחירה בקסרי לתפקיד עשויה לדרוש מכם השהיית ספק, אבל הליהוק הזה הוא גם מה שהופך את הקונספט, שבקלות יכול היה להיות מיושן או מביך, לרלוונטי למרות הכל. לכאורה, מה הטעם בתכנית שמשחקת על המפגש בין תרבות נמוכה לגבוהה ב-2020? האם נותר אדם בעולם שמסתכל על קנייני אמנות בתור קובעי הטעם הטוב, ושזקוק לאישורם כדי להכניס את ליהיא גרינר לחייו? ואכן, כשמומחי האמנות מתמחרים רישום שליהיא ציירה ב-50 דולר - אותה אישה שרגע לפני כן גבתה 5,000 ש"ח לסטורי על מטהר אוויר - הכל הופך ברור. ביג מיסטייק. היוּג'. חברים, תודה, עשיתם את שלכם. עכשיו פנו מקום. כשנעמה קסרי היא החנה בבלי בסיטואציה, ברור מיהן האליטות החדשות.
במקום עוד גרסה של "אילוף הסוררת", נעמה וליהיא עוברות אחד אחד בין מעוזי התרבות המתפוררים, ועושות פוּ. מה שנוצר כאן הוא טקס אשכבה למושג "קלאס". והן, אין מה להגיד, קוברות לו. רק לפני חודשיים, תכנית האולפן בהנחייתן ברשת 13 ירדה מהאוויר אחרי שתי תכניות בלבד - כשבאחרונה בהן ליהיא כרעה ללדת ושידרה תוך כדי שיכול רגליים עיקש. בסיבוב הזה הן לא נדרשות להתאים את עצמן לסד מדומיין של מהוּגנוּת הפרה-פריים. אם ברשת ניסו להעלים את צירי הלידה של ליהיא ולפדר אותם החוצה, כאן היו נותנים לה לדהור על הפיטבּוֹל עד השקיעה.
זה היופי: התכנית הזו יודעת מהן החוזקות של ליהיא ונעמה, מעריכה אותן, ומבליטה אותן. העריכה מחבקת וחוגגת אותן, ולא מנסה לחנוט אותן בחליפות וב"היום בתכניתנו". אלה גם הרגעים הטובים ביותר של מ"טראש לקלאס", אלה שמשאירים מקום לאישיות של השתיים, ומאפשרים להן להיפרד מהתסריט. אם אלה קברניטי ערוץ מסחרי, קנייני אמנות או מומחי נימוסין והליכות, בתכנית הזו הן מלמדות את כל מי שחשב שהן לא מתאימות למסך, שהמסך צריך להתאים את עצמו אליהן. וכשזה מגיע עם פנטומימה של אשך טמיר, מי אנחנו שנסרב.