כל סדרת דוקו טובה צריכה סיפור מעניין, אבל לא כל סיפור מעניין יכול להפוך לסדרת דוקו טובה. בשביל שתהיה הצדקה למדיום הטלוויזיוני - ולא רק לכתבת מגזין או פודקאסט - רצוי להשיג גיבור על רמה. מישהו כריזמטי, מסקרן, אחד שגם נושא בתוכו תעלומה. ולוטן פישר הוא בדיוק זה: אלוף העולם בברידג' לשעבר, איש רהוט ותחרותי שניחן בזיכרון בלתי נתפס. תכתבו 20 ספרות אקראיות, תראו לו אותן לשנייה וחצי בלבד, והוא כבר יזכור את הרצף שלהן בעל פה. אפילו אם תבקשו ממנו לדקלם אותן מהסוף להתחלה.

המוח החריף הזה, יחד עם צירוף מקרים ששינה את חייו, הביא את פישר בגיל 11 לשולחן הברידג': אותו משחק קלפים שמזוהה מאז ומתמיד עם אנשים מבוגרים בהרבה, ועומד במרכז סדרת הדוקו החדשה "קלף מלוכלך", שביים דניאל סיון ועלתה ב-yes דוקו. לברידג' של פישר ומקביליו יש את אותם חוקים כמו לברידג' של הקשישים, אבל מדובר בשני עולמות שונים לחלוטין - ופישר הצעיר נכנס למערבולת של תחרויות עולמיות, יריבויות, פוליטיקות פנימיות וכסף גדול.

כשהיה בן 13, פישר נתקל במהמורה ראשונה: החלטה ילדותית שקיבל באחת התחרויות הובילה לחשד שרימה, והוא הורחק לשנתיים מהענף. כשחזר לזירה, הוא כבר היה ממוקד מטרה מתמיד - ולא עצר עד שהגיע למקום הראשון בעולם. אבל הכתם ההוא מהעבר חזר לרדוף אותו בממדים גדולים בהרבה, כשיריבו הנורווגי בויה ברוגלנד האשים אותו ברמאות, והוביל לשערורייה שטלטלה את הענף. היום, כשהצורה היחידה בה הוא יכול לשחק ברידג' היא במחשב, פישר עדיין חולם על האפשרות לקאמבק. התחנה הראשונה בדרך לשם היא סדרת הדוקו החדשה.

ב"קלף מלוכלך" - שהוקרנה תחילה כסרט בפסטיבלים שונים, וכעת מופצת בשלושה חלקים בני חצי שעה - סיון מראיין את פישר ואת כל מי שנגע בצורה מסוימת בפרשה: משפחה, מכרים, מומחי ברידג' מכל העולם, ברוגלנד עצמו וגם שותפו לשעבר של פישר, ומי שהואשם יחד איתו, רון שוורץ. הסדרה מקושטת בשחזורים מהפנטים של פישר גרסת 2021, בעודו משחק ברידג', לצד חומרי ארכיון שהולכים 20 שנה אחורה. כולם שם כדי לשאול "האם הוא אכן עשה את זה?", וכדי להשאיר אותנו בלי תשובה. 

בראיון איתו ששודר סוף השבוע האחרון, סיון הודה שאפילו הוא לא יודע האם פישר אשם או חף מפשע. הצופה, שנשען רק על רצף עדויות סותרות, נותר בדיוק באותה נקודה. "קלף מלוכלך" אמנם חוגגת את עולם הברידג' ואת הקסם הלא-מספיק-מדובר שלו, אבל היא לא טורחת להתעכב על חוקי המשחק עצמו, או להסביר לעומק במה פישר מואשם. סביר להניח שהסיבה לכך היא שהבנה אמיתית בברידג' דורשת מיומנות אדירה, רק שחוסר ההנגשה הזה מותיר את הקהל עם "מה שהוא אמר" מול "מה שהוא אמר". ובאופן די מוזר, זה ממש נסלח: עם זמן מסך מועט ומחושב, ושלל אלמנטים אחרים שמוכיחים את מידת ההשקעה בסדרה (שבקרוב תגיע גם לרשת שואוטיים האמריקאית), שווה לפנות ערב ל"קלף מלוכלך". היא מותחת, דרמטית ולעיתים מרגישה כמו טרגדיה, והיא בעיקר משמשת כצוהר לעולם שכמעט ולא נחשף בפני הקהל הרחב.