איפה: נשיונל ג'יאוגרפיק
המלצת tvbee: לצפות ולבכות
כמו כל תכני הטלוויזיה של העידן הנוכחי, גם סרטי הטבע נאלצו להשתנות כדי למשוך את הקהל רווי האקשן. אלה כבר לא הדוקומנטריים המשעממים על עונת החיזור של דגי הסלמון, אלא סרטי ז'אנר של ממש עם צילום מושקע, דמויות צבעוניות ובעיקר סיפור טוב. לא, הכוונה היא לא מעקב אחרי דג סלמון שמחפש נקמה, אלא להרחבת ספקטרום הסיפורים שאותם חושפים בפנינו. כבר לא מביטים על בעיות חיי הבר לבדן, אלא שמים אותן בהקשר רחב יותר. איזה קטע, מסתבר שכשמביטים על ההקשר הרחב, תמיד יש כמה בני אדם מפוקפקים שמעורבים בעניין.
הדוקומנטרי "מפרץ הצללים", שהופק על ידי השחקן האקטיביסט לאונרדו דיקפריו, אמנם עוסק בחיי הים של מפרץ קליפורניה השוכן בחופי מקסיקו, אבל מתעסק בעיקר באנשים - אלו שהורסים אותו עבור בצע כסף ואלו שמנסים להציל אותו ואת הבעלי החיים שבו. הוא מתמקד במיקרו (דייגים בלתי חוקיים) ובמאקרו (קרטלים מקסיקנים והמאפיה הסינית) ומציג, דרך סיפורם של שני מינים בסכנת הכחדה, בעיה הרבה יותר גדולה של האנושות, שהיא הכישלון המתמשך שלנו להגן על שותפינו לכדור הארץ. זה סיפור מדכא וסמלי שכבר סופר מיליון פעם, אבל חייב להיות מסופר שוב ושוב עד שמשהו יחלחל פנימה. והפעם הוא מסופר כמותחן אקשן דרמטי.
הסרט עוקב אחרי המאמצים לעצור את הדיג הבלתי חוקי של דגי הטוטואבה, דג גדול שחי באופן בלעדי באזורי מפרץ קליפורניה ונמצא בסכנת הכחדה בעקבות דין בלתי חוקי שנמשך גם בימינו. הדג המסכן זכה לכינוי מושך האוזן "הקוקאין של הים", אבל לפני שתחפשו אבקת טוטואבה אולי כדאי שתדעו שהשם נובע מערכו הכספי. איתרע מזלו של זן הדגים הזה להיוולד עם שלפוחית שחייה, איבר שנחשב לתרופת פלא ומעדן בקרב הסינים, על אף שערכו הרפואי לא הוכח מעולם.
הביקוש הגדול לשלפוחית הוביל לציד טוטואבה נרחב, שהפך ללא חוקי ב-1975, אך לא נעצר גם כיום. ככה זה כששלפוחית אחת עשויה להגיע בשוק השחור הסיני למחיר של עד כמאה אלף דולר. כיאה לדיג בלתי חוקי, דיג הטוטואבה פוגע גם בחיות אחרות במפרץ, ובאופן ספציפי בלווייתני ואקיטה, זן לווייתנים קטנים שבראשית הסרט מוערכים במספר של כ-30 פריטים ברחבי העולם, אך עד סוף הסרט, וסליחה על הספוילר המדכא, המספר אפילו צונח.
הסרט מספר על המלחמה בציד הבלתי חוקי בכמה אופנים מקבילים. החל מצוות ביולוגים ימיים המנסה ללכוד ולהציל לווייתני ואקיטה, דרך יחידה ימית מיוחדת שמסכלת ניסיונות דיג בלתי חוקיים במרדפים מלהיבים ומלחיצים ועד לסוכן FBI לשעבר (שהיה מעורב בלכידת אל צ'אפו) שמנסה בעזרת מודיעים, סוכנים סמויים ומצלמות נסתרות למצוא את האדם שבראש פרמידת הפשע שמפעילה את סחר הקוקאין של הים. "האל צ'אפו של הטוטואבה", הוא מכנה אותו. במקביל הסיפור נארז בעזרת עיתונאי חוקר מהטלוויזיה המקסיקנית שלקח על עצמו את החובה לספר לעם על הרס הסביבה העצום שמתרחש בחצר האחורית שלהם, ומגלה שחיתות חוצת רשויות. אקשן, דרמה, מלודרמה וטרגיה מגולגלים כולם בסיפור דגים אחד.
על אף אורכו, 103 דק' שהן לא מעט זמן ביחס לדוקו טבע, גם "מפרץ הצללים" לא מצליח לצלול לעומקם של כל הקונפליקטים. כך, למשל, הסיבה שהדייגים המקסיקנים מתדרדרים לפשע לא מטופלת היטב, מה שהופך אותם לנבלים על לא עוול בכפם. עם זאת, הפוקוס של הסרט על הטיפול הלקוי של הרשויות המקסיקניות חשוב, כמו גם האופן שבו הם מציגים את כל הנתיבים בהם מנסים לעצור את ההרס והמסקנה הסופית שנובעת ממנו על איך ניתן לעצור - משאירים מסר מהדהד. לא בטוח שתצאו אופטימיים אחרי הצפיה ב"מפרץ הצללים", אבל אין ספק שתבינו יותר טוב עד כמה נזקי האדם משפיעים על המערכת האקולוגית, ועד כמה טירוף, אלימות, דם, נשק, שחיתות ופשע מתקיימים אך ורק בגלל בצע כסף שבסופו של דבר, אלוהים אדירים שבשמיים, כולה נועד לקנות דג.