כנראה שגם "אויבים" הייתה שבויה באיזושהי קונספציה. כבר שתי עונות - או שלוש, מאז אתמול - שסדרת הדוקו של כאן 11 סוקרת את אויבי ישראל השונים מהעולם המוסלמי. אז איפה הסרטים על מי שהנחיתו על ישראל את מתקפת הטרור הקשה בתולדותיה? איפה סינוואר, איפה הנייה, איפה מוחמד דף? בכלל, איפה נציג כלשהו של חמאס שאיננו אחמד יאסין מהעונה הקודמת? ברור ש"אויבים" הייתה רוצה להכות בברזל הזה בזמן, אבל בהיעדרו היא מציגה תשובה לא בלתי מספקת, ועושה את המקסימום כדי לתקן את המחדל האישי שלה.

את פרק פתיחת העונה השלישית הקדישו היוצרים ירון ניסקי ודני ליבר לעלי חמינאי - המנהיג העליון של איראן והאויב הכי גדול של ישראל הנוכחית. הפרק אודות "התמנון מטהרן" צולם הרבה לפני 7 באוקטובר, שתיעודים ממנו משולבים לצד כמה סינקים שנוספו בדקה ה-90, והוא מנסה לטעון את מה שנטען מהרגע הראשון: הידיים אולי חמאסיות, ג'יהאדיות, חיזבאלליות וחות'יות, אבל הראש הוא איראני. וזה שקשה לשחזר אחורה את העקבות עד לטהרן, בדיוק כפי שקרה במתקפות קודמות, זה לא בגלל ניקיון כפיים אלא בגלל יעילות של נבל כמעט תנ"כי.

בהתאם לחוקי הפורמט, הפרקים של "אויבים" נטולי תגליות מרעישות על האויבים שלה. במקומן היא מציעה פרופילים יעילים ומקיפים על דמויות שהצופה הישראלי הממוצע - ואולי אף יותר ממנו - לא טרח להתעכב עליהן עד עתה. הרי כולם יכולים לדקלם את הפרשנויות הקבועות על "חותמת איראנית", אבל כאן אפשר לראות אותה בפעולה. מה גם שמלבד ביטחוניסטים מלאי אגו (בתקווה שהעונה הבאה, אחרי המכה ההיא, תעזור להם לנחות על קרקע המציאות) יש בה מרואיין הישגי למדי: אחיין של חמינאי, אחד שכבר לא בדיוק נפגש איתו לארוחות חג. 

מבחינת "אויבים", ולא רק מבחינתה, ההתמקדות בחמינאי במציאות החדשה היא עדיין הכרחית: זה החזון, זאת ההנהגה, זה האיש. מי שרוצה ללמוד על אחד משליחיו יצטרך להמתין לפרק הבא, שיעסוק בנסראללה (במקביל לדוקו אקטואלי אחר שנוצר מעבר לים, "חיזבאללה בע"מ"). אחריו יגיעו אויבים ברמת קרבה הולכת ופוחתת, בהם בשאר אסד או ג'ורג' חבש - ומרואן ברגותי, רב המרצחים שיושב בכלא הישראלי ועוד עשוי לחזור לכותרות במורד הזמן. מבחינת חמינאי, הפקיד שעלה לפסגה באופן פתלתל ושייקספירי, המלחמה בעזה היא רק הכנה למלחמה הגדולה הבאה. תוכנית הגרעין האיראנית, אולי החרדה הישראלית היחידה שעוד לא התממשה השנה, בוודאי מעוררת בו תקווה. אבל אם "אויבים" הייתה מסיימת עם מסר כזה זה היה גובל בהפקרות, ולכן גויסו נבואות על הדור הצעיר שמתקומם ומנסה לשנות את התמונה. בזהירות המתבקשת, ועל אף האופטימיות הקטנה, נדמה שיהיו להפקה מספיק אויבים עדכניים גם לעונה הבאה.