ז'אנר הדרמה הקומית הבלשית פורח בטלוויזיה שמעבר לים. סדרות שממקמות במרכזן תעלומות רצח ומספרות אותן בנימה הומוריסטית השתלטו על המסך שלנו בשנים האחרונות, וכל ענקית סטרימינג שמכבדת את עצמה כבר שחררה אחת כזו: HBO מקס עם "הדיילת", אפל TV פלוס עם "האפטר פארטי", הולו עם "רק רציחות בבניין", נטפליקס עם "האישה מהבית שממול לבחורה בחלון". הבנתם את הרעיון. חלק מהיציאות האלה היו מוצלחות וחלקן פחות – זה לא כזה קל ללהטט בין דרמה, קומדיה ומתח ולצאת מזה בשלום – אבל איזה תענוג זה לצפות בסדרה שעושה את זה כמו שצריך. כזו היא גם "אבירם כץ", הסדרה החדשה של דנה מודן ואיתן צור בכאן 11, שאפשר לומר שהביאה את בשורת הז'אנר הטרנדי לישראל.
"אבירם כץ" עוקבת אחרי, ובכן, אבירם כץ (יחזקאל לזרוב) – סופר מפורסם שהוציא לאור חמישה ספרים ונחשב לשם-דבר, בעיני המכרים שלו ובכלל. אבל האמת היא שכבר שנים שאבירם נמצא במחסום כתיבה, והוא מתקשה לשחזר את ההצלחה שלה זכה בעבר. כשהוא מקבל טלפון מנטע אשל, עורכת נחשבת, שמציעה לו לכתוב סיפור בהמשכים עבור העיתון – הוא פשוט לא מצליח למצוא השראה ולחשוב על רעיון.
במקביל, השכן ויקטור גואטה (ששון גבאי), רופא מנתח, מספר לאבירם שהוא כותב ספר שפשוט זורם מתוכו בטבעיות – ומבקש ממנו, כאוטוריטה בנושא, לחוות דעתו על היצירה המתהווה. אבירם מזלזל (וגם די מקנא), אבל מסכים להעיף מבט, ולהפתעתו הוא נשאב לסיפור הסוחף שיצא תחת ידיו של השכן. ברגע של חולשה וייאוש, וכשהעורכת לוחצת עליו להגיש *משהו*, אבירם מחליט להשתמש בסיפור של ויקטור. הוא משנה את שם הגיבורה אלישבע רומנו לשם עמליה בן ציון, מחליף כמה פרטים יבשים נוספים, ושולח - והיא בתגובה מכריזה שזו הכתיבה הכי טובה שלו אי פעם. אבירם מתבייש ונחרד כשהוא חושב על ההשלכות האפשריות של הגניבה הספרותית שביצע, אבל הוא עוד לא מבין כמה רחוק זה ילך.
ואכן, העלילה מסתבכת. קודם כל, גואטה נפצע בתאונת דרכים והוא מורדם ומונשם, דבר שמעורר בגיבור תחושות של הקלה ואשמה גם יחד. ואז מגיע הטוויסט האמיתי: החוקרים לינדה (דנה מודן) ואלי (יניב ביטון) דופקים על דלתו של הסופר, ומבקשים להבין את הקשר שלו לרופאה בת 45 שמוגדרת נעדרת. למה שיהיה לו קשר אליה? וול, שמה של הרופאה הוא אלישבע רומנו, האישה מהסיפור שאבירם "כתב", שמתברר שהיא אישה אמיתית. כדי להימנע מהרס הקריירה שלו, הוא לא מודה בגניבה הספרותית, ומסביר שמדובר בצירוף מקרים ותו לא. ובעודו מסתבך בפרשה וממשיך לערום שקרים זה על גבי זה, הוא נשאב לתעלומה שאופפת את אלישבע רומנו (מיטל רז) – שמומחזת גם היא בסדרה לאורך הפרקים (הביקורת נכתבה אחרי צפייה בחמישה).
כבר אמרנו שלא קל למהול יחד את כל האלמנטים השונים של הז'אנר כדי ליצור תמיסה מאוזנת, אבל "אבירם כץ" פיצחה את הנוסחה. הסדרה מצליחה להיות מצחיקה באותה מידה שהיא מסעירה, וזה לא מובן מאליו, אבל בו בזמן ההצלחה הזו לא באמת מפתיעה – בהתחשב בכך ש"אבירם כץ" מגיעה מיוצרים כאלה מוכשרים. בהתבסס על הספר "לכתוב כמו אלוהים" מאת אשר קרביץ, דנה מודן – אחת היוצרות הישראליות הכי מוערכות, ובצדק – כתבה תסריט קולח ומשעשע, כמו שאפשר היה לצפות ממנה; את הסדרה ביים כאמור איתן צור, והעניק תשומת לב לכל ניואנס וניואנס. מה גם ש"אבירם כץ" ניחנת בשתי תכונות שכבר נדיר למצוא בטלוויזיה של ימינו: צבעוניות נכונה (בשונה מלא מעט סדרות חשוכות/צהובות שכבר ראינו ובוודאי עוד נראה) ופרקים באורך סביר (בשונה מאינספור סדרות שמתעקשות למרוח את הזמן שלא לצורך).
וכמובן, אי אפשר לדבר על "אבירם כץ" בלי לדבר על הקאסט המפואר שלה, שמורכב מכמה מהשחקנים הכי טובים בארץ. לזרוב עושה חיל בתפקיד הראשי, ואבירם כץ בגילומו הוא דמות מורכבת ומעניינת שקל לסמפט. גם השחקנים הקבועים הנוספים – דוגמת גבאי, ביטון ומודן (שלרוב משחקת בסדרות שהיא כותבת) – נותנים הופעות מבריקות. והם לא היחידים. כמו "מי שמע על חווה ונאווה" שיצאה מוקדם יותר השנה, גם "אבירם כץ" גדושה בהופעות אורח של שלל דמויות מוכרות מעולם התרבות הישראלי; גם שחקנים, אבל ממש לא רק. תצוגת התכלית הזו הופכת את "אבירם כץ" לסדרה שאפשר להנות ממנה בשני מישורים: ההנאה מהעולם הפנימי של הסדרה – מהעלילה ומהדמויות הכיפיות – וההנאה מהעולם החיצוני לה, כלומר, מעולם התרבות הישראלי העשיר שאותו היא חוגגת.
כבר כמה שנים שכאן 11 מספקת סדרות מעולות שמככבים בהן מיטב השחקנים ויוצרים אותן מיטב היוצרים. סדרות שהן מצד אחד ישראליות במהותן (בין אם בגלל הנושאים שבהן הן עוסקות ובין אם בגלל הז'רגון שאותו הן מדברות בכזה דיוק), ומצד שני לא נופלות ברמתן מסדרות בינלאומיות מוערכות. "אבירם כץ" היא התוצר המוצלח הטרי ביותר, וקשה להתייחס אליה בלי להזכיר את התזמון שבו עלתה למסך – זמן קצר אחרי האמירות של שר התקשורת שלמה קרעי, שמאיים לקצץ בתקציב של תאגיד השידור הישראלי. צריך לומר: סדרות כמו "אבירם כץ", שהיא ההגדרה לטלוויזיה ישראלית איכותית, הן בדיוק הסיבה בגללה אסור לפגוע בתאגיד.