"חיזור גורלי", הסרט משנת 1987, שייך לקטגוריה מיוחסת של סרטים שזכו להצלחה קופתית וביקורתית במקביל. עם תקציב של 14 מיליון דולר, הוא גרף 320 מיליון דולר בקופות, והפך להיות הסרט המרוויח ביותר בעולם באותה השנה. הסרט גם קיבל שש מועמדויות בקטגוריות החשובות ביותר בטקס פרסי האוסקר (אם כי לא זכה באף אחת מהן).

אבל צפייה ב"חיזור גורלי" בשנת 2023 היא צפייה קצת שונה. הסרט, למי שאולי איכשהו פספס, עוקב אחר דן גלאגר (מייקל דאגלס), איש משפחה למופת, שנכנע לתשוקות שלו ומנהל רומן קצרצר עם אלכס פורסט (גלן קלוז). כשהוא מנסה לסיים את הקשר ולחזור לחיי המשפחה הפסטורליים שלו - זהירות, הנה באים ספוילרים - היא משתגעת לחלוטין, מנסה להתאבד, מבשלת את הארנב של הילדה שלו, מנסה לרצוח את אשתו בת' ולבסוף מסיימת במוות: דן מטביע את אלכס באמבטיה, היא עולה שוב מן המים, ואז בת' יורה בה. הסצנה הזו הפכה לאחת המזוהות ביותר עם הסרט - שמכיל בתוכו עוד לא מעט רגעים אייקוניים שממשיכים להשתכפל בתרבות הפופולרית.

אפשר להבין למה "חיזור גורלי" היה הצלחה כל כך גדולה, משתי סיבות עיקריות. קודם כל, הוא מבוים למופת. הבימוי שלו הוא מהסוג שהופך כל דיאלוג ואינטראקציה סתמיים למופת של מתח, ועבודת הבימוי מפצה על תסריט שמרגיש די עצל. הסיבה השנייה היא ש"חיזור גורלי" מציג פנטזיית פרנויה גברית נפוצה - האישה המשוגעת שמנסה להרוס את המשפחה היפה שבנה לעצמו הגבר, שהוא תמים לחלוטין בסיפור. דן גלאגר מוצג בסרט ככמעט קדוש. אין שום ביקורת על כך שהוא בוגד או על כך שהוא מוליך שולל את אלכס. היא, מצדה, נטולת כל עומק ומניע - היא פשוט משוגעת.

מתוך הסרט "חיזור גורלי" (צילום: Paramount Pictures, צילום מסך)
מתוך הסרט "חיזור גורלי" | צילום: Paramount Pictures, צילום מסך

בשנים האחרונות, התעשייה ההוליוודית וגם אנחנו, הקהל, סוגרים חשבונות עם עצמנו על הדרך שבה התנהגנו לנשים בתרבות הפופולרית בעבר. בריטני ספירס, פריס הילטון, פמלה אנדרסון, לינדזי לוהן ועוד ועוד נשים מפורסמות זוכות להתנצלות ובחינה מחדש של האופן בו הן סוקרו. ואם אנחנו כבר עושים את זה, למה לא לעשות תיקון גם עבור נשים פיקטיביות?

ואכן, לאחרונה הגיעה לשירות הסטרימינג פרמאונט פלוס (שלא זמין בישראל) הסדרה החדשה "חיזור גורלי" ("Fatal Attraction") - ועוד לפני שעלתה למסך, היא הוצגה לקהל כמעין "תיקון פמיניסטי" או בחינה מחדש של הנרטיב השטוח והחד צדדי שהוצג לנו בסרט המקורי. הפעם, העלילה מזגזגת בין העבר לבין הווה, בו דן משתחרר מהכלא לאחר שריצה עונש על הרצח של אלכס. גם הליהוק של ג'ושוע ג'קסון - שחקן שאהוב במיוחד על ידי נשים - הוא בפני עצמו מעין הצהרת כוונות. אבל תחסכו לעצמכם את הצפייה - "חיזור גורלי" של שנת 2023 לא מציעה תיקון או מבט חדש, היא פשוט מרחיבה את הסיפור, ועושה את זה באופן הרבה פחות מרשים מבחינת בימוי ועריכה מאשר הסרט המקורי.

מתוך הסדרה "חיזור גורלי" (צילום: פרמאונט פלוס, צילום מסך)
מתוך הסדרה "חיזור גורלי" | צילום: פרמאונט פלוס, צילום מסך

הפעם, דן הוא תובע מחוזי, הוא עדיין איש משפחה למופת וגם עילוי מקצועי. בגיל 40 בלבד הוא עומד להתמנות לשופט. אבל הקידום נגזל ממנו, וברגע של כעס הוא מוצא את עצמו במיטה עם אלכס (הפעם בגילומה של ליזי קפלן). משם, הדברים ממשיכים פחות או יותר כמו בסרט המקורי - היא הופכת להיות אלימה ומפחידה, והוא מנסה להגן על החיים המושלמים שבנה.

בקפיצה להווה, דן משתחרר מהכלא ומחדש את היחסים עם בתו אלן - שהיא עכשיו סטודנטית לפסיכולוגיה - אבל הוא טוען שהוא בכלל לא רצח את אלכס, ושהוא עומד להוכיח את זה. אמנם בשלב הזה של הסדרה (בעת כתיבת שורות אלה עלו ארבעה פרקים מתוך שמונה) לא לגמרי ברור אם הוא אכן חף מפשע, אבל נראה שהצופים בהחלט אמורים לחשוב כך.

"חיזור גורלי" היא סדרה סתמית לחלוטין. היא לא מציעה דיון חדש בנרטיב "האישה המשוגעת", והדבר היחיד שאנחנו מרוויחים ממנה בהקשר הזה הוא עיסוק בנקודת המבט של אלכס עצמה וגם של בת', אשתו של דן (שמגולמת כאן על ידי אמנדה פיט). האם זה מוסיף עומק לדמות של אלכס? בהחלט, אבל רק מעט. היא עדיין מוצגת כמשוגעת ללא סיבה ממשית, בעוד דן מוצג כגבר נפלא.

אבל גם אם לא משווים את "חיזור גורלי" לסרט המקורי אלא מסתכלים עליה כיצירה עצמאית בתוך הנוף הטלוויזיוני של ימינו, היא סדרה בינונית להפליא. ההרחבה של הסיפור לשמונה פרקים טלוויזיוניים מחייבת עיבוי של העלילה, והיוצרים של "חיזור גורלי" בחרו להכניס אליה את החקירות והתיקים שדן עובד עליהם. הבעיה היא שאלה מוצגים רק כנושא לדיון בין עורכי הדין, כך שאפילו הפוטנציאל להפוך את הסדרה למעין דרמה משפטית/משטרתית מתפספס לחלוטין. כלומר, כשדן והעמיתים שלו מתחילים לדבר על מקרה הרצח שהם מנסים לפתור, קשה מאוד שלא להשתעמם, כי אנחנו אפילו לא נחשפים לפנים של הקורבן.

הרפרנסים המחייבים שם. הציטוט האלמותי "I will not be ignored, Dan" כמובן מופיע בסדרה, ישנה גם הופעת אורח של ארנב (בינתיים הוא בחיים), וכמו בסרט - מעליות הן זירת התרחשות חשובה. אבל "חיזור גורלי" היא רימייק מיותר והזדמנות מפוספסת לבחון את דמוי האישה המשוגעת מכיוון קצת אחר, ולבדוק מה קורה לאישה פגיעה כשגבר עושה לה גזלייטינג - פרקטיקה שנועדה מלכתחילה לגרום לאנשים לחשוב שהם מאבדים את דעתם. הסרט המקורי מפצה על הנרטיב המיזוגני עם בימוי מעולה. אבל הסדרה? אפילו ג'ושוע ג'קסון לא מצליח להציל אותה מעצמה, וזה אומר הרבה.