לא ברור מי הקהל של זה כאן והאם זה משתלם, אבל HOT ו-yes דואגות להביא לארץ באופן קבוע סדרות מסוג נישתי למדי: קומדיות בריטיות בפרופיל נמוך ובניחוח היפסטרי. הסדרות האלה לא מכוונות להיות "משמעותיות", לטלטל את הצופים או לספר סיפור גדול מהחיים. הן מספרות סיפורים קטנים ושגרתיים של צעירים שמחפשים את עצמם, מאופיינות באווירה לא-רצינית ובדמויות ראשיות שהן קצת "גופי", ובדרך כלל משולבות בהן הערות שנונות ואקטואליות על נושאים עירוניים כמו בריסטות מרושעים או אפליקציות להיכרויות.
הסדרה התורנית מה"ז'אנר" הזה שהגיעה ל-VOD, רק בשביל שנצפה בה בערב אחד ונשכח ממנה בערב הבא, היא "יחסים פלוס" ("Smothered", בשמה המקורי והמוצלח יותר) - קומדיה רומנטית בת שישה פרקים קצרים שמספקת, כמו דומותיה, צורך מאוד מסוים: הצורך בבינג' שהוא מצד אחד לא תובעני ומצד שני לא משתייך למחוזות הטראש.
"יחסים פלוס", שמגיעה מבית Sky ועלתה מעבר לים עוד בדצמבר, עוקבת אחר היחסים של סאמי (דניאל ויטליס) וטום (ג'ון פוינטינג): היא בחורה משעשעת ותוססת עם חיים קצת כאוטיים וחיבה למסיבות, הוא בחור עם אופי "זקן" משהו ושגרה דומסטית למדי. הם נפגשים לראשונה בבר קריוקי, משתכרים ומעבירים יחד ערב מושלם - אבל סאמי, שמאסה בסצנת הדייטים, לא רוצה לסבך את העניינים. היא מציעה לטום הצעה משונה: רומן בן שלושה שבועות, בלי לחשוף פרטים אישיים, בלי מחויבות ובלי רגשות. הוא מסכים, אבל התוכנית הזו, כמובן, משתבשת כשהשניים מתאהבים זה בזו.
ואם חשבתם שזה יהיה האישיו המרכזי של הסדרה, תחשבו שוב. "יחסים פלוס" ממהרת לעבור הלאה מקו העלילה הזה ולפתוח אחד חדש: סאמי וטום כבר יוצאים ונראה שדברים מתחילים להסתדר במקומם, אבל אז סאמי מגלה פרט משמעותי: טום הוא אבא לילדה בת שש. וזה לא הכל: מתברר שהאמא, זוגתו לשעבר של טום, היא אישה שסאמי מכירה באופן אישי - וזה טורף שוב את הקלפים. אבל למרות כל ההבדלים ביניהם וכל המכשולים שניצבים בדרכם, סאמי וטום לא מוותרים אחד על השנייה בכזו קלות.
ובכן, כן, כל אחת משתי הפסקאות הקודמות מתארת פרמיס אחר, וכל אחד מהם עומד בפני עצמו ויכול היה להחזיק לבדו את "יחסים פלוס" - במיוחד בהתחשב במימדים שלה (פרקים בני עשרים דקות) ובנטייה שלה לקלילות. יותר מזה: אולי עדיף היה אם "יחסים פלוס" הייתה מתמקדת רק באחד משני הקונספטים האלה. הנטייה להתפזרות לא משרתת את היצירה וגם לא מעידה דברים טובים על היוצר. תחשבו על מישהו שמגיע לאודישן ב"מאסטר שף", למשל, ומכין שתי מנות בתקווה שהשופטים יאהבו את אחת מהן. זה סימן לחוסר ביטחון או לחוסר בשלות. בשלן שבטוח בעצמו ירגיש בנוח לשלוח מנה אחת שהוא יודע שהיא מנה מנצחת.
נחזור לענייננו: האם "יחסים פלוס" היא סדרה על סירייס דייטינג בעידן הקז'ואל דייטינג, או שהיא בכלל סדרה על דינמיקות עדינות של משפחה? לא ברור. הבחירה לדחוס את שני הסיפורים האלה לסיפור אחד לא מיטיבה עם עם הסדרה, שנאלצת להריץ בפאסט-פורוורד קטעים שיכולים היו להיות מעניינים רק כדי להגיע כבר לבעיה הבאה; יוצא שהיא מזניחה קווי עלילה ומשאירה אותם בלתי-מפותחים. אז אם להיות ספציפיים יותר - מוטב היה לוותר על כל עניין "הרומן הלא מחייב" ולפתוח את הסדרה בפרק השני שלה, שבו מתחילים לצוף ענייני המשפחה. וזה לא רק בגלל העומס העלילתי: הסיפור של הרומן פשוט לא מספיק משכנע כמכשול, כלומר, ההצעה הזו של סאמי לא עוברת כאמינה. אף בנאדם אמיתי שמחפש אהבה בימינו (וסאמי מחפשת) לא היה אומר לה "לא" אם היא הייתה דופקת לו בדלת. המהלך של סאמי הוא לא מהלך אנושי, הוא מהלך תסריטאי.
באותה נשימה, צריך לומר - ככל שהסדרה מתקדמת היא מעמיקה עוד את היחסים של סאמי וטום ומתעלה על הפתיחה המקרטעת שלה. מה גם שהכימיה בין שתי הדמויות הראשיות, שהן חמודות מאוד בנפרד ועוד יותר ביחד, עושה חשק להמשיך לצפות. דמויות מהטייפקאסט שסאמי עשויה ממנו - הבחורה המבולגנת אך המקסימה וכו' - נוטות להיות מרגיזות מאוד, אבל היא באופן מפתיע דווקא חביבה למדי, וטום המרובע עם הצ'ארם החנוני מתאים לה בדיוק. זה גם עניין של כתיבת דמויות, אבל זה בעיקר עניין של ליהוק: דניאל ויטליס וג'ון פוינטינג הם לא שמות גדולים מן הסתם, אבל הם האנשים המושלמים למשימה הזו.
אז רומנטיקה יש, אבל האם יש גם קומדיה? קשה יהיה לומר שכן. "יחסים פלוס" היא מסוג הסדרות שיגרמו לכם לגחך או לחייך מדי פעם אבל אף פעם לא לצחוק בקול רם. זה בסדר, בגדול, כי לא מדובר בסיטקום - אבל מתקבלת התחושה שיש כאן פוטנציאל לא ממומש, לפחות אצל חלק משחקני המשנה: למשל אשלינג בי המהממת ("This Way Up") בתור ג'יליאן הקפוצה, או הארי טרוואלדין בתור ג'ורדן, דמות שצריכה סדרה משל עצמה.
בסופו של דבר, המסקנה המתבקשת היא כזו: "יחסים פלוס" כנראה הייתה טובה יותר אם חלקים ממנה היו נערכים החוצה, רצוי עוד בשלב כתיבת התסריט - ועל חשבונם, הייתה נעשית העמקה נוספת בחלקים אחרים שדי התפספסו (עוד דוגמה: אקס בעייתי של סאמי שלא ממש ברור מה הוא עשה). זו לא טלוויזיה משובחת, אבל זו סדרה נחמדה שתעביר לכם ערב בכיף.