איפה: נטפליקס
כמה: הביקורת נכתבה לאחר צפייה ב-4 פרקים
המלצת tvbee: להנמיך ציפיות ולצפות. מה עוד יש לעשות כרגע?

בעוד כמעט כל תעשייה בעולם עומדת לפני קריסה כלכלית, בנטפליקס יכולים להיות רגועים - מעולם לא הזדקקנו להם יותר מעכשיו. לא ברור עדיין עד כמה הקורונה השפיעה על נתוני הצפייה שלהם, אבל נהיה בהלם אם לא מדובר בעלייה חדה. וממש כמו לפני הקורונה, גם עכשיו יש לנטפליקס סדרה חדשה שהאינטרנט כולו מתגבש סביבה. בפעם הקודמת היה מדובר בדוקו המעודדות המפתיע "Cheer", והפעם לכולם עף המוח מ"חיות רעות", התרגום העברי הצולע ל-"Tiger King".

אבל אם כבר משווים אותה לסדרת דוקו אחרת של נטפליקס, אין ספק ש"חיות רעות" היא ה"ארץ פראית מאוד" החדשה. היא עוקבת אחר כמה גני חיות בארה"ב שמחזיקים ברשותם כמות גדולה של נמרים, אריות, דובים, קופים ועוד, והסכסוך המתמשך שלהם מול פעילי זכויות בעלי חיים. הדבר הכי מעניין ב"חיות רעות" הוא שכמו כל סדרת דוקו טובה, גם היא טורפת את הקלפים ומציבה שאלות קשות לגבי מוסר, ואם בתיאור היבש ברור מאוד מי הרעים ומי הטובים בסיפור הזה, ככל שהסדרה מתקדמת זה כבר לא כל כך ברור. מה שבטוח הוא שמדובר בחבורה של דמויות הזויות שקשה להוריד מהן את העיניים. 

הטריילר של "חיות רעות" מבטיח הרבה מאוד: ניסיון רצח, תעלומת היעלמות, פוליגמיה ורמיזות לכת מבוססת סקס. הסדרה עצמה גם מזכירה את כל אלה, אבל היא לא נותנת הרבה מעבר. ההתלהבות מסביב ל"חיות רעות" ברורה. כמו ב"אל תתעסקו עם חתולים", היא נותנת לנו הצצה לעולם שמתקיים במקביל אלינו ולאנשים שסביר שלא נתקלנו באף אדם שדומה להם (למרות שהם מתהלכים בינינו, אמאל'ה). וכמו תוכניות ריאליטי טובות - תחום נוסף שנטפליקס החלה להצטיין בו בתקופה האחרונה - גם "חיות רעות" מתבססת בעיקר על הליהוק, ובראשו הכוכב ג'ו אקזוטיק, מטפל בחיות וזמר מטעם עצמו, עם סגנון לבוש וסיפור חיים ששום תסריטאי לא יכול היה להמציא.

"חיות רעות" היא מעניינת, בעיקר מכיוון שבהתחלה היא נראית כמו סיפור על אנשים שאוהבים חיות, וככל שהיא מתקדמת ברור שזהו סיפור על אנשים שאוהבים את עצמם, והחיות הן רק כלי לשרת את האגו שלהם - לא משנה מאיזה צד של הדיון האידיאולוגי הם נמצאים. אבל צריך לומר את זה - למרות שהסיפור עצמו מרתק, "חיות רעות" לא עשויה מספיק טוב. היא הולכת על טריקים זולים וחשיפות של טוויסטים שמגיעים משום מקום, אבל האיכות הסיפורית שלה לא משתווה לזו שב-"Cheer" או "נחטפה לנגד עיניהם". לא, גם לא לנרטיב המפוזר של "ארץ פראית מאוד". זה לא אומר שלא כדאי לצפות בה, אבל כן צריך לגשת אליה בידיעה שתשמעו בה סיפור שלא הכרתם, וזהו זה.