אם תגגלו ביקורות על הסדרה האיטלקית החדשה שעלתה בנטפליקס השבוע, בייבי, תמצאו את הכותרת הנפלאה הבאה: "גרועה יותר מתקופת התיכון עצמה". לא יכולנו לנסח את זה טוב יותר בעצמנו, ובכל זאת, בואו ננסה להבין למה. כי על הנייר, יש לבייבי את כל מה שצריך כדי להפוך ללהיט: דרמה שמתרחשת בתיכון פרטי יוקרתי (ברומא), וזה כשלעצמו גורם לכל מי שאהב את אחת שיודעת לעיקצוצים נעימים. סקס, סמים, ונערים יפים ועשירים - זו נוסחה שעובדת מצוין, אם יודעים איך לעשות אותה נכון.

אחת שיודעת הייתה פסגה בז׳אנר שכמעט ובלתי אפשרי לשחזר, אבל אליטה הספרדית דווקא עשתה את זה לא רע. אולי באליטה לא היה את ההומור שובה הלב של אחת שיודעת, את הרפרנסים האינטלקטואליים המתוחכמים, או את לייטון מיסטר, אבל היו שם שלושה שחקנים שכבר התאהבנו בהם בבית הנייר, משחק מעולה, פרשיית רצח מסקרנת ואת אחד הרומנים ההומוסקסואלים הכי מחרמנים ומתוקים בטלוויזיה.

זה לא שאליטה מעיפה את המוח, אבל למי שהתגעגע לאפר ווסט סייד - היא תחליף לא רע. ואז הגיעה בייבי. הפוטנציאל, כאמור, לגמרי שם: בייבי מבוססת על סיפור אמיתי די מרתק, ועוסק בין היתר בזנות באיטליה - בה היא חוקית בתנאים מסוימים, אבל מה שבהחלט לא חוקי הוא לצרוך סקס מקטינות.

בשנת 2013, התגלתה רשת זנות ברומא שבמרכזה שתי נערות, האחת בת 15 והשנייה בת 14, כשהלקוחות של השתיים כללו בכירים במשטרה, פוליטיקאים, עובדי או״ם ועוד גברים חזקים ונהדרים מהסוג הזה. לא מספיק גרוע? תוסיפו לכך את העובדה שאחת מהאימהות של הנערות האלה הייתה מעורבת בעסק, וסירסרה את בתה. 

מהסיפור המדהים הזה אפשר היה לכתוב סדרה שהיא לכל הפחות לא רעה, אבל אז, כאמור, הגיעה בייבי לנטפליקס. העונה הראשונה מתנהלת לאיטה, וצמד הנערות רק טובלות את הבוהן בבריכת הזנות. איטיות היא לגיטימית, בוודאי בסיפור שכזה, בו מעניין לראות מה מוביל נערות צעירות שלא חיות בעוני או במצוקה להגיע למצב הזה. אבל בייבי היא איטית ללא סיבה, עד כדי שעמום. ומה שהופך אותה למשעממת במיוחד הם הדיאלוגים השטחיים והמטופשים.

השחקניות והשחקנית הצעירים שמככבים בסדרה דווקא משתדלים לעשות עבודה טובה, וזה ניכר, אבל הם לא יכולים להציל את הכתיבה הקלישאתית, מנעד הרגשות המצומצם ואפס ההיגיון מאחורי המעשים של הדמויות. כשהדיאלוגים הם ברמת טלנובלה - מהסוג הלא מהנה, אפשר היה לצפות לקצת מלודרמה טראשית, אבל לא. גם כשכבר קורה משהו מרגש - כמו הפעם הראשונה שמישהו מציע להן כסף על סקס או תאונת דרכים קטלנית, לא תרגישו כלום, כי כל מה שקורה בבייבי נראה אקראי ותלוש לחלוטין, כאילו מישהו שיכור שירבט כמה מילים על מפית בבר ואחד התסריטאים אסף אותה הביתה.

לא מגיעה לנו טלוויזיה כזאת. מדי פעם מגיעות סצנות שמנסות לחקות את האווירה הקליפית של דרמות הנוער הטובות יותר - שיר ברקע, סלואו מושן של נערות רוקדות וגברים מזילים עליהם ריר, אבל גם אלה נראים כל כך מטופשים ורדודים, וזה עוד לפני שהזכרנו את הפסקול הזוועתי, הצילום והעריכה.

אם זה לא היה ברור עד כה - אל תראו את בייבי. פשוט אל. הסיפור האמיתי עליו היא מבוססת מעניין מאוד, ועדיף לקרוא כמה כתבות עליו מאשר לשבת מול ששת הפרקים של העונה הראשונה והחלולה הזאת. ואל תזכירו אותה ליד בלייר וולדורף - היא תעלב מההשוואה.