האמת. תאיר ראדה נרצחה בדצמבר 2006, ו"צל של אמת" עלתה כמעט עשור אחר כך. ממש השבוע צוינו שבע שנים לסדרת הדוקו המשפיעה, המדוברת והמצליחה ביותר בתולדות המדינה, ונראה שהכל השתנה מאז. לא רק בתיק הרצח, בחייו של רומן זדורוב, ביחס של הצופים כלפי הסדרה או בסבלנות שלהם כלפי הז'אנר - אלא גם בדבר הבסיסי ביותר שהיא מבקשת להתחקות אחריו, שהוא האמת. "אמת יש רק אחת", אמר זדורוב לעיתונאים עם שחרורו למעצר בית לפני שנה וחצי, והוא לא ידע עד כמה הוא טועה.

כפי שכל צופה ריאליטי יכול לספר, אין ביטוי שהשתרש בשנים האחרונות - השנים שאחרי "צל של אמת" - יותר מאשר "האמת שלי". זוהי דרכם של אנשים לתרץ כל התנהגות בעייתית, אמירה שמזקקת את כל העיוותים החדשים של החברה האנושית. טראמפ, טוויטר, חיסונים, בינה מלאכותית, אין צורך להכביר במילים. אף זיכוי בדעת רוב (שאולי יימשך לערעור) לא ישכנע את כל העוקבים אחר האירוע, ואף ראיה מרשיעה תיאורטית לא תצליח לסגור הרמטית את הפרשה. עקרונית יש אמת אחת, זו שמוסגרה היטב בשם של דוקו אחר בנושא, "רק תאיר יודעת", אבל בשני העשורים האחרונים היא לא רלוונטית. פרשת הרצח הזו זרעה שורה של ספקות ושורה של אמיתות, וזה רק סמלי שאחד הבודדים שעוד מאמינים שהאמת הזו תצא לאור הוא זדורוב בעצמו. האיש שהעביר שנים ארוכות מאחורי הסורגים מספר איך אמא שלו לימדה אותו שלא משנה כמה מסתירים בכיס את האמת, היא תמיד תצא החוצה, ולא מבין שבעידן החדש אין שום סמכות שמסוגלת לשכנע את כולם. לא מדעית, לא משפטית, ובטח שלא דוקומנטרית. וכשזה המצב, וכפפות מוסרות לכל אורכו של לוח השידורים, "צל של אמת" ויוצריה הם כבר לא משקיפים בתעלומת הרצח שטלטלה ומטלטלת את המדינה. הם שחקנים פעילים בה. 

אילנה ראדה, "צל של אמת: ההכרעה" (צילום: איתן חתוכה, באדיבות HOT8)
הגנה בלתי נתפסת. אילנה ראדה | צילום: איתן חתוכה, באדיבות HOT8

רומן. שבע שנים אחרי הסדרה ההיא, כשהוא נמצא במעצר בית ומצפה להכרעה במשפטו החוזר, רומן זדורוב התייצב לראשונה מול המצלמות של "צל של אמת" - הסדרה שגם העלתה מודעות לצד שלו וגם הייתה מנוע משמעותי מאחורי המאבק הזה. "צל של אמת: ההכרעה", הפרק החמישי והחדש שעלה ב-HOT8, היה בתנור תקופה ארוכה. הוא מרכז את ההתפתחויות החשובות שחלו בחקירה, אלה שלא צריך להיות בקיאים בה בשביל לדעת לדקלם אותן בעל פה, ופוגש כמה מדמויות המפתח. יש שם את אילנה ראדה, אמה של תאיר שממשיכה להגן על מי שהורשע ברצח בתה באופן בלתי נתפס; את ירום הלוי, עורך דינו הנוכחי של זדורוב שאוהב את המצלמות כמעט כמו שהן אוהבות אותו בחזרה; את חן קוגל, מנהל המכון לרפואה משפטית שניצב בעין הסערה בלי שום סיבה מוצדקת; ואת יצחק אילן, סגן ראש השב"כ שהלך לעולמו מאז הצילומים, ומתגלה כאן בתור הלוחם החריף והמפתיע ביותר שמחנה זדורוב היה יכול לגייס לשורותיו. אילן מספר שמעולם לא ייחס יותר מדי חשיבות לספקות שהובאו בסדרה, וכי הצפייה בה היא זו שגרמה לו להבין שטעה ולצאת למלחמה האחרונה של חייו.

קשה להתרגש מ"ההכרעה" ש"צל של אמת" חותרת אליה, כי כבר ברור שהיא מונעת מתוך הרצון להוכיח שזדורוב חף מפשע. ובכלל, אחרי הקמפיין השלם של היוצרים - שבנו קריירות מקומיות ובינלאומיות בזכות הסדרה - אף אחד לא מצפה לראות אותם מתאחדים ושוברים את ההגה שמאלה. זדורוב מסביר למה ההודאה שלו הייתה שקרית, אילן משווה ומעלה, והסנגור נותן את מכת המחץ. זה מאוד חד צדדי, בין היתר כי בפרקליטות סירבו להתראיין לפרק, ואי אפשר לומר שזה לא משכנע. אולי לא משכנע ברמה שתגרום לספקני זדורוב להאמין שהוא חף מפשע, כי הרכבת הזאת כאמור יצאה מן התחנה, אבל כן ברמה שמבססת עד הסוף את התפיסה שהוא לא זכה למשפט הוגן ומתוקן. 

ירום הלוי, "צל של אמת: ההכרעה" (צילום: איתן חתוכה, באדיבות HOT8)
המצלמות אוהבות בחזרה. ירום הלוי | צילום: איתן חתוכה, באדיבות HOT8

לצד טביעת הנעל שטפטף עליה דם וייתכן שלא שייכת ל"מחלץ אלמוני", הפרק החדש של "צל של אמת" שופך אור על סוגיה שנראית שולית במבט ראשון - ומתגלה כמהותית ככל שצוללים לאירוע ולהכרעת השופטים הבוקר. כולם זוכרים שעל המחשב של זדורוב נמצאו חומרים פדופיליים ואלימים, לצד כאלה שאולי רומזים שהנדס מראש את הרצח. כאן, אפילו בלי לדרוש מאמץ מיוחד, מומחה בתחום גורס את הטענות האלה אחת אחרי השנייה. פתאום מתברר שזדורוב קנה חלקים למחשב שלו מאדם בשם דומיניק, שהחומרים הנ"ל נמצאו בתיקיות האישיות שלו, וכי "סקס פוליס" היא להקה מהניינטיז ולא עדות לשום סטייה מרושעת. אפילו תוכנת אימיול הנשכחת מבצעת קאמבק מפתיע לפרשה, שכן כל אדם שעסק אי פעם בהורדות פיראטיות יכול לספר על כמות התוכן הקיצוני שמשום מה קפץ לו על המסך. התוכן הזה, כך מתברר, יכול להגיע לידיים הלא נכונות ולבנות פרופיל של רוצח.

והידיים האלה אולי לא מגואלות בדם, אבל הן מזוהמות מרשלנות מוציאה מהדעת. אף קומדיה או סרט אימה לא יכולים להיות מופרעים מספיק בשביל להכיל רצף פעולות כל כך חסר אחריות, שכולל השמדת מכנסיים, חשיפת פרטים מוכמנים על ידי מדובב, קטלוג לא נכון של ראיות ולאחרונה גם התנהגות קונספירטיבית של הפרקליטות כלפי קוגל במהלך המשפט החוזר. התנהגות שנדמה כי נולדה אך ורק מתוך רצון של המערכת להגן על שמה, אפילו במחיר התקפה משולחת רסן כלפי בשר מבשרה, כזו שמאפיינת דווקא את אלה שמנסים בימים אלה לחתור תחתיה.

בהיבט הזה, טוב שהפרק החדש של "צל של אמת" עולה בימים אלה, ובפרט השבוע. אילנה ראדה אומרת ש"בגלל הרצח של תאיר גילו עד כמה אנחנו חיים עם רטייה שחורה על העיניים שלנו לגבי המערכות של המשטרה, בתי המשפט והפרקליטות", והיא גם צודקת - וגם מחדדת איך כל השינויים הנדרשים עדיין לא מיושמים כאן. רומן זדורוב אולי נחשב לאסיר מספר 1 בהיבט התקשורתי, אבל עד ש"צל של אמת" לא הפנתה אליו את הזרקור, אף אחד במערכת המשפט לא שם עליו. ללמדכם שיש שינויים שניתן לעשות לטובת המוחלשים מבלי לערער את הדמוקרטיה, כאלה שאפילו לא יוציאו מאות אלפים לרחובות רק בשביל שיכנו אותם אליטה. 

אולה קרבצ'נקו, "צל כבד" (צילום: עידו הר, באדיבות כאן 11)
אוספת את השברים שפעם היו חייה. אולה קרבצ'נקו | צילום: עידו הר, באדיבות כאן 11

אולה. בנוסף לפרק החדש של "צל של אמת", ההכרעה במשפט החוזר מלווה בעוד שני תכנים בפרופיל גבוה - סדרת הכתבות של ברהנו טגניה בחדשות 12, שבה הוא עוקב אחר זדורוב בימים מאז השחרור למעצר בית; ו"אורות וצללים" בכאן 11, ההמשך לסרט "צל כבד" של עידו הר, המתחקה אחר הנסיונות של אולה קרבצ'נקו לאסוף את השברים שפעם היו חייה. כי "צל של אמת", לא משנה עד כמה יוצריה ינסו להתכחש לזה ולטשטש את זה, הייתה שחקנית פעילה בשני אופנים. בפן החיובי היא הובילה למשפט החוזר שזדורוב כל כך ציפה לו, ובמובן השלילי היא הפכה את קרבצ'נקו לקורבן רק בשם תאוות רייטינג. הכתם הזה ילווה אותם לנצח, ואליו מתווסף כעת כתם נוסף: התעלמות הפגנתית, מוחלטת, פחדנית ומרושעת מקרבצ'נקו במהלך הפרק החדש.

היוצרים ארי פינס, יותם גנדלמן ומיקה תימור מנסים להיתמם, להתחמק ולהתהדר בקריירות הבינלאומיות שלהם בזמן שהם יודעים טוב מאוד על הלינץ' שקרבצ'נקו עברה בגלל "צל של אמת" - ועל העובדה שמאז צאת הסדרה נסגר התיק נגדה. כמו ילד שחלם לעשות סרט דוקומנטרי ושכח להיות עיתונאי, גנדלמן לקח כותרת מעורפלת אחת ורץ לאולפנים כדי להכריז ש"אפשר להגיד בוודאות די ברורה שא"ק רצחה את תאיר ראדה". הוא ופינס אפשרו את המשך הפגיעה בשמה הטוב של קרבצ'נקו כשהפכו את הסדרה לפודקאסט דובר אנגלית שבנוי בדיוק כמוה, ולכן בונה כתב אישום סנסציוני רק בשביל לציין בסוף, כבדרך אגב, שהיא חפה מפשע. אבל אנשים מתבגרים, טועים, וממשיכים הלאה, ואין כמו פרק חדש של "צל של אמת" בשביל לאפשר ליוצרים לתקן את העוול. ואין כמו יוצרי "צל של אמת" בשביל לזרוק את ההזדמנות הזאת לפח.

"בימים אלו אנו עובדים על הפרק החמישי שבו יוצגו ההתפתחויות האחרונות בפרשה", אמרו לפני שנה וחצי ב-HOT8, ויצרו רושם שלפיו לפחות אחת מ-75 הדקות שלו תוקדש לניקוי שמה של קרבצ'נקו גם על גבי מסך הטלוויזיה. בכל זאת, הסדרה כבר נמכרה בעבר לנטפליקס ולא כל הצופים בעולם בקיאים ברזי הפרשה. אך למרות ההבטחה, קרבצ'נקו נעדרת לחלוטין מהפרק, אפילו לא באיזו שקופית צנועה, וזאת למרות שסגירת התיק נגדה היא אחת ההתפתחויות החשובות ביותר שחלו בשנים שאחרי "צל של אמת" עבור צופי הסדרה. התפתחות אחרת, שתגיע בקרוב לכותרות, היא תביעת המיליונים של קרבצ'נקו נגד היוצרים, חברת ההפקות והלוי בגין לשון הרע. אולי הם פחדו שכל התייחסות אליה בפרק רק תעמיק את השבר, ואולי הם העדיפו להתעלם ממנה במודע. מה שבטוח הוא שהחלטתם השערורייתית, לצד ישיבתה המוצדקת של הסדרה בספרי ההיסטוריה, מראה דבר אחד: אלה שמטיפים נגד התנהגות פרועה של הפרקליטות לא הרבה יותר טובים ממנה.