אם יש לכן רחם, סביר ששמעתן על הקפאת ביציות. אם לא אתן, אז אמא שלכן, שדאגה להעביר לכן את האינפורמציה, לנדנד לכן בעדינות של בולדוזר שאולי כדאי להתחיל לחשוב על זה ואפילו הציעה לשלם את עשרות אלפי השקלים שעולה התהליך, העיקר לא לאבד את התקווה לילדים.
ב"שטח הפקר", תוכנית התחקירים של "כאן", החליטו לבדוק האם האופציה הזאת היא באמת תעודת הביטוח המושלמת עבור האישה הרווקה שחצתה את גיל 30 אבל עדיין לא מוכנה להקים משפחה. כפי שאומרת אחת המרואיינות בפרק - בעוד בחברה המערבית נהנים להצהיר ששלושים הוא העשרים החדש, ארבעים הוא השלושים החדש וכן הלאה - הביולוגיה, לצערנו, עובדת באופן מעט שונה.
כך קורה שנשים רבות, גם אם יש להן כוונה מלאה להעמיד צאצאים בעתידן, מגיעות לשלב הזה בחייהן כשמערכת הרבייה כבר לא מה שהייתה. אגב, גם להקפאת הביציות הן לא מגיעות בשלב אידאלי. הצורך לתעודת הביטוח הזו מתעורר לרוב אצל נשים שחצו את גיל שלושים, בעוד הזמן האידאלי להקפיא ביציות הוא במהלך שנות העשרים. רק שבגילאים האלה - הקפאת ביציות נשמעת יותר כמו שם של להקה מחתרתית מאשר הליך רפואי ארוך ופולשני.
למי שיש בידיה את הממון, הקפאת ביציות אכן נשמעת כמו פתרון חלומי, לא בהכרח לילודה אבל לשקט נפשי. מהתחקיר של "שטח הפקר", עולה שרוב הנשים שמקפיאות את הביציות עושות את זה כדי להוריד מעצמן לחץ, שהרי כשאת אישה בגיל מסוים ללא ילדים, השאלות על כך לא מפסיקות להגיע. אבל הנה הנתונים: בישראל, אף אישה עדיין לא ילדה ילד מביצית שהופשרה. על פי ההליכים שנעשו בחו"ל, הסיכויים להפרות ביצית הם 40% ומטה והסיכוי להרות וללדת ילד עומדים על אחוזים בודדים. לעומת זאת, ישנם הליכים עם סיכויי הצלחה גדולים יותר ושלרפואה המודרנית יש ניסיון רב בהם, כמו הקפאת עוברים, הזרעה או הפריה חוץ גופית. אז מדוע רווקות צעירות לא בוחרות באופציה הזאת? כי אלה מצריכות תרומת זרע.
כמו עם כל הליך רפואי שאנשים משתכנעים לעבור מבלי לברר את כל העובדות והסטטיסטיקות, גם כאן ישנם אינטרסים כלכליים שמכוונים אותם לעשות זאת ומי שמרוויח על חשבון המטופלות. שום דבר חדש. אבל הוויתור על אופציות שכוללות תרומת זרע מגיע מכיוון אחר. על פי התחקיר, רוב הרווקות או הגרושות מקוות להשתמש יום אחד בזרע של בן זוגן, ולכן בוחרות בהקפאת ביציות. אבל זו אינה הסיבה היחידה.
וכאן מגיעים בכאן לנקודה המעניינת באמת - המרכיב הדתי. כמו בכל אספקט של החיים, גם בכל הנוגע לפוריות לנשים דתיות אין חופש בחירה מוחלט. כלומר, יש להן, אבל רובן מבקשות את ברכת הרבנים לפני שהן פוצחות בכל מהלך משנה חיים, ולאלה פחות אכפת מאיכות חייה של האישה או של הילד. לא בדיוק הפתעה גדולה. כשב"שטח הפקר" ניגשו לראיין רב בנושא, הוא לא היה מוכן בכלל להגיב על אישה רווקה שמעוניינת להיכנס להריון, זה אפילו הוציא ממנו זעם והוא ביקש לעצור את הראיון. ומה לגבי אישה נשואה? ובכן, על פי ההלכה תרומת זרע אסורה מכיוון שהילד יצא ממזר. וזה, על פי הרב, כמו לעודד זוג מפגרים לעשות ילד כשיודעים שישנו סיכוי שהוא יצא מפגר. בירושלים יש אף בית חולים (שמו לא נחשף בכתבה) שמתנה שימוש בביצית שהוקפאה בכך שהאישה תהיה נשואה ולא תשתמש בתרומת זרע. הם ישחררו את הביציות עבור האישה המבקשת, אבל במידה שהיא לא עומדת בתנאים שלהם, היא תצטרך להתארגן על חנקן נוזלי כדי להעביר את הביציות לבית חולים בו יהיו מוכנים להפרות אותן. בקטנה. אגב, אין הסכמה מלאה בעולם הדתי על ההתנגדות לתרומת זרע. הרבנים מתנגדים. הנשים - קצת פחות.
במילים אחרות, הרפואה עדיין לא מצאה פתרון קסמים לרצון של הנשים המודרניות להביא ילדים בגיל מאוחר יותר. המוסדות החברתיים כבר מותאמים לכך, אבל לגוף האדם לוקח הרבה יותר זמן להדביק אבולוציונית את ההתפתחויות החברתיות והתרבותיות. אם יש דבר אחד שכדאי ללמוד מהתחקיר על הפריית ביציות, הוא ששווה לבדוק לעומק את כל האופציות לפני שמקבלות החלטה, ושמדובר בתעודת ביטוח רעועה למדי. הדבר השני שאפשר ללמוד הוא שגם אם את אישה דתייה והאמונה היא זו שמנחה אותך, עדיין מומלץ להטיל ספק בגברים המבוגרים והפרימיטיביים שמהם את מבקשת ברכה. אלוהים הם לא.