"ערב טוב. לא עשינו סקר כדי לבדוק כמה אנשים מאמינים שרומן זדרוב רצח את תאיר ראדה, בעיקר בגלל שאסור שככה יוחלט מי אשם ומי זכאי. בדיוק בשביל זה יש מערכת שאמורה לחשוף את האמת ולעשות צדק". במילים אלה פתחה אתמול אילנה דיין את עונתה העשרים וחמישית של תכנית התחקירים עובדה והובילה לסרט "תיק זדורוב", אותו יצרה יחד עם נעמה פרי וגלעד טוקטלי. סרט שמורכב מהרבה שאלות פתוחות ותשובה אחת ברורה: מערכת החוק והמשפט בישראל כשלה בכל פרמטר בפרשה הזאת והפכה את מה שהיה יכול להיות תיק רצח קשה אך מובהק לתיאוריית הקונספירציה החביבה על תושבי ישראל.
דוגמה מובהקת לכשל בטיפול בפרשה הוא השינוי בשמה במהלך השנים, מה שהפך מפרשת תאיר ראדה לפרשת זדורוב, ומסמל יותר מכל את העובדה שהלב של הציבור הישראלי נמצא איפשהו בכלא שיטה יחד עם אותו רצף עולה מאוקריאנה שהפך בעל כורחו לסוג של גיבור תרבות. תרבות מאוד מאוד מעוותת. בעוד שתאיר ראדה סיימה את חייה הקצרים באותו תא שירותים של בית הספר נופי גולן בשנת 2006 והשאירה משפחה מפורקת, בראשות האם הלביאה אילנה שלא תרפה עד שהצדק ייעשה, דווקא משפחת זדורוב היא זאת שעסוקה ביחסי ציבור.
אילנה דיין מקפידה לתת כאן מקום לכל הצדדים: עורך הדין ירום הלוי שמייצג את זדורוב ומתואר כאן כחובב צפרות מטורלל במקצת, שי ניצן פרקליט המדינה שהיד שלו אמורה להיות זו שתחתום בסופו של דבר על שיחרור זדורוב וכמובן גם סגן ראש השב"כ לשעבר יצחק אילן. אילן הוא הגיבור הראשי של הסרט והשיחות של דיין איתו על הפרשה הן מרכז התחקיר. מי שלדבריו ראה במשך עשרות שנות שירות איך אנשי חוק תופרים תיקים לעבריינים, בטוח כי רומן זדורוב הופלל והוא פועל כדי להביא למשפט חוזר. אין ספק שלכל אחד מהמרואיינים שלה יש אג׳נדה, לרוב גם שונה וסותרת אבל אילנה דיין בא לשאול את השאלות הקשות. כזכור, בסוף התכנית לא תהיה הצבעה באסמסים בה יוחלט מי הרוצח של תאיר.
מדובר בטיפול משמעותי ראשון של עובדה ואילנה דיין בפרשת זדורוב, לא דבר של מה בכך כאשר מדובר בתיק הרצח הכי סבוך, מבלבל ובעיקר צהוב שהיה כאן. צופי התכנית האדוקים יודעים שלמרות שמה, עובדה היא תכנית תחקירים שמעדיפה קודם כל לשאול שאלות, גם אם לעיתים אין עליהן תשובה ברורה. דיין, למרות תואר הדוקטור במשפטים, לא מתיימרת לשבת על כס המשפט, היא כאן כדי להביט לכל אחד מהמרואיינים שלה בעיניים ולתת לו לנסות ולשכנע אותנו הצופים בדבריו. אולי אם תהיה לנו תמונה רחבה יותר, נוכל להבין איפה בטווח טמונה האמת.
תיק זדורוב לא דומה ליצירות קודמות שנעשו על הפרשה, הוא לא קאלטי כמו רק תאיר יודעת או קונספירטיבי כמו צל של אמת, סדרת הפשע האמיתי שיוצריה הם הראשונים שהעלו את תאוריית א"ק כרוצחת האמיתית. במשך שמונים דקות פוגשת אילנה דיין את האנשים שהפרשה הזאת הפכה למרכז חייהם ושמם אינו אילנה ראדה. כאמור, הגיבור המרכזי של הסרט הוא סגן ראש השב"כ לשעבר, יצחק אילן, יהודי חכם שמוכן למסור את כל יושרתו המקצועית על כך שרומן זדורוב הוא אינו הרוצח של תאיר. אילן ואילנה יושבים יחד במה שנערך לכמה דקות מדויקות אבל בוודאי נמשך שעות כאשר הוא מסביר לה בדיוק רב, אל מול קלטות מתוך חדר החקירות, את התאוריה שלו על הדרך בה חוקרי המשטרה תפרו תיק לרומן זדורוב. איך הם כיוונו אותו לתשובות מסוימות אחרי שעות של חקירה ודאגו להוציא ממנו הודאה באשמה ממנה בית המשפט לא יוכל להתעלם.
גם שי ניצן, פרקליט המדינה, הוא אדם שפרשת זדורוב מדירה שינה מעיניו, במקרה שלו בגלל שהוא האיש שהציבור הישראלי מצפה ממנו לשחרר את רומן זדורוב לחופשי, והוא? הוא בכלל לא מאמין שהגענו למקום הזה. הרי כל מי שקרא את חומרי החקירה וראה את זדורוב מתוודה מיוזמתו בפני המדובב שלו מבין שהמקרה לא כזה מטושטש כמו שטוענים תומכי זדורוב. העובדה שחיפש מידע על שיסוף צוואר, נפטר מפרטי הלבוש שהיו עליו באותו יום ואפילו העדות של אחיו שטען כי רומן הרביץ לו באופן שיטתי. הכל מצביע על רוצח פוטנציאלי שקשה להאמין בחפותו.
שיאו של הסרט הוא הראיון המיוחד שנתה א"ק לעובדה ובו יצאה מארון ראשי התיבות, מעכשיו אתם יכולים לקרוא לה פשוט אולה. אולה היא האישה שנטען כי תחת התקף סכיזופרניה לבשה את הבגדים של בן זוגה, יצאה לבית הספר נופי גולן ושיספה את צווארה של תאיר ז"ל. היום היא מנסה להתאושש, לא רק מפרשת ראדה אלא מההתמודדות עם מחלת נפש הקשה ממנה היא סובלת, יחסי אלימים עם בן הזוג לשעבר (א"ח) וסיטואציה בה מאות אלפי אנשים רואים בה כרוצחת ילדים. הנסיעה של דיין לביתה הנוכחי של אולה בעיר אודסה שבאוקראינה מצולמת נפלא ומעניקה לכל הסיפור איכות טלוויזיונית שנראית כאילו נלקחה מ-HBO. הראיון עם אולה מחזיר אותנו לקרקע כאשר ניתן לשמוע שלמרות דיבורה הרהוט אולה לא בדיוק בבית מבחינה מנטלית והיכולת שלה להבחין בין טוב לרע גבולית במקרה הטוב. יש כאן מפגש קיצוני בין דיין הרציונלית, החוקרת, המלומדת לבין אישה בת 35 עם עולם פנימי מעוות וכנראה עשיר בבדיות שבנתה לעצמה.
אם אתם שייכים לקבוצות הפייסבוק מסוג "רומן זדורוב חף מפשע" התחקיר של עובדה לא ישכנע אתכם אחרת, אתם וודאי כבר השתכנעתם שוב כי הרוצחת האמיתית היא אולה צמאת הדם וכי הצדק עדיין לא יצא לאור. אילנה דיין לא בוחרת צד, הדוקטור למשפטים נמצאת שם כל העת ומזכירה כי זדורוב התוודה בפני "ארתור" המדובב שנשתל בתאו ואף ידע פרטי חקירה מוכמנים. את יצחק אילן, השב"כניק שראה מול עיניו איך שוטרים תופרים תיק בפרשת רצח החייל אולג שייחט, זה כבר לא ישכנע. אבל מי שהגיע לכאן כדי להקשיב ימצא את התחקיר ששודר אתמול מבלבל ומעניין ויישאר עם הרבה יותר שאלות מאלה שבא איתן בתחילה.