גריסלדה בלנקו היא מסוג האנשים שסיפור החיים שלהם פשוט מתחנן שיעשו ממנו סרט או סדרה. היא נולדה וגדלה בקולומביה, ואחרי שנהייתה מעורבת בסחר בסמים בארץ הולדתה, הגיעה למיאמי בשנות ה-70 והפכה לדמות מובילה בתקופה של מלחמות הסמים הקשות של מיאמי - כשקוקאין נסחר בעיר יותר מקנאביס והאלימות בין סוחרי הסמים עלתה על גדותיה. ג'ניפר לופז הייתה אמורה להיכנס לנעלי ברונית הסמים האייקונית לפני כמה שנים, אבל הסרט בכיכובה מעולם לא יצא לפועל, ועכשיו סופיה ורגרה ("משפחה מודרנית") נכנסת לנעלי התפקיד הנחשק של האישה שהייתה שנואה ומוערצת בו זמנית.

ששת הפרקים של "גריסלדה" ("Griselda"), שזמינים מעכשיו בנטפליקס, מובילים את הצופה באותו המסע הרגשי שכנראה עבר על הסובבים אותה: מהערצה והשתאות לפחד ותיעוב. בלנקו הייתה נחושה וחכמה, וכמו כל אישה בעולם גברי, הייתה צריכה להצטיין פי כמה וכמה מהגברים שהקיפו אותה כדי שייקחו אותה ברצינות. הסדרה - למרות שחלקים ממנה הם בוודאי פיקטיביים - מדגימה איך הפכה מאשת עסקים ממולחת שהמוטיבציה שלה הייתה להפוך לאישה עצמאית ולדאוג לילדיה, לסנדקית סמים אלימה וחסרת רחמים, שהערימה מאחוריה גופות.

כשגריסלדה מבינה שחוכמה ותושייה לא מספיקות במלחמות הסמים, והיא צריכה לפנות לאכזריות, ניכר שהמעשים האלימים לא מחליקים לה בקלות בגרון. אבל ככל שהאימפריה שלה גדלה היא הופכת לפרנואידית ופזיזה, ולא מוכנה לבטוח בגברים שמקיפים אותה, לאחר שהיא נכווית יותר מפעם אחת. אלה הרגעים המעניינים ביותר בסדרה - התהליך הפסיכולוגי שבו האנושיות של גריסלדה חומקת ממנה לאט לאט.

במקביל לסיפור של גריסלדה, אנחנו נחשפים גם לשוטרת שדולקת בעקבותיה, כשהסיפור שלה מהווה תמונת מראה לזה של בלנקו. ג'ון, בגילומה של ג'וליאנה איידן מרטינז, נאבקת גם היא להוכיח את עצמה בעולם גברי שלא לוקח אותה ברצינות. כשהיא מעלה את האפשרות שפועלת במיאמי סוחרת סמים, אישה, היא נתקלת בזלזול מעמיתיה אבל לא מוותרת על התיאוריה - ובסופו של דבר מגיעה לעמוד בראש צוות מיוחד שמפענח את מקרי הרצח הרבים שבלנקו אחראית עליהם. 

עבור ורגרה, שהעולם רגיל לראות בעיקר כשחקנית קומית, מדובר בתפקיד מאתגר שעשוי לשנות את כיוון הקריירה שלה, וניכר שהיא נכנסה אליו עם אותה הנחישות שמאפיינת את הדמות שהיא מגלמת. ורגרה אינה כוכבת רק בגלל שהיא נראית כמו שהיא נראית: אי אפשר להתעלם מכך, כמובן, אבל בנוסף לגנים מוצלחים וקימורים מרהיבים, יש לה סטאר קווליטי. התפקיד שלה ב"משפחה מודרנית" היה מצחיק מאוד, אבל אפשר להודות שהיא לא ממש שיחקה שם, אלא פשוט התנהגה כמו עצמה.

ב"גריסלדה" ורגרה נכנסת לנעליים של דמות שונה מהאישיות האמיתית שלה, וזה חושף את האיכויות האמיתיות שלה כשחקנית ובעיקר ככוכבת ראשית שמובילה את הפרויקט. היא משחקת טוב, אבל מעבר לכך - יש לה נוכחות בלתי ניתנת להכחשה על המסך. ליהוק של אישה כריזמטית לתפקיד של אישה כריזמטית הוא מהלך חכם, ולמרות ש"גריסלדה" היא לא יצירה מהפכנית ומרגישה כמו כל סדרות וסרטי סוחרי הסמים שראינו כבר, האישיות של ורגרה, ושל בלנקו, מצליחות להפוך אותה למרגשת.