לפני כשנתיים שודרה בנטפליקס סדרת הדוקו-פשע "חף מפשע" (The Innocent Man), המבוססת על ספרו של סופר המתח המוערך ג'ון גרישם - שהפעם דווקא עסק באירועים אמיתיים לחלוטין. הסדרה, כמו גם ספרו של גרישם, מתחקה אחר שתי חקירות רצח משנות ה-80, במסגרתן החשודים העיקריים התוודו על ביצוע המעשה, וזאת למרות ספקות שצפו עם הזמן והעלו תהייה שמא מדובר בהודאות-שווא. אחד מאותם חשודים הוא תומאס "טומי" וורד, שלאחד יותר משלושה עשורים בהם דבק בחפותו, צפוי סוף-סוף להשתחרר מהכלא.

הסיפור של וורד התחיל עם היעלמותה של דונה דניס הארווי, בת 24 מאוקלהומה שעבדה בחנות נוחות מקומית. ב-28 באפריל 1984 עקבותיה של הארווי נעלמו, ולימים התברר כי היא נחטפה ונרצחה. וורד וגבר נוסף, קארל פונטנוט, הורשעו בחטיפתה וברציחתה של הארווי, וזאת למרות שאף ראיה פיזית לא קשרה אותם לזירה. למעשה, התביעה התבססה אך ורק על הודאתו של וורד באשמה, הודאה שלטענתו הוצאה ממנו בכוח וללא שום כוונה אותנטית מצדו, במסגרת שיחה תיאורטית שעסקה בחלומות. בנוסף, עורכי דינו של וורד אף טענו כי התביעה הסתירה ראיות שונות במהלך המשפט, כאלה שהיו יכולות לזכות את הנאשם.

המקרה של וורד צף לכותרות בשנת 2006, עם הוצאת ספרו של גרישם בנושא, ופעם נוספת בעת עליית "חף מפשע" לשידור. מאז, פונטנוט כבר זכה להשתחרר מהכלא, בעודו ממתין להכרעה רשמית של בית המשפט לערעורים, וכעת גם וורד זוכה לבשורות טובות, לאחר שהשופטת המחוזית פאולה אינג החליטה במהלך סוף השבוע לבטל את ההרשעה שלו, לרוקן מתוכן את ההאשמות נגדו ולהורות על הוצאתו מבית הכלא בו הוא מוחזק. הפרקליטות, כך נראה, עדיין תוכל לערער על ההחלטה, מה שעשוי לעכב במידת מה את שחרורו בפועל של וורד מהכלא - אך עדיין מדובר בהישג משמעותי עבורו, עבור עורכי דינו ועבור הז'אנר הטלוויזיוני בכלל.

"השופטת הורתה על שחרורו של טומי וביטול ההרשעות שלו", נכתב בחשבון הטוויטר של עורכי הדין של וורד, שעדכן את העוקבים באופן שוטף אחר התקדמות הערעורים שלו, "אנחנו לא יודעים מתי טומי ישתחרר, ואנחנו לא יודעים איך ערעור אפשרי ישפיע על זה. אנחנו אוספים עוד מידע". 

בנימוקיה של השופטת, אינג הסבירה כי "ראיות חומריות שהוחזקו על ידי המדינה, כפי שניתן לזהות במקרה הזה, יוצרות אפשרות סבירה לפיה התוצאה של המשפט הייתה אחרת, בהתחשב בנטל ההוכחה שנדרש להרשעה". המשטרה המקומית פרסמה בשנה שעברה יותר מ-300 מסמכים שנותרו חסויים עד אותו שלב, תוך הכחשה כי הם אי פעם היו קיימים, ובאמצעות אותן ראיות בית המשפט גילה כי "היו בעיות עם האמינות של העדים מטעם המדינה, ונוכחות של עדים שהעלתה ספקות רציניים באשר לעדויות שזיהו את וורד בתור האשם".