הוא אומנם יצא לפני יותר מ-20 שנה, אבל "אח שלי הגדול", סרט הטלוויזיה של ערוץ הילדים, ממשיך להיות רלוונטי מתמיד. הסרט, שביים עופר ויצמן לפי תסריט של דנה שץ בראון, עוקב אחרי אסף (עופר סקר) בן ה-13, שמתקשה להתמודד עם הכאב והגעגועים לאחיו הגדול (טל מוסרי), שנהרג במהלך שירותו הצבאי. עם השנים, הפך לאחד מהסרטים המזוהים ביותר עם יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות האיבה, והוא משודר מדי שנה בערוצי ילדים.

"לא חשבתי שזה יהפוך למשהו כזה גדול לא כי חשבתי שזה לא טוב, אלא כי אתה פשוט לא חושב על פוטנציאל הישרדות של סרט לכל כך הרבה שנים", מספר עופר סקר, שכיכב בסרט, בשיחה עם mako. "כשהסרט שודר בפעם הראשונה ראיתי אותו עם המשפחה. ראיתי איך הם הגיבו וקלטתי שמשהו פה הצליח, שהסרט מדבר לאנשים. כמובן שלא יכולתי לדמיין שהוא ימשיך לדבר אליהם 20 שנה".

איך התגלגלת לתפקיד?
"הייתי ילד-שחקן עוד לפני זה והתקבלתי דרך אודישן. אני זוכר שהכל צולם מאוד מהר, ביומיים אם אני זוכר נכון. בחזרות הייתה הרבה עבודה על התסריט. היו ויכוחים בין דנה התסריטאית לעופר הבמאי. היום, בדיעבד, אני מבין שזה המתכון לעשות משהו טוב, אבל בתור ילד בן 15 חשבתי שזו הפקה יחסית סוערת".

כנער, איך היה החיבור שלך עם הסיפור הזה?
"הייתי נער יחסית ציניקן, ככה שעצם ההשתתפות במשהו שמייצג את הממלכתיות ואת יום הזיכרון היה מוזר כי זה לא הרגיש כמו משהו ששייך אליי. היום, במבט של 20 שנה אחרי, אני יכול להגיד שמאוד קל לי להתחבר לזה. הגיבור הוא ילד ציניקן שלא רוצה להיות חלק מהדבר הזה ודווקא מהמקום הזה, של מישהו שלא מוצא את מקמו הטקסים וכו' - מגיעה העוצמה של הסרט. אני לא יכול לומר שבזמן אמת זה פגש אותי, אבל בדיעבד אני יכול להגיד שאני מבין את עוצמה".

אתה עדיין מקבל תגובות על הסרט?
"חד משמעית, יש תגובות של 'גדלתי עליך', ו'אני כל שנה אני רואה את הסרט ובוכה'. בתור ילד זה היה לי מוזר כי שיחקתי בהמון דברים אז שהיו בפריים טיים, לא ידעתי איך להגיב לזה שזוכרים אותי דווקא מזה. היום שמישהו אומר לי שהוא מכיר אותי, אני כבר אומר 'יום הזיכרון, ערוץ הילדים'. זה חד משמעית הדבר שהחזיק הרבה זמן".

עופר סקר (צילום: לין ממרן)
"היום, כשמישהו אומר לי שהוא מכיר אותי, אני כבר אומר 'יום הזיכרון, ערוץ הילדים'". עופר סקר | צילום: לין ממרן

היום, אפשר לראות מדי פעם את סקר על המסך, אבל הוא בעיקר עובד מאחורי הקלעים. "אין לי געגוע למשחק, אבל גם לא אנטי. כאמור השתפפתי ב'חאנשי' וגם לסרט החדש של מייקל ווינטרבוטום, אבל אני בעיקר תסריטאי".

מהמקום הזה, מה דעתך על התסריט של "אח שלי הגדול"?
"דנה עשתה עבודה מעולה. יש לסרט הזה עוצמה שפשוט אי אפשר להתווכח איתה. שמעתי שבמשרד הביטחון מראים את הסרט למשפחות שכולות כדי לעזור להם. בישראל יש המון התעסקות בשכול, אבל זה ממקום יותר מגויס וממלכתי, או ממקום פוליטי ביקורתי – 'אח שלי הגדול' נוגע במקום האישי של הילד. הוא מדבר לילדים בגובה העיניים, מהמקום האישי, בלי להתנחמד, ובצורה ישירה והדבר הזה מחזיק. עובדה שאנשים עדיין זוכרים את זה".

ואיך הקשר שלו עם טל מוסרי, שכיכב לצדו בסרט? "אנחנו לא בקשר יום-יומי, אבל כן בקשר של לייקים בפייסבוק ואני מאוד אוהב את טל. שיחקנו גם בהצגה אחרי צילומי הסרט ותמיד היה לי מאוד כיף איתו".