פרידה מאגדת טלוויזיה: התסריטאי, המפיק והיוצר נורמן ליר, מהדמויות החשובות והמהפכניות ביותר בתולדות הטלוויזיה האמריקאית, הלך לעולמו אמש (ג') בגיל 101 - כך הודיעו היום נציגיו. הקריירה של ליר, שנפרסה על פני 75 שנים, הגיעה לשיאה כשהביא למסך הטלוויזיה את הסיטקומים "הכל נשאר במשפחה", "משפחת ג'פרסון" ו"כל יום מחדש". לפי נציגיו של ליר, הוא מת בנסיבות טבעיות בביתו שבלוס אנג'לס. הלווייתו צפויה להיערך בעוד ימים ספורים, במעמד משפחתו הקרובה בלבד.

ליר ביסס את מעמדו בתעשיית הקומדיה עוד בשנת 1968, כשגרף מועמדות לפרס האוסקר עבור תסריטו לסרט "גירושין בנוסח אמריקה" - ובאותם ימים הוא החל לרקוח רעיון לסיטקום חדש, המבוסס על סדרה בריטית מצליחה, אודות גבר לבן בגיל העמידה ממעמד הפועלים ומשפחתו שבקווינס. אותו רעיון הפך לימים לקומדיה "הכל נשאר במשפחה", ששודרה במשפחה תשע עונות וכבשה את טבלאות הרייטינג, כשאב המשפחה בגילומו של קרול או'קונור הפך לאחת הדמויות הזכורות ביותר על המסך הקטן: ארצ'י באנקר.

במקביל להצלחת "הכל נשאר במשפחה" ואחריה, ליר המשיך ליצור שורת סיטקומים פופולריים נוספים, רבים מהם ספין-אופים ללהיט ההוא, שהשתלטו על מדריכי השידורים של שנות ה-70 וה-80 - "מוד", "סנפורד ובנו", "משפחת ג'פרסון", "זמנים טובים" ו"כל יום מחדש". שני האחרונים אף זכו בעשור האחרון לגרסאות מחודשות בשירות הסטרימינג נטפליקס. לאורך שנות פעילותו גרף ליר שישה פרסי אמי, שני פרסי פיבודי ואת המדליה הלאומית לאומנויות. בנוסף, עוד בחייו הוחלט בגילדת המפיקים האמריקאית להעניק פרס על שמו עבור אנשי טלוויזיה, כשבשנים האחרונות זכו בו בין היתר היוצרים ריאן מרפי ושונדה ריימס. 

הסדרות של ליר, שהציפו בחברה האמריקאית סוגיות פוליטיות וחברתיות שונות שנחשבו לטאבו - ביניהן הפלות ומלחמת וייטנאם - מיצבו אותו בתור דמות פורצת דרך בתולדות המדיום. כך, שניים מפרקי "הכל נשאר במשפחה" עסקו בניסיון האונס של אדית, אשתו של באנקר. גם הספין-אופים שהולידה הסדרה, שישה במספר, זכו ברובם להצלחה, כשבתקופה מסוימת "הכל נשאר במשפחה" ו"סנפורד ובנו" היו שתי הסדרות הנצפות ביותר בארה"ב. השנייה מביניהן, סיטקום על משפחה אפרו-אמריקאית בלוס אנג'לס, עדיין נחשבה לאירוע חריג באותה תקופה.

"אנחנו מודים לכם על האהבה והתמיכה לזכרו של בעלנו, אבינו וסבנו הנפלא", מסרה היום משפחתו של ליר, "נורמן חי חיים מלאי יצירתיות, עיקשות ואמפתיה. הוא אהב עמוקות את המדינה שלנו ובילה את חייו בשמירה על עקרונות היסוד של צדק ושוויון לכל. ההיכרות איתו והאהבה כלפיו הן המתנה הגדולה ביותר". במשפחה אף ציינו את הרצון להתאבל על ליר באופן פרטי, "תוך חגיגה של האדם יוצא הדופן הזה".