מים ביאליק, מי שגילמה פעם את דמותה של בלוסום ב"בלוסום" וכיום מככבת ב"המפץ הגדול" בתור איימי, ארוסתו של שלדון, מצאה את עצמה השבוע בלב שערוריות התקיפות המיניות בהוליווד, ולצערה - בצד הלא נכון של המתרס. ביאליק פרסמה מאמר דעה ב"ניו יורק טיימס" בו הגיבה לפרשיות האונס וההטרדה שנחשפות בהוליווד, וניתבה את הדיון למקום שמשך אליה הרבה אש, בין השאר בגלל האשמת הקורבן שנבעה מדבריה.
במאמר הנפיץ, ביאליק סיפרה כי לא הוטרדה מינית בהוליווד, אך קינאה בכל הנשים היפות שהצליחו יותר ממנה תוך שימוש במיניות שלהן. בחוסר תאקט משווע, היא השתמשה בפרשה כדי לדבר על בעיות הדימוי העצמי שלה, ולהתגאות כי הצניעות שלה מנעה ממנה ליפול קורבן לתקיפות. היא סיפרה איך בצעירותה ראתה כי "בנות צעירות עם מבטים מעפעפים ושפתיים בשרניות קיבלו העדפה לתפקידים", ורמזה כי סגנון הלבוש וההתנהגות הפלרטטנית של הנשים - היא שגרמה לתקיפות. לדבריה, הדרך בה בחרה להתלבש ולהתנהג הייתה נבונה והגנה עליה מהטרדות: "החלטתי שהכי טוב יהיה לשמור את המיניות שלי לסיטואציות פרטיות עם האנשים שיש לי איתם היכרות אינטימית. אני מתלבשת בצניעות. בתור מדיניות, אני לא מתנהגת באופן פלרטטני עם גברים".
המאמר המופרך גרר גל של תגובות נזעמות מנשים וגברים ברחבי הרשת, כולל מספר שחקניות שסיפרו על התקיפות שחוו, וטענו כי דבריה של ביאליק משוללי יסוד ומסוכנים. ביום א', לאחר הגל הראשון של הביקורת, ביאליק הגיבה בתוקפנות, טענה כי דבריה הוצאו מהקשרם, ואמרה שהיא הכי פמיניסטית בעולם: "אומרים לי שהמאמר שלי ב'ניו יורק טיימס' הצליח להשפיע ולגעת בכל כך הרבה אנשים ואני אסירת תודה על כל הפידבק. אני גם רואה שחבורה של אנשים לקחו את המילים שלי והוציאו אותן מתוך הקונטקסט של המכונה ההוליוודית, ועיוותו אותן כדי לרמוז שאני, השם ישמור, אאשים אישה בכך שהתקיפה שלה קרתה בגלל הבגדים או ההתנהגות שלה. כל מי שמכיר אותי ואת הפמיניזם שלי יודע שזה אבסורדי, ובכלל לא מה שהמאמר ניסה לומר. אני כל כך עצובה על כמה שאנשים מתנהגים ברשעות כשאני בכלל מקדישה את החיים שלי כדי לשפר את המצב עבור נשים".
אחרי שהניסיון להאשים אנשים אחרים בדברים שאמרה, ואחרי שהקונצנזוס הוקיע את דבריה בצורה נחרצת וקשה, ביאליק עשתה קצת חשבון נפש והבינה שעליה לקחת צעד אחורה ולהתנצל. אתמול (ד') היא פרסמה תגובה נוספת, אך הפעם התנצלה על דבריה ללא כל הסתייגות, וחזרה בה מהאשמת הקורבן המרומזת: "רציתי להתייחס למאמר הדעה שלי ב'ניו יורק טיימס' ולתגובות אליו. תנו לי להגיד בבירור ובפה מלא כי אני מאוד מצטערת. מה שאת לובשת ואיך שאת מתנהגת לא מספק שום הגנה נגד תקיפות, והדרך בה את מתלבשת או מתנהגת בשום אופן לא הופכת אותך לאחראית לכך שהותקפת. את אף פעם לא אחראית לכך שהותקפת. אני מצדיעה לאומץ של הנשים שחשפו את סיפוריהן. אני תומכת בנשים הללו ומניחה את האחריות אצל האנשים היחידים שאשמים באונס ובתקיפה: האנשים שביצעו את הפשעים הנוראיים. אני חדורת מטרה לעבוד קשה כדי להעצים נשים. אני באמת מצטערת שגרמתי כל כך הרבה כאב, ומקווה שכולכם תוכלו לסלוח לי".
לא ברור מדוע לקח לה כמעט שבוע כדי להבין את משמעות הדברים המופרכים שכתבה, ואת ההשפעה שיכולה להיות להם על נשים שעברו תקיפה מינית. למרבה המזל, אנשים סביבה כנראה הצליחו לבסוף לשכנע אותה לחזור בה מדבריה,לקחת אחריות מלאה ולבקש סליחה. עם כל הציניות, אפשר להעריך אנשים שמסוגלים להודות בטעות, ולהתנצל בכנות כשהבינו שפגעו באחרים בלי כוונה. אם כן אנחנו שמחים להכריז רשמית על חזרתה של ביאליק לצד הנכון והצודק של המתרס. ברוך שובך בלוסום, התגעגענו.
mako תרבות בפייסבוק