השבוע האחרון בתוכנית האוכל "בואו לאכול איתי" של כאן 11, שעלתה לעונה חמישית ממש לאחרונה, הוכיח עצמו עד כה כסוער במיוחד עם דרמה שלא תבייש אף תוכנית ריאליטי מדוברת יותר. כבר בפרק הראשון, נחשפנו לסכסוך על רקע פוליטי בין שתיים מהמשתתפות: אושרית מולאי, פעילה נגד מהגרי עבודה ופליטים זרים, וקייסי זפטה, דוגמנית פלאס סייז ממוצא פיליפיני שנולדה בארץ ועברה גיור בגיל 18. בעוד הראשונה תומכת בגירוש, השנייה היא אחת הקורבנות העקיפים של אותה הפרקטיקה השנויה במחלוקת - ולדבריה, "יש לי משפחה שבורה".
במהלך הפרק הראשון, שיחה שהתנהלה בשולחן האוכל הסלימה מרגע לרגע: אושרית סיפרה למשתתפים כי היא עובדת, בין השאר, בעמותה שפועלת נגד הפליטים שמתגוררים בדרום תל אביב. קייסי נדהמה והטיחה בה בדרכה ההומוריסטית והחריפה, "אה, את זו שגירשת את אבא שלי". אושרית אמנם שללה את הדברים, אבל המתח בין השתיים השתמר גם לאורך הפרקים הבאים. בפרק ששודר אתמול (רביעי), קייסי החליטה לעמת את אושרית עם האמת הלא נעימה, ובמהלך שיחה בשולחן האוכל צעקה עליה: :"את גזענית!", יחד עם הדס שמתחה גם היא ביקורת על תפיסת העולם של אושרית.
בימים האחרונים, מקבלת קייסי תגובות קשות מאוד ברשתות החברתיות. "אין לה זכות להיות תושבת במדינת ישראל", כתב גולש אחד. אחר הגיב "חבל שלא גירשו אותך", ועוד אחד כתב "קייסי, מה לא הגיוני לך שזו לא המדינה שלך". גולשת נוספת כתבה, "זריז לארוז את הפיליפינית לאבא שלה, כיערה את הארוחות כמו הפרצוף תחת שלה". עוד גולשת הגיבה, "אושרית תעשי טובה, כשאת מגרשת מכאן את המסתננים הפושעים, תסלקי גם את הבטטה המסריחה הברברית הגנבת".
אבל קייסי לא נשארה חייבת למגיבים הגזענים. בפוסט אמיץ וחשוף שפרסמה בחשבון האינסטגרם שלה, מתחה הדוגמנית ביקורת על הטוקבקיסטים וסיפרה על אהבתה למדינת ישראל, המקום אותו הכירה ובו גדלה מאז יום היוולדה. "לא בחרתי להיוולד פה. אני מאמינה שהיקום בחר אותי. מגיל קטן היה נראה לי נורמלי לחלוטין שאני יהודיה. צמה ביום כיפור מגיל צעיר, חוגגת חגים ובת מצווה, אני ישראלית בנפש. ויהודיה? שבר לי את הלב שגיליתי שאני לא. כל חיי רק חיכיתי להגיע לרגע הגדול ולהתגייר. נרשמתי לקורס נתיב ובמהלך שנה וחצי בצבא עברתי בכבוד את כל המבחנים וצלחתי את הקורס. בגיל 18 כמובן מאליו התגייסתי כמו כולן".
קייסי המשיכה והסבירה כי "הרי אני שייכת לפה, זאת הארץ שלי וזה מה שאני רוצה לעשות בנלהבות. במהלך שירותי הצבאי ראיינתי אלפי מועמדים לשיבוץ והשפעתי על השירות הצבאי שלהם (תשאלו את דני אבדיה). הרגשתי מחויבת כמו כל אזרח במדינה ורק חיכיתי להתגייס ולשרת את המדינה שאני כל כך אוהבת, שהיא הדבר היחיד שאני מכירה. להגיד שמקומי לא כאן או לטעון שאני מעומדת לגירוש ותוך כדי לטעון כמה זה נובע מ'יהדות נטו', קצת חורה לי. כי לא כולם חייבים להסכים איתי, לא כולם חייבים לאהוב אותי, את המראה שלי, את הדעות שלי. אבל אני כמוכם שווה בין שווים. זאת המדינה שלי, אני אוהבת אותה. אני אוהבת גם אתכם. בכל זאת זה זמן סליחות, ואם אלה תגובות הרדיפה והשנאה שאני מקבלת - כנראה שלא למדנו כלום".