מהי התגובה הראויה ביותר שנטפליקס הצליחה לחשוב עליה, ביחס לגל האנטי-גזענות שתוקף את אמריקה בחודשים האחרונים בעקבות מותו של ג'ורג' פלויד? להציף את המסך בסדרות פופולריות מהעבר, שהציגו דמויות אפרו-אמריקאיות במיטבן. ולילדי הניינטיז ושנות האלפיים נפרש ונגיד שבגדול, נטפליקס מחייה את רצועת "שש פלוס" של ערוץ הילדים.

בשירות הסטרימינג הודיעו רשמית כי החל מסוף השבוע הקרוב הם יתחילו להוסיף לשרתים סיטקומים משנות התשעים ותחילת שנות האלפיים, שבבסיסם משפחות שחורות ושחקנים שחורים, ככל הנראה על מנת להעלות את המודעות לחשיבות הגיוון. זאת המקביל להשקת קטגוריה חדשה בספרייה של נטפליקס, שאוצרת סרטים וסדרות של יוצרים שחורים ובכיכובם של שחקנים שחורים. טרם נמסר מהחברה אם גם הקהל הישראלי יזכה ליהנות מהן, אבל אנחנו אישית מחזיקים את כל האצבעות שיש לנו.

מדובר בסדרות שלא זכו בהכרח לרייטינג גבוה במיוחד כאשר שודרו לראשונה, בין היתר משום שהן היו שייכות לערוצים מסחריים קטנים כמו WB ו- UPN (שמאוחר יותר התאחדו לערוץ ה-CW של היום), אבל ברבות השנים הן צברו קהל מעריצים קטן אך נאמן שליווה אותן באדיקות. הסדרה "חברות" למשל, בכיכובה של טרייסי אלן רוס (שמגלמת היום תפקיד ראשי ב"שחור כזה"), רצה למשך לא פחות משמונה עונות שלמות, אך נצפתה במקור בעיקר על ידי קהל אפרו-אמריקאי, אך קהל לבן כמעט ולא נחשף אליה. היא, אגב, צפויה להגיע לנטפליקס ב-11 בספטמבר.

גם "מואישה" (שדווקא שודרה בישראל בערוץ הילדים), בכיכובה של ברנדי נורווד, זכתה למספר מכובד של שש עונות ותגיע לנטפליקס ב-1 באוגוסט. אפילו "תאומות" בכיכובן של האחיות טיה ותמרה מאורי (כיום מאורי-הנדריק ומאורי-האוסלי), ששודרה בארץ בטלוויזיה החינוכית, זכתה לשש עונות של צחוק ודמע (בכל זאת, כל פרק חייב להסתיים בלקח מרגש), ותנחת בענקית הסטרימינג ב-1 בספטמבר. סדרות נוספות, שפחות מוכרות אולי לקהל הישראלי, הן שלוש העונות הראשונות של "The Game" (15 באוגוסט), "The Parkers" (ה-1 באוקטובר), "Half & Half" (ה-15 באוקטובר) ו-"One on One" (ה-15 באוקטובר).

לרגל ההודעה החגיגית התראיינו כמה מכוכבי הסדרות הללו (בזוּם), שיחזרו כמה מביטוי המפתח הפופולריים שלהם, בירכו על ההחלטה וסיפרו כיצד הסדרות הללו השפיעו על התרבות ועל החברה. נציגי נטפליקס עצמם כתבו בבלוג הרשמי של החברה "הסדרות הללו גורמות לנו לצחוק, לבכות ולשיר את שירי הנושא הקליטים. יותר חשוב מכך, הרגשנו שראינו את עצמנו על המסך ובחלק מהמקרים בפעם הראשונה. בכל שבוע היינו יכולים להדליק את הטלוויזיה ולראות אנשים, משפחות וחברים שנראים כמונו ודמויות שהחיים היומיומיים שלהן משקפות את החיים השחורים בצורה אמינה. הקלאסיקות הללו היו בראש רשימת המשאלות של הקהל שלנו ושלנו. המטרה היא לחגוג ולהרים את הוליווד השחורה, והסדרות פורצות הדרך הללו הן חלק ענק מהסיפור".