לפני שנה בדיוק זימן שר התקשורת, איוב קרא, מסיבת עיתונאים מיוחדת בהשתתפות בכירי משרדו וראשי גופי הרגולציה בשוק הטלוויזיה. הוא הכריז בה על הפחתת הרגולציה ועל העברת חקיקה שתחייב את מפעילי הטלוויזיה הרב־ערוצית להציע חבילות זולות. ביולי השנה כינס קרא שוב מסיבת עיתונאים, והפעם הציג רפורמה לפיקוח על הפלטפורמות הרב־ערוציות על גבי האינטרנט - והכריז בהתרגשות כי יפעל למתן שידורי ספורט חינם לכל אזרחי ישראל.
ואכן, בחודשים האחרונים עמלו במשרד התקשורת על הצעת חוק לשוק, שעשויה היתה להשפיע, בין השאר, על היקף ההשקעה בתוכן מקורי של סלקום ופרטנר וגובה ההשקעה שלהן ביצירה הישראלית. כמעט חמישה חודשים חלפו מאז, ועם פתיחת מושב החורף של הכנסת מתברר כי לא דובים ולא יער: שוק השידורים שרוי בכאוס, הערוצים המסחריים קורסים, השינויים בטלוויזיה הרב־ערוצית מאיימים על עתיד היצירה - ועוד לא דיברנו על התחרות התקועה בתשתיות בישראל ועל ענף הסלולר שנמצא לקראת קריסה.
במשרד התקשורת אמנם גיבשו חקיקה שנועדה להפחית משמעותית את הרגולציה בשוק הטלוויזיה המקומית, אבל דבר מכך לא יוגש כעת לכנסת. במקום לטפל בסוגיות האלה, במשרד החליטו לפצל את הצעת החוק - ולפני כשבוע הגישו לוועדת השרים טיוטת הצעת חוק הכוללת תיקון אחד בלבד בחוק: חיוב לשדר את המשחקים המרכזיים בספורט בערוצים המשודרים חינם על גבי פלטפורמת עידן פלוס. אתמול גם אושרה הצעת החוק בממשלה, וקרא הכריז כי מדובר ב"חוק חברתי מהמעלה הראשונה, ששם סוף לתופעה שבה מאות אלפי בתי אב מודרו מצפייה בשידורי ספורט אטרקטיביים".
אלא שהצעת החוק הזאת אינה רלוונטית לטווח הקרוב ועשויה להיות ישימה, אם בכלל, רק בעוד שלוש שנים. גם במשרד התקשורת מודים כי יהיה צורך בתיקוני חקיקה נוספים, חלקם מורכבים, כדי שיהיה אפשר לקדם הצעת חוק מעין זו.
בדיקת TheMarker העלתה כי במשרד התקשורת לא ערכו בדיקה משמעותית של היתכנות של החוק. על אף שקמו בישראל כמה ועדות בתחומי הרגולציה בתקשורת (המשמעותית שבהן היתה הוועדה לאסדרת השידורים שהוקמה ב–2015, ובראשה עמד מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, שלמה פילבר; נ"ט) - אף אחת מהן לא המליצה על חקיקה כזו. יתרה מכך, במשרד אפילו לא ערכו בדיקה בסיסית עם מינהלת הליגה בכדורגל - הגוף הרשמי שמחזיק בזכויות השידור בישראל, ושעליו תשפיע ישירות הצעת החוק של קרא.
תחום שידורי הספורט הוא אחד הרגישים בישראל, ובעל מורכבות מיוחדת - ציבורית ופוליטית. לא לחינם קרא החליט לקדם דווקא את הצעת החוק הזאת, שעשויה כביכול להעניק לצופים בישראל שידורי ספורט חינם. היא עשויה להיתפש כבשורה חברתית משמעותית, וחיונית בעיקר לשר שנמצא בשלהי הקדנציה שלו.
שידורי הספורט מפוקחים בצורה הדוקה על ידי מועצת הכבלים והלוויין. בין היתר, המועצה אוסרת על בלעדיות בשידורי הספורט - כלומר אסור ל-HOT לשדר תוכן ספורט ש-yes מעוניינת לשדר גם היא. בשנה האחרונה גרר סעיף זה את ערוצי הספורט ו-yes למחלוקות קשות ולדיונים ארוכים בבית המשפט על רקע מאבק כספי על מחירי זכויות השידור.
- הוקפא המינוי הקבוע של יושבת ראש הרשות השנייה
- פוקס ניוז משיקה שירות סטרימינג
- בהוצאת "ידיעות ספרים" רוצים להחזיר את הכוח למו"לים
בנוסף, המועצה הגדירה שורה של משחקים שהיא מחייבת לשדר בערוץ פתוח, ולכן משחקים בולטים, כמו של נבחרת ישראל, קבוצות ישראליות באירופה או משחקים משמעותיים אחרים - חייבים להיות משודרים בערוץ שאינו סגור למנויים בלבד. לכן, לדוגמה, משחקים של מכבי תל אביב בכדורסל ביורוליג משודרים בספורט 5, הכלול בחבילת הבסיס. גם המשחקים המרכזיים של ליגת העל בכדורגל משודרים כיום מאותה סיבה בערוץ פתוח - ערוץ ספורט 5.
במקביל, כמה ממפעלי הספורט הגדולים בעולם, כמו המונדיאל, מחייבים את כל מי שרוכש את זכויות השידור של המשחקים לשדר אותם לא רק בערוץ פתוח, אלא גם בערוץ שמשודר באופן חופשי לכל דורש. בישראל, הכוונה היא לערוצים המשודרים על גבי מערך עידן פלוס: קשת, רשת, עשר, כאן, כאן חינוכית, הכנסת וכאן בערבית.
בעבר שידורי המשחקים המרכזיים בליגת העל בכדורגל ובכדורסל היו משודרים בערוץ 1. אלא שכבר כמה שנים שהמשחקים משודרים בערוצי ספורט 5 (שבעצמו רכש את זכויות השידור מחברת צ'רלטון). המשמעות היא שרק מי שמנוי בתשלום על אחת הפלטפורמות המשדרות את ספורט 5 יכול לצפות במשחקים אלה.
קרא טוען כי קיבל תלונות רבות מאזרחים שאינם יכולים לצפות במשחקים המרכזיים מפני שאינם מנויים לפלטפורמה רב־ערוצית. כיום יש בישראל כ–2.4 מיליון משקי בית, בעוד רק לכ–1.6 מיליון מהם יש טלוויזיה רב־ערוצית כלשהי.
בשל כך מנסה כעת קרא להעביר הצעת חוק שלפיה ייאסר על שידור של משחקים מרכזיים בכדורגל ובכדורסל, וכן משחקים של נבחרות ישראל (אגב, משום מה נבחרו משחקים של נבחרות הגברים בלבד) בערוצי הכבלים והלוויין. כלומר, כאשר בעל זכויות השידור ירצה למכור את הזכויות למשחקים אלה, הוא יוכל למכור אותם רק לערוצים המשודרים בעידן פלוס.
בחינם, על חשבון משלם המסים
הבעיה המרכזית הראשונה היא שאת משחקי נבחרת ישראל בכדורגל רוכש תאגיד כאן בכל מקרה, ואילו זכויות השידור למשחקי הספורט של ליגות העל בכדורגל ובכדורסל נמצאים כיום כבר בידי ערוצי שידור שאינם בעידן פלוס - ספורט 5. הזכויות של ליגת העל בכדורגל עד עונת 2019-2020, וייתכן אף שעד עונה נוספת, נמצאות בידי צ'רלטון וספורט 5. זכויות השידור של ליגת העל בכדורסל יהיו עד 2019 בידי ספורט 5. בשל כך, במשרד התקשורת מתכוונים לדחות את יישום הצעת החוק עד לפקיעת החוזים הנוכחיים.
אלא שאופן היישום של הצעת החוק תמוה. כך למשל, בדברי ההסבר של ההצעה נכתב כי "משחקי הספורט האמורים מעוררים עניין רב בקרב הציבור". ואולם משחקי ליגת העל בכדורסל זוכים לרייטינג מזערי, ואילו בכדורגל שיעורי הצפייה הולכים ויורדים, אולי בשל רמת הכדורגל הירודה. כך, רק 164 אלף איש בממוצע צופים מדי יום שני במשחק המרכזי בליגת העל בכדורגל בערוץ הספורט - לעומת כ–280 אלף איש רק לפני שנתיים (בערוץ 1 של רשות השידור). כיום משיגה קשת בפריים־טיים פי שניים מהרייטינג הממוצע של המשחק המרכזי, ורשת ועשר יחד אף יותר מכך.
המשמעות של הרייטינג הנמוך היא שככל הנראה ערוצי הברודקאסט הגדולים לא ימהרו להתמודד על רכישת זכויות שידור של תוכן שאינו מניב רייטינג תחרותי. במצב כזה קשת ורשת יוותרו על התענוג, עשר בדרך להתמזג עם רשת - ונותר רק תאגיד השידור כאן.
אלא שתאגיד השידור מוגבל מאוד ביכולתו לרכוש זכויות שידור. לפי החוק, התאגיד יכול לרכוש זכויות שידור ב–15 מיליון שקל בשנה בלבד. סכום זה לא יספיק גם לנבחרות ישראל וגם לשידורי ליגות העל בכדורגל ובכדורסל. בשל כך, שוקלים במשרד התקשורת להחזיר לשולחן הצעת חוק ישנה, שלפיה לתאגיד תהיה גמישות רבה יותר (אי־אפשר לחייב את התאגיד לרכוש תוכן מסוים מפני שזו התערבות אסורה בתוכן), והוא יוכל להוציא סכומים גבוהים יותר על רכישת זכויות שידור.
ואולם ההוצאה הנוספת על תכני ספורט תבוא בהכרח על חשבון פעילויות אחרות של התאגיד, כמו שידורי חדשות או דרמה ודוקו. האם אכן יש ערך ציבורי גבוה יותר בשידורי משחקי ספורט מאשר התוכן שקיים כיום בתאגיד? שר התקשורת משוכנע שכן, אלא שהנושא לא נבדק על ידי אף גורם מקצועי. בסופו של דבר, המשמעות היא ששידורי הספורט לא יהיו ב"חינם", אלא על חשבון משלם המסים הישראלי - באמצעות תקציב תאגיד השידור.
בכל מקרה, הליך חקיקה מעין זה ייצור מצב בעייתי שבו מינהלות הליגה בכדורגל ובכדורסל יהיו מעוניינות למכור בהליך מכרזי את זכויות השידור למשחקים המרכזיים, אך אלה ימצאו מולן מתמודד אחד בלבד - תאגיד השידור. במצב כזה, ברור שהתמורה עבור השידורים תהיה נמוכה מאוד.
במינהלת הליגה בכדורגל אומרים כי לא שמעו עד כה על הצעת החוק, וכלל לא התייעצו עמם. במינהלת רומזים כי מצב כזה הוא כמעט בלתי אפשרי. "למינהלת יש עניין רב בהבאת שידורי הכדורגל לכל מקום בארץ, ובלבד שהקבוצות יקבלו את התמורה בגין זכויות השידור. הדרך הראויה להגיע לכך היא באמצעות דיאלוג בין כלל הגורמים הנוגעים בכך", אומרים במינהלת. מקורות בארגון רמזו כי אם קרא מעוניין בשידור פתוח, עליו לדאוג למימון ממשלתי לכך - באמצעות התאגיד או מימון ישיר. כל פתרון אחר שיביא להפחתה בהכנסת הקבוצות לא יהיה מקובל עליהן.
במשרד התקשורת מודעים לבעיה הזאת ולאפשרות שלא יהיה אף מתמודד, ולכן בכירים במשרד שולפים שפן אחר: במקרה כזה תוכל מועצת הכבלים לאפשר לשדר את התכנים בפלטפורמות רב־ערוציות בתשלום. אלא שבמקביל, יעביר קרא חקיקה שתחייב את HOT ו–yes להציע חבילת יסוד אטרקטיבית יותר, במחיר של עד 100 שקל בחודש, שתכלול גם את ערוצי הספורט. כיום מוכרות שתי החברות חבילות כאלה בכ–140 שקל בחודש, עם אפשרות לכלול בהן גם את ספורט 5 המשדר את המשחקים המרכזיים בכדורגל ובכדורסל. ואולם החבילה אינה אטרקטיבית, ורק כמה אלפים הצטרפו אליה.
בעקבות זאת, במשרד התקשורת מעוניינים ליזום חקיקה שתוריד את המחירים בתחום. אלא שהיוזמה של קרא להעביר חקיקה מעין זו באמצעות כפייה רגולטורית כבר אינה רלוונטית: התחרות בשוק, שהתגברה מאז כניסת רפורמת השוק הסיטוני לתוקף ב–2015, יצרה הצעות צרכניות אטרקטיביות באמצעות שידורים על גבי האינטרנט (OTT). כך, yes מציעה באמצעות STING חבילה ב–99 שקל בחודש הכוללת את ערוצי ספורט 5 וספורט 5 פלוס. גם חבילה בסלקום ב–99 שקל בחודש כוללת את הערוצים האלה, וגם את One1 ו–ONE2. פרטנר TV ושירות NEXT+ של HOT כוללים את ערוץ ספורט 5 - ב–NEXT+ ב–100 שקל בחודש ואילו בפרטנר ב–69 שקל בחודש, כולל ערוצי One1 ,one2 ו–one4K.
בשורה התחתונה, הצעת החוק של קרא לא רלוונטית לשנים הקרובות, וגם בעתיד היא ככל הנראה לא תהיה ישימה, שכן לא ניתן יהיה לחייב גוף כלשהו לרכוש את שידורי הספורט. למרות זאת, במשרד התקשורת משקיעים זמן רב בקידום הצעת החוק הזאת, שכוללת מרכיבים פופוליסטיים ומסייעת פוליטית לשר - בעוד הרפורמות החשובות באמת לשוק התקשורת נזנחות.
בתגובה העביר משרד התקשורת את דברי השר קרא שאמר בישיבת הממשלה אתמול, בין השאר, כי "החוק ינגיש לציבור בחינם את הצפייה בשידורי ספורט מרכזיים בענפי הכדורגל והכדורסל כמו גם את שידורי נבחרות ישראל בענפים אלה בערוצים המסחריים והציבוריים".