היום (רביעי), במהלך שידור מבזק חדשות השעה 07:00, המגישה עדי זריפי התמודדה עם אחד הפחדים הגדולים ביותר שיכולים להיות למי שמככב על מסך הטלוויזיה - השתנקות בשידור חי. זריפי התנצלה תחילה וניסתה להמשיך, אך לא ממש הצליחה. "אנחנו נחכה כמה דקות ואני אשוב", אמרה רגע לפני שהשידור עבר לאייטם אחר, מה שנתן לה זמן להתאושש.

"באמת שלא היה שום דבר מיוחד", היא מסבירה בשיחה עם mako. "התחלתי את האייטם רגיל ואז פתאום קורה כמו שקורה לפעמים ביום יום, מן השתנקות כזאת, שיעול שמגיע בבת אחת. בדרך כלל אני משתעלת ומתקדמת הלאה. זה מה שניסיתי לעשות וחשבו שאני מצליחה לצאת מזה ולכן המשכתי, אבל זה לא ממש עבד והיו שם כמה ניסיונות. אחרי שהבנו שאני צריכה לשתות מים, לכן העברנו לשידור של קטע וידאו. לאחר מכן נפתר העניין בלי ששתיתי מים וחזרנו לשדר כרגיל. ברוך השם אני מרגישה מצוין".

נלחצת?
"האמת שלא, לא ממש. זה דבר טבעי וגם הבנתי שזה ייפתר תוך כמה שניות. אני חושבת שאחד הדברים שהבנתי די מהר זה שלחץ זה באמת האויב הכי גדול של השידור החי, לכן אימנתי את עצמי באיזשהו לנסות ולא להיכנס ללחץ לא משנה מה קורה".

זה משהו שחושבים עליו לפני שידור? יש חרדה מתרחישים כאלה?
"כן, לגמרי. זה שידור חי ולפעמים קורים ביום יום דברים שאתה לא רוצה שיקרו, למשל התעטשות או שיעול, אז זה לגמרי אחד הדברים. הכי קל זה לשתות מים. במקרה הזה היה עדיף שתהיה לידי כוס מים, מה שלא דאגתי שיהיה הפעם. פעם הבאה אני אוודא שיש כוס מים לידי ואולי לחמם את הקול קצת לפני, למרות שלא נראה לי שזאת הייתה הבעיה. יש דברים שבאמת אי אפשר להתכונן אליהם".

בסיום המבזק, זריפי העבירה את השידור חזרה לניב רסקין שאמר: "עשית את זה בגדול. הכי קשה שהיה לך?". בתגובה ענתה זריפי: "הכי קשה שהיה אי פעם בהיסטורית השידורים למישהו". כשהיא נשאלת על כך, עונה זריפי: "התכוונתי להכי קשה במובן של רגע ההשתעלות הכי קיצוני שאני זוכרת בשידורים אי פעם, אבל כמובן שזאת הייתה הגזמה מכיווני. זה בטח לא היה השידור הכי קשה".

"אם כבר מדברים על קשה, אז אני חושבת שהדברים היותר קשים מהותית כשאנחנו משדרים זה הרגעים הקשים באמת, רגעים שאנחנו לא רוצים לשדר, אלה רגעים קשים", היא מסבירה. "כאלה טעויות אנושיות עוברות בקלות, אז זה בסדר. אמרתי את זה בבדיחות הדעת. זה היה יום מצוין. כל הצוות הופך את השידור לקל, העורכת המצוינת, המפיקים, החבר'ה בקונטרול, הבמאי - זה באמת מה שנותן לך להישען גם ברגעים כאלה שבאמת לא היה כזה נורא. אמרתי את זה בהקצנה, בתור בדיחה. כי זה פשוט הרגיש לי רגע ארוך, למרות שזה באמת היה יחסית ארוך אבל זה לא היה כזה גרוע".