מים ביאליק מוכרת לצופים רבים בישראל בזכות תפקידה הזכור בסיטקום "המפץ הגדול", אבל בעצם היא פרצה לתודעה הציבורית כבר עם עלייתה של הסדרה בכיכובה "בלוסום". עם עלייתה של הקומדיה ההיא לאוויר, הייתה ביאליק נערה צעירה בת 16 עם חלומות גדולים. בהמשך, כידוע, הגיעה תהילת עולם - אבל גם מיליוני המעריצים לא מנעו את תחושת אי השייכות שליוותה אותה לאורך חייה.

בריאיון למגזין יאהו, הודתה ביאליק כי "אני לא יודעת אם הרגשתי נורמלית לאורך השנים. אבל אני לא חושבת שזה קשור לעובדה שהייתי ילדה שחקנית - אני חושבת שהגעתי ממשפחה יוצאת דופן באמת. שום דבר לא הרגיש לי נורמלי, תמיד הרגשתי שׁוֹנָה". השחקנית אמנם הרגישה אחרת עוד בילדותה, אבל אין ספק שהפיכתה לשם מוכר בכל בית תרמה להרגשת הזרות שלה. לדבריה, "העובדה שהייתי בטלוויזיה בהחלט גרמה לי להרגיש יותר כמו אאוטסיידרית. להיות בעין הציבור זה בהחלט לא דבר נורמלי".

ובכל זאת, ביאליק הצליחה לשמור על אי של שפיות בתוך אותה חווית חיים משונה. "היו הרבה דברים בחיים שלי שכן היו נורמליים. עדיין התייחסו אליי כאל ילדה רגילה שחייבת ללכת לבית הספר ולבצע את המטלות שלי. אחי עדיין הציק לי". בהמשך חייה, הגיעה גם הפסקה ארוכה ממשחק - כזו שנמשכה לא פחות מ-12 שנה. לדברי ביאליק, "למדתי מדעי המוח, ועשיתי תואר ראשון ודוקטורט. יצא לי לפגוש אנשים מכל הצורות, הגדלים והצבעים ובאמת הייתה לי חוויה מאוד חיובית - שונה מאוד מלהיות בתעשייה".

מתוך "המפץ הגדול" (צילום: יח"צ באדיבות yes)
"רוב השחקנים לא מוצאים עבודה". מים ביאליק ב"המפץ הגדול" | צילום: יח"צ באדיבות yes

ביאליק אמנם הצליחה לא רע בתחום המשחק, אבל היא ממשיכה ומבהירה כי פרסום מביא איתו גם צרות: "לילדים שלי יש אהבה לתיאטרון והצגות, אבל יש לשניהם גם הרבה תחומי עניין אחרים - ואני חושבת שהם ראו כמה מסובך זה להיות אדם ציבורי. אני תמיד אומרת להם, 'אם אתם מעוניינים להיות שחקנים, תוודאו שיש לכם ייעוד נוסף כגיבוי. לא כל השחקנים מוצאים עבודה - רוב השחקנים לא מוצאים עבודה'". 

זו איננה הפעם הראשונה בה ביאליק מתוודה על הקשיים הנפשיים שחוותה בשנותיה באור הזרקורים. במסגרת הפודקאסט שלה, "Breakdown", ביאליק משוחחת עם אורחים מתחלפים ועל הדרך גם חושפת סיפורים אישיים שחלקם עוד לא נחשפו קודם לכן. באחד הפרקים, שעלה לאוויר בחודש מרץ האחרון, סיפרה ביאליק כי היא מתמודדת עם הפרעות אכילה: "אני אכלנית כפייתית, ואני אנורקסית, ואני מגבילה את עצמי. אני אוכלת יותר מדי כשאף אחד לא מסתכל. אני אוכלת כדי שלא אצטרך להרגיש כלום".