אם גיגלתם לאחרונה איך נראים כיום כוכבי קטנטנות או המורדים (אין מה להתבייש, זה טבעי), אולי כבר קראתם על התאונה המצערת של דייגו מסגליו, ששיחק את פקק בקטנטנות ואת גידו בהמורדים, או שראיתם את התמונות המטרידות. בראיון טלוויזיוני חדש, הוא חושף את כל הדרמה שגרמה לו לאבד את הראייה בעינו השמאלית.
הייתם חושבים שמדובר בסיפור אקזוטי במיוחד, אבל לא. העניין התרחש בתאונה ביתית שבאמת הייתה יכולה לקרות לכל אחד. מסגליו מספר שהוא הציב בקבוק אלכוהול לחיטוי על מדף בחדר הרחצה שלו, וכנראה מיקם אותו באופן לא הכי יציב שיש. כשהבקבוק התחיל להחליק וליפול, מסגליו תפס אותו והוא השפריץ ישר לתוך העין שלו.
אבל הסיפור לא נגמר שם, ואת מרבית הנזק, מתברר, דווקא עשו הרופאים. "קודם כל הם לא שטפו את העין כמו שצריך", מסגליו סיפר. "אחרי זה הם נתנו לי חומר הרדמה והרופא נתן לי בקבוק קטן של טיפות משכך כאבים ואמר לי 'כשכואב לך, שים את זה'". מסגליו ציית, וכשהוא חזר הביתה טיפטף מהתרופה לעין כל חצי שעה בערך, וסיים את הבקבוק כולו באותו הלילה. אחרי שהנזק כבר נעשה, התברר לו שהמינון הנכון של התרופה הוא טיפה אחת בלבד בכל 12 שעות.
האלכוהול בשילוב עם הכמות המוגזמת של התרופה יצרו כוויה בקרנית העין שלו, ואז התחילו הניסיונות לטפל. "בבית החולים עשו כל מה שיכלו כדי להציל את העין שלי, אבל ראיתי פחות ופחות", הוא אמר. חושבים שסיימנו? קחו נשימה - אחרי לא פחות משבעה ניתוחים בקרנית, דייגו התחיל לסבול מזיהום חמור בעין. "מדובר באחת מ-17 בעיות הבריאות הכי מסוכנות שיכולות להיות לאדם", הוא אמר, "כי הזיהום עובר מהעין לראש תוך שעות". כתוצאה, הרופאים הפסיקו לנסות להציל את הראייה שלו והתמקדו בלעצור את הזיהום, מה שלקח חצי שנה שלמה.
מסגליו מתאר את התקופה הזאת כאחת הגרועות בחייו, ואומר שהוא הרגיש שהוא על סף מוות: "לא הצלחתי לישון יותר מ-14 דקות ברצף. יצא שהייתי ער חמישה ימים ברצף רק מהכאב והצריבה. באותו הרגע הרגשתי שאני מת". עכשיו, הוא נמצא ברשימת המתנה להשתלת קרנית, שאם תצליח אמורה להחזיר לו עד 60% מהראייה שאבדה.
מכיוון שכל הסיפור הזה יכול היה להימנע עם טיפול רפואי ראשוני מוצלח יותר, המראיינים שאלו את מסגליו אם הוא אי פעם פגש שוב את הרופא הראשון, זה שנתן לו הוראות שגויות לשימוש בתרופות, והוא אמר שכן. "כשהתחלתי לצאת שוב מהבית, כל הזמן אמרתי לעצמי 'אם אני אתקל בו, אני ארצח אותו'", סיפר השחקן. "וכשראיתי אותו בפעם הראשונה, התחלתי לבכות ואמרתי לעצמי 'לא, מי אני שאעשה משהו'".