הבשורה על מותה של אתי לוי הכתה בצער את חבריה לעונה השלישית של מאסטר שף. לוי ושאר החברים נותרו בקשר שנים אחרי התכנית, ורבים ממשתפי העונה הסכימו לחלוק את הכאב הרב על לכתה. לוי נפטרה בטרם מלאו לה 60, אחרי מאבק במחלה קשה ממנה גם נפטרה בתה, שאת סיפור התמודדותה עם המחלה סיפרה בתוכנית.
ג'קי אזולאי, שהתחרתה לצד לוי באותה עונה, סיפרה על תחושותיה בעקבות ההודעה על מותה: "מה אני אגיד, עצוב, עצוב. אותו גורל כמו הבת שלה, הזוי, זה לא נורמלי. אשה יקרה, באמת עצוב. לא כל כך יצא לנו לדבר לאחרונה. יש לנו עדיין את הקבוצה שלנו, של מאסטר שף, והיא כתבה לנו שהיא לא מרגישה טוב, אבל אתה יודע, כל אחד בדברים שלו, לא הצלחתי לבקר". היא נזכרת בחוויה המשותפת שעברו בתכנית, "אני זוכרת שבפעם הראשונה שהיינו ביחד בנבחרת, היא מאוד הזכירה ליונתן (רושפלד) את אמא שלו, הוא בכה. היא הייתה ממש כמו האמא של הנבחרת. אין, אשה יקרה, מסכנה המשפחה שלה, באמת, עצוב".
בני בן ישראל, מחבריה הקרובים של לוי בתכנית, סיפר על תחושותיו: "עצב גדול, הייתי מאוד קרוב אליה. יש לנו קבוצת וואטסאפ של כל הנבחרת, שמרנו על קשר מאז העונה. לפני קצת יותר משנה היא הודיעה לנו שחלתה, הייתי אצלה לא מעט פעמים, כולל לפני שלושה שבועות, כשהיא כבר ממש היתה במצב לא טוב. ידענו שלשם זה הולך, ידענו שזה לא ניתן לריפוי... זה בדיוק אותו דבר שהרג את הבת שלה".
בן ישראל מתאר את לוי כאשה אנרגטית וחיובית: "פצצת אנרגיה, תמיד מוכנה לצחוק, לעזור, להרים את המורל. באמת פצצת אנרגיה שמחה. כמו שרואים אותה, קטנטונת כזאת... היא היתה הכי מבוגרת בנבחרת... סבתא למופת, חברה, היה לנו גרעין קשה של הנבחרת שתמיד היינו נפגשים, הולכים לאכול, עוזרים אחד לשני, היא היתה תמיד שם, תמיד בעסק הזה".
לצד הקשר הקרוב, הוא עוד זוכר את טעם הבישולים של לוי: "היא עשתה מנות מדהימות שהיא הכינה ולא חשבה שהן כאלה, היא היתה מאוד צנועה, באמת כזאת בגובה העיניים, 'אל תחרטטו לי, אל תתפלספו עלי'. צנועה, ישירה, נשמה גדולה, הכל ישר מהלב. היינו קרובים, בקיצור, מאוד מאוד מאוד קרובים. היא ריגשה אותי בהמון סיטואציות. חברה אמיתית, כנה ונשמה גדולה שאני אתגעגע אליה מאוד מאוד. נשתדל לזכור את הרגעים הנהדרים שהיו לנו יחד, והיו כאלה המונים".
תום פרנץ, שזכה בגמר באותה עונה, מסביר את החיבור בין יוצאי מאסטר שף: "החוויה שעברנו ביחד בחודשים של ההפקה, זה ימים שלמים משש בבוקר עד שתיים בלילה, זאת חוויה מאוד אינטנסיבית שמחברת אותנו. היינו מאוד מחוברים... כל הנבחרת שלנו נשארה בקשר, היינו נפגשים פעם בשנה. בשנה האחרונה לא ראינו את אתי כי היא היתה חולה, לא היינו מספיק קרובים בשביל ממש לבקר את המשפחה, זה לא הרגיש מתאים, אבל היום זה מרגיש מאוד עצוב שלא התגברנו על עצמנו וכן היינו שם".
"אתי היתה האשה הכי חזקה וחיובית מכולנו. היא היתה מיוחדת בתוך הקבוצה שלנו, היו המון טיפוסים חזקים, אבל היא היתה הטובה בינינו, הייתי אומר... כל שף, או בשלן צריך להרגיש צער עכשיו, עם אתי הולך גם כל הידע שלה. היא היתה מדהימה. אף אחד לא יאכל את האוכל שלה יותר. אנחנו הכרנו אותה דרך האוכל, והבישול היה מדהים. לא רק הבן אדם הלך, גם האוכל שלה".
פרנץ נזכר ברגע קטן בינו לבין לוי במהלך הצילומים: "היה איזה שלב, לא זוכר איזו משימה, אבל עברנו אותה יותר ביחד, ובסוף היום אני נתתי לה נשיקת יד, אתה יודע, וינה סטייל. כי כל כך הערכתי אותה ביום הזה. היא כל כך התלהבה ואמרה, אף פעם לא קיבלתי נשיקת יד, ודווקא ממך קיבלתי. היום אני זוכר את הרגע הקטן הזה".
שי ברדנס, שהתחרה גם הוא באותה העונה, ספד לה בפוסט שפרסם: "תנחומיי לבני המשפחה ולבעלה ארז. היה ממש כיף להכיר אותה בתוכנית. גם אחרי נשארנו חברים טובים והמשכנו להפגש ולבשל יחד. כואב הלב. היה לה חיוך מדהים והרבה שמחת חיים למרות כל מה שעברה. חבל שככה זה נגמר".
השף אבי שטייניץ, ששיתף עם לוי פעולה במספר רב של אירועים קולינריים ומשמש כמנהל הקולינרי של בית הספר לבישול דן גורמה, בו היא לימדה בישול תקופה ארוכה, סיפר על היכרותו עם לוי: "יצא לי להכיר אותה בתור אשה מדהימה, עם אופי טוב, סוחפת כריזמטית, תמיד במצב רוח טוב, תמיד אופטימית. יש לה טעם שנדיר למצוא, היא היתה מבשלת בצורה טעימה, שאתה לא מוצא הרבה שמבשלים ככה, גם בין המקצועיים. בעיקר היא השרתה תמיד סביבה מצב רוח טוב ורוח טובה".
"גם בדן גורמה, היא עבדה פה והעבירה שיעורים, התלמידים מאוד התחברו אליה, אהבו אותה, המורים האחרים מאוד אהבו אותה. היתה לה כימיה מצוינת עם כל מי שהיא באה איתו במגע. אולי זה הדבר הכי מייצג. אני חושב שכל מי שפגש אותה הכיר אשה מקסימה, בטח ובטח במטבח, שם אתה מאבד לפעמים עשתונות אתה לא תמיד במיטבך בזמן העבודה, אז היא היתה דמות אופטימית וחיובית, מושכת קדימה".
שטייניץ המשיך דיבר בגעגוע על הבישול של לוי: "הממולאים שלה, והתבשילים המנחמים שלה, הם זכורים לכל מי שטעם אותם אי פעם, כי באמת הטעם שלה היה נדיר. הטעמים האלה הם טעמים שנצרבים בלשון, ואתה זוכר אותם גם הרבה זמן אחרי שאכלת אותם, הם חלק מהזכרונות, הטעמים והניחוחות".