מייקל ג'יי פוקס, כוכב סרטי "בחזרה לעתיד" והסדרות "קשרי משפחה" ו"ספין סיטי", מתמודד עם מחלת הפרקינסון מזה שלושים שנה, ומספר כי את הרגעים האפלים ביותר בחייו הוא חווה דווקא כשהתמודד עם שיקום מבעיה רפואית אחרת שאיננה קשורה למחלה: לפני כשנתיים, עבר השחקן בן ה-59 ניתוח מסוכן בעמוד השדרה במטרה להסיר גידול לא סרטני, ולדבריו, רגעים מסוימים בתקופת השיקום היו קשים מנשוא.
פוקס סיפר למגזין People כי "אם לא הייתי עובר את הניתוח, הייתי משותק". השחקן נאלץ ללמוד ללכת מחדש, וכמה חודשים לאחר הניתוח, הוא היה לבד בדירת משפחתו בניו יורק, שם נפל וריסק את זרועו. "זה בהחלט היה הרגע הכי אפל שלי. פשוט נשברתי. נשענתי על הקיר במטבח שלי, חיכיתי שהאמבולנס יגיע, והרגשתי 'זה הכי נמוך שאני יכול להגיע'. זה היה בתקופה שפקפקתי בהכל. (...) אין לזה צד חיובי, אין צד אחר. פשוט חרטה וכאב".
פוקס, כך הוא מספר, החל להטיל ספק באופטימיות התמידית שלו. "פרקינסון, הגב שלי, הזרוע שלי... זה עדיין לא הביא לתזוזת המחט במדד הסבל בהשוואה למה שעוברים אנשים מסוימים. חשבתי, איך אני יכול לומר לאנשים האלו, 'תרימו את הסנטר, תסתכלו על הצד החיובי, דברים הולכים להיות טובים'?" השחקן שיתף כי בנוסף לכל, הוא גם "נאבק עם קשיים בזיכרון", וסיפר כי "הזיכרון שלי לטווח הקצר השתבש. תמיד הייתה לי מומחיות אמיתית בשינון שורות, אבל היו כמה מצבים קיצוניים, בכמה מהעבודות האחרונות שלי, שעשיתי חלקים שהיו בהם המון מילים. נאבקתי". פוקס המשיך ושיתף כי "נגינת הגיטרה שלי לא טובה. האיור שלי לא טוב יותר, הריקוד שלי לא היה טוב מעולם, והמשחק נהיה קשה יותר".
בהמשך הראיון, השחקן הודה כי הוא הצליח להתאושש בעזרת צפייה בשעשועונים משנות ה-70, והרוויח בחזרה, אט אט, את השקפתו החיובית על העולם. "מקורה של אופטימיות הוא באמת בהכרת תודה. אופטימיות היא ברת קיימא כשאתה ממשיך לחזור להכרת תודה, ומה שנובע מכך זו קבלה. לקבל את זה שהדבר הזה קרה, ולקבל אותו כפי שהוא. זה לא אומר שאתה לא יכול להשתדל לשנות". השחקן המשיך ושיתף בתובנות, ואמר כי "זה לא אומר שאתה צריך לקבל את זה כעונש או כתשובה, אלא פשוט לשים את זה במקום ראוי. ואז תראה כמה אתה יכול לשגשג בהמשך חייך, ותוכל להמשיך הלאה".
בימים אלה, פוקס חי חיים שקטים יחד עם אשתו טרייסי פולן וארבעת ילדיהם. "אני בתקופה ממש טובה", סיפר, "אנשים לא מאמינים לי, אבל אני אוהב את החיים. אני אוהב להיות עם המשפחה שלי, אני אוהב להיות עם טרייסי. אני אוהב את זה שאני לא עושה דברים חסרי תועלת שהייתי עושה, כי אין לי את האנרגיה ואת הזמן. אני אסיר תודה על כך שעברתי את כור ההיתוך הזה בשנות החמישים המאוחרות שלי. עיבדתי את הדברים האלו והם לא ירדפו אותי בשנות ה-70 וה-80 שלי". ספר הזכרונות של פוקס, "No Time Like the Future", צפוי לצאת ב-17 בנובמבר.