"תוכנית הבוקר" הייתה הצעצוע החדש והנוצץ של עולם הטלוויזיה, והשיקה את שירות הסטרימינג של אפל tv עם ציפיות גבוהות במיוחד. בכל זאת, הקהל כבר למד לסמוך על ריס ווית'רספון, שבשנים האחרונות מפיקה ומככבת בכמה מהפרויקטים הכי מצליחים ומעניינים שנראו בטלוויזיה ובקולנוע. וג'ניפר אניסטון? טוב, היא אולי השחקנית הכי אהובה בעולם. איך אפשר לטעות?
חלק מהקהל שצפה בסדרה אכן הגיב באהדה, אבל הציפיות הגבוהות מהסדרה התרסקו כשהיא עלתה לאוויר והתגלה שהיא פשוט עוד דרמה. טובה? אולי. מדהימה? ממש לא. יכול להיות שהיא פשוט חיה בצלה של "שקרים קטנים גדולים" - פרויקט של ווית'רספון שקרה איתו בדיוק ההיפך - הציפיות לא היו בשמיים ולכן ההפתעה הייתה גדולה כשראינו לאילו גבהים היא, יחד עם כל המעורבים, הצליחו לרומם את עלילת הספר שקצת חטאה בסבוניות.
אבל הכל בחיים יחסי, וגם אם "תוכנית הבוקר" איכזבה את המבקרים שציפו ממנה להיות "האישה הטובה" הבאה, היא בהחלט לא סדרה רעה. אולי דווקא הביקורות האלה יניעו את היוצרים להפוך אותה למרגשת יותר בעונה השנייה? אפשר רק לקוות, כי אין ספק שהיא מלאה בכישרון ופוטנציאל. הסדרה, אגב, הוזמנה מראש על ידי אפל לשתי עונות - הישג נדיר מאוד בעולם הטלוויזיה, אבל כנראה פחות נדיר כשסדרה מגיעה עם השמות ווית'רספון ובעיקר אניסטון שחתומות עליה גם כמפיקות.
קארי אהרין, שיצרה את הסדרה יחד עם ג'יי קרסון, התראיינה השבוע ל-Entertainment Weekly וסיפרה על סיום העונה שזיעזע את הדמויות והעלילה, וגם הוסיפה כמה מילים על הביקורות הקשות. "בהתחלה, הביקורות בהחלט פגעו. אני לא אשקר", היא אמרה. "אף אחד מאיתנו לא ציפה לזה כי כולנו אהבנו את הסדרה ואני חושבת שהדעה שמדובר במשהו ריק מתוכן היא פשוט לא נכונה. אני מצטערת שהמבקרים ראו אותה ככה, אבל מבחינתי, אני חושבת שמה שהקהל מגיב ומתחבר אליו הן הדמויות. דמויות הן תמיד מה שבעדיפות עליונה מבחינתי ואני מרגישה שהדמויות האלה הן מאוד שובות לב. את רוצה להיות עם האנשים האלה, לעקוב אחריהם. העולם שהם חיים בו מספיק משוגע כדי שיהיה מעניין לעקוב אחרי האנשים שבתוכו. אז מי יודע? אנחנו מרגישים טוב לגבי הסדרה וכשאת עובדת כל כך קשה על משהו, זה מאוד מספק לראות את הקהל מגיב כמו שהגיבו. זה הדבר הכי טוב שאני יכולה לבקש".
אז מה הלאה? אהרין אומרת שהסוף המפוצץ של העונה הראשונה היה ידוע מראש. "היו גרסאות שונות של איך נגיע לסוף הזה", היא אמרה. "אבל מהשבוע הראשון של העבודה על הסדרה, ידענו ששם אנחנו רוצים לסיים אותה. אני חושבת שזה היה מקום נהדר לסיים בו את העונה עבור אלכס ובראדלי (אניסטון ו-ווית'רספון. מ"י). בהחלט יש שם תחושה של טרגדיה ולא רק ניצחון, אבל אני חושבת שזה ריאליסטי. כל הנושא הזה אפל ופוגע בכל כך הרבה אנשים, כך שאין לזה פתרון נקי. זה שובר לב. בעונה השנייה, הן יצטרכו לקום מההריסות, וכל הדמויות יצטרכו למצוא את המקום שלהן בעולם החדש שאחרי המלחמה".