מאז ההצלחה של "רוק 30", נראה שהמסלול הבטוח ביותר ליצירת קומדיה משלך היא להתחיל בתור כותב או כותבת ב"סאטרדיי נייט לייב". לורן מייקלס, ה-איש שעומד מאחורי תוכנית המערכונים הוותיקה, הפיק לכל אורך הדרך סדרות ותוכניות אירוח של חברי הקאסט, ובשנים האחרונות עזר ללא מעט מהכותבים של התוכנית להפיק סדרה משלהם. "פורטלנדיה", "שריל", "דוקומנטרי עכשיו", "A.P. Bio" ו"שמיגדון" הן כולן סדרות של כותבי וכוכבי "סאטרדיי נייט לייב" שהפיק מייקלס, ובשבוע שעבר עלתה בארה"ב העונה השנייה של עוד סדרה מבית החרושת הזה - "שני האחרים" ("The Other Two").

בגלל מגפת הקורונה, העונה השנייה של "שני האחרים" עלתה שנתיים שלמות לאחר הבכורה שלה, ובזמן הזה היא הספיקה גם לעבור רשת - מקומדי סנטרל לשירות הסטרימינג האמריקאי HBO מקס (לכן היא גם לא זמינה בישראל, לפחות כרגע). היא נוצרה על ידי כריס קלי ושרה שניידר, שנהגו לכתוב בצמד כבר בימיהם בחדרי הכותבים של "סאטרדיי נייט לייב" ו"ברוד סיטי", ואפילו הפכו ביחד לכותבים הראשיים של "סאטרדיי נייט לייב" למשך עונה אחת לפני שעזבו אותה ב-2017, כשקלי הפך לכותב הראשי הלהטב"קי הראשון של התוכנית.

"שני האחרים" מתבססת על קונספט שנשמע מבטיח עוד לפני הצפייה: קארי וברוק דובק הם אח ואחות מילניאלים שמנסים לשפר את החיים שלהם בעיר הגדולה. הוא שחקן בפוטנציה ומלצר בפועל שמתרוצץ מאודישן לאודישן, והיא עדיין מנסה להבין מה צופן העתיד שלה ובינתיים מחממת פיצה במייבש כביסה - כל הקלישאות שמרכיבות קומדיה ניו יורקית. אבל לקארי וברוק יש גם אח קטן, צ'ייס, שהופך לסנסציית פופ בין לילה. הוא בן 13, מזכיר מאוד את ג'סטין ביבר (רק עם פחות כישרון), והופך לכוכב אחרי שהקליפ לשיר שכתב, "תינשאי לי בהפסקה", הופך לוויראלי.

את רשימת הדמויות הראשיות משלימים סטריטר, המנהל התלותי והפתטי של צ'ייס בגילומו של קן מרינו (האיש הכי אנדררייטד בטלוויזיה) ופאט (מולי שאנון), האמא הכל-אמריקאית של השלושה שלא דומה בשום צורה לארכיטיפ שאנחנו מכירים של אימהות בעולם הבידור. במילים אחרות - היא מתוקה ותומכת. הציניות והעוקצנות של קארי וברוק הגיעה ללא ספק מהחיים בעיר הגדולה, בעוד פאט וצ'ייס (ששם הבמה שלו הוא צ'ייס דרימס), עדיין מתוקים ונאיביים - תכונות שהם מצליחים לשמור עליהן גם לאורך העונה הראשונה ותחילת השנייה. אפילו כשפאט הופכת להיות מפורסמת בעצמה, לאחר שהקסם שלה הופך אותה לשם הכי חם בעולם תוכניות האירוח של אחר הצהריים.

קארי וברוק כתובים, באופן די בולט, בקולם של קלי ושניידר עצמם, והדינמיקה ביניהם היא לא משהו שלא ראינו בעבר. חברות בין גבר גיי ואישה סטרייטית צעירים ושנונים שחיים בעיר הופיעה באינספור סדרות, החל מ"סקס והעיר הגדולה", דרך "בנות" ו"ברוד סיטי" ועד ל"מרושעים" המעולה. זה אולי לא מקורי, אבל כמו הרבה רעיונות שחוזרים על עצמם שוב ושוב - זה עובד, בעיקר בגלל הכתיבה הטובה והכימיה בין שני השחקנים הראשיים: הלן יורק הנהדרת ודרו טארבר הלא-רע. 

מולי שאנון, "שני האחרים" (צילום: Karolina Wajtasik/HBO,  יח"צ)
מינון מדויק של לב ורגש. מתוך "שני האחרים" | צילום: Karolina Wajtasik/HBO, יח"צ

אם אתם אוהבים קומדיות מהסוג הזה, כלומר מסוג "רוק 30", "ברוד סיטי", "מרושעים" ו"Girls5eva", סביר מאוד להניח שתתענגו גם על "שני האחרים". היא עשויה מאותם החומרים - רפרנסים בלתי פוסקים (אבל מקוריים ומעולים) לתרבות פופולרית, עריכה קצבית שמזכירה מעבר בין מערכונים, דמויות אקסצנטריות שעדיין מצליחות להישאר אמינות ותחושה כללית של "פאק יו" לעבר האנושות.

אבל "שני האחרים" עושה עוד משהו מאוד נכון - היא מגיעה עם מינון מדויק של לב ורגש שלא תמיד אפשר למצוא בקומדיות מסוגה. אז נכון, גם "קומדיה עם לב" היא כבר קלישאה שחוקה, אבל במקרה הזה גילויי הרגש והחיבה עובדים מעולה ומצליחים להיות לא צפויים גם אחרי עונה וקצת, כשכבר אפשר להבין מתי הם הולכים להגיע. הם עובדים מאותה הסיבה ש"שיט'ס קריק" כבשה את העולם וגם מאותה הסיבה שמשפחת קרדשיאן עשתה את זה. מתחת לשכבות הציניות, האגואיסטיות והפינוק של שתי הדמויות הראשונות, יש גב של תמיכה וקרבה משפחתית שבאמת מחממת את הלב. פאט היא האמא המושלמת, ואפשר לראות איך האהבה חסרת התנאים שלה כלפי הילדים הצליחה לעבור גם אליהם. ברוק וקארי אולי עוקצניים, אבל הם חברים טובים ותמיד נחלצים אחד לעזרתה של השנייה, והקשר שלהם עם אחיהם הקטן צ'ייס מרגש לא פחות. 

בעוד האחים הגדולים מנסים בכל הכוח להצליח בתעשייה הדורסנית הזאת, צ'ייס פשוט התעורר יום אחד לתהילה. יש להם את כל הסיבות לקנא ולא לפרגן לו, והם גם לא ממש חוששים לצחוק עליו קצת מאחורי הגב, אבל אחיהם המתוק והתמים מעריץ אותם והם בתמורה מרעיפים עליו חום ואהבה. מאחר ששאר הסדרה רחוקה מלהיות מרגשת, כשהרגעים האלה מגיעים הם לא מרגישים סכריניים מדי, אלא חמודים בדיוק במידה, ומוסיפים הרבה עושר וחיבור רגשי לקומדיה - שלמען האמת, הייתה יכולה לעבוד נהדר גם בלעדיהם.