למה שקרה אמש לא ציפינו. כנגד כל הציפיות ובניגוד למנהגם של המומחים, הם החליטו לעשות את הבלתי ייאמן ולהתאים שני אנשים שהם איך נגיד... אשכרה מתאימים. זאת לא פאטה מורגנה, זה אמיתי, וכשזה קורה אפשר לראות את זה מיד. ההתאמה של רוני ממיאמי ונועם מאוסטרליה מושלמת - שניהם חיו בחו"ל יותר מעשור, שניהם אנשים רוחניים, עדינים ובעלי נפש חופשייה ושניהם לא יכולים לפתוח את היום בלי לבקר בים.

בהתחשב בכך שנפלו על התאמה באמת מוצלחת, לא פלא שזה הזוג עליו נקלעו המומחים למחלוקת קשה. הם התלבטו בין נועם המקסים שמתאים לרוני כמו כפפה ליד, לבין עדי החביב שלא מתאים לה בשום צורה אבל הוא גבוה וחתיך. הבחירה כל כך מובנת מאליה שאני לא מרגיש צורך להתעכב עליה. הם דומים בדרך בה בחרו לנווט את חייהם, באמונה ובהעדפות שלהם, בתחביבים, באהבות ואפילו בטמפרמנט. דני ראה את כל זה, אבל המומחות האחרות (וכל שאר האנשים שהופיעו בפרק) הצליחו לראות רק את הגובה שלו. הן ניתחו את משמעויות הנומך לעומק ובדאגה, כאילו להיות גבר בגובה 165 ס"מ זאת מגבלה אמיתית. ד"ר ליאת יקיר אף הגדילה והסבירה שמבחינה אבולוציונית נשים נמשכות לגברים גבוהים עם כתפיים רחבות.

לפני שמתרגשים מהסברים אבולוציוניים, אני ממליץ לקרוא קצת על התחום השנוי במחלוקת של הביולוגיה האבולוציונית, שקרוב יותר לסיפורי עמים מאשר למדע. כך או כך, ההתעסקות בגובהו של נועם לאורך כל הפרק הייתה מוגזמת ולא נעימה, בטח כשהוא נראה בטוח בעצמו ושלם עם המראה שלו. הוא בחור יפה וחתיך עם עיניים טובות וחיוך ממיס. לא נראה כמו מישהו שיש לו בעיה עם נשים, אז למה כולם מתייחסים לגובה שלו כאל מוגבלות? יעל התפלאה על הביטחון העצמי שלו וקראה לזה הכחשה, לא פחות. בחור נמוך שחושב שהוא נראה טוב? לא יכול להיות. כמה לא יכול להיות? זה הגיע לכך שהציעו לו ללבוש מדרסים להגבהה. 

אלבום החתונה של רוני ונעם (צילום: ירין טרנוס)
לא צריך מדרסים ולא שום דבר, רק שיניחו לו עם הגובה כבר. נועם | צילום: ירין טרנוס

בקיצור, ההתאמה הייתה מושלמת ואכן החיבור בחתונה היה חזק ומיידי. הם נצמדו אחד לשנייה כל הערב, וייבשו את האורחים כשהלכו להסתודד בצד שעתיים. זאת הייתה החתונה הכי אינטימית שהייתה בכל עונות התכנית. כל הערב הם כאילו צפו בתוך בועה פרטית, כמו שני ילדים שלא מוכנים לשחרר את היד. זאת לא הייתה התפוצצות המשיכה שראינו בחתונה של אלון ודקלה בעונה שעברה אבל זה היה רגוע ועמוק יותר, אישי יותר. כפי שלמדנו מזוגות קודמים, חיבור מיידי בחתונה לא מבטיח הצלחה לטווח ארוך, אבל זאת הייתה ההתחלה הכי טובה שאפשר לבקש.

אני מאמין בזוג הזה. נועם כל כך מחויב לתהליך שכבר הגיש בקשה להטבות של תושב חוזר (כי אין דבר שמצביע על מחויבות כמו מימוש הטבות מס), אמו הצופה האדוקה בתכנית סומכת בעיניים עצומות על המומחים, וכפי שאביה של רוני החליט משום מה להגיד, גם היא "לא בשיא פריחת נעוריה". שניהם באמת רוצים למצוא שותף לחיים, וכל התנאים בשלים לכך. הבעיות עוד יגיעו, גם אם עכשיו לא ברור מאיזה כיוון, אבל אני מקווה שהם יצליחו לנווט את הגלשן שלהם לחוף מבטחים, כי יש פה ניצוץ של משהו שיכול באמת לעבוד. וגם אם לא, לפחות אמא של נועם תזכה לראות את בנה מככב בתכנית האהובה עליה.


הרחק מהשמש של מיאמי ואוסטרליה, במנצ'סטר האפרורית אריק ודובי ניסו לאחות את השברים מהחתונה הטראומטית. בניגוד לתחזיות הקודרות, ירח הדבש התנהל בנעימים והשניים התחילו להתקרב בצעדים קטנטנים. דובי נרגעה והרגישה אשמה על הדרך בה פתחה את הקשר. אריק עוד היה פגוע אבל זה לא גרם לו להיות פחות מתחשב ומכבד. היא חזרה להיות דובי האמפתית וההגיונית, ניסתה באמת להכיר אותו, ראתה את פגיעותו והעריכה את המחוות הרגישות שלו. היא הקשיבה כשסיפר לה על התרגשותו ערב החתונה, כשמתחת לשורות ניסה להגיד מדוע נעלב מהתנהגותה.

כדי לאפשר קרבה אמיתית, דובי עשתה את הצעד ההכרחי והסבירה את עצמה, זאת לא הייתה בדיוק התנצלות ואריק לא קיבל את זה כל כך יפה, אבל הם היו צריכים להתייחס לפיל שבחדר לפני שיכלו להתקדם. אחרי ששתו ורקדו בטברנה, כפיצוי סמלי על החתונה העגומה, אפשר להגיד שהם פתחו דף חדש וחזרו פחות או יותר לנקודת התחלה סבירה. עוד יש חשדות הדדיים, אבל הם לוקחים את הזמן לנסות באמת להכיר אחד את השנייה, עכשיו רק צריך לראות אם יאהבו את מה שימצאו.