1 מתוך 10. זה היה הציון שנתן אריק לכלתו הטרייה אחרי מופע האימים שהכינה לו בחופה. ציון שמציין יותר מכל את הפגיעה באגו, כשעצם הבחירה בציון מספרי נעשתה במטרה להשיב קצת מהכבוד האבוד. עברנו כבר מספיק חופות מביכות וקשות כדי לדעת שזה לא סוף הסיפור של אריק ודובי, אבל לפני שנעבור להשלכות אני רוצה להתעכב על רגע על מה שנשבר לקול צחוקה הבלתי נשלט של דובי. בואו נדבר על כבוד.
אנשים מייחסים משמעויות שונות למושג הכבוד, חלק מדברים על התחשבות בנורמות חברתיות כלליות, כבוד למבוגרים או כבוד למסורת, על סט כללים קבועים ואוניברסליים להתנהגות נאותה. אני אישית רואה את הכבוד במהותו לא כנגזרת של נורמות חברתיות אלא כפועל יוצא של אמפתיה בסיסית בין בני אדם. להסתכל על אדם אחר ולהרגיש איך ההתנהגות שלך תשפיע עליו, להבין שאתה גורם לו למבוכה ובושה, להרגשה שמזלזלים בערך שלו. הנורמה החשובה במקרה הזה היא לא של החברה או שלך, אלא של האדם שעומד מולך. כבוד, בפשטות, זה לראות אנשים אחרים.
דובי היא לא אדם גס או מרושע. ברור שהמופע המביך שהעלתה בחתונה היה תגובה ללחץ שהכריע אותה. היא לא הייתה מוכנה לתהליך, כבר במעמד קבלת ההזמנה היא רמזה שהיא לא ממש רוצה לעשות את זה. כדאי לזכור שהיא יצאה לא מזמן מקשר שנגמר בבגידה כואבת, ושמאז היא לא ממש ניסתה לצאת לדייטים. היא הסתכלה על התהליך כהרפתקה משעשעת שתוציא אותה מהקיפאון, ולא כמחויבות לעבוד לבניית קשר אמיתי. כשהפנטזיה הקלילה הפכה למציאות, הפחד מדחייה והחשש מאכזבה התחזקו, ההבנה שאולי היא לא ממש מוכנה להכניס גבר חדש לחייה החלה לשקוע והמגננות לקחו את המושכות.
ראינו את דובי השטותניקית עם חבריה וילדיה, את הציניות כלפי התהליך שהתגברה ככל שהתקרבה החופה, אפילו ילדיה ניסו להרגיע אותה ללא הועיל. אפשר להבין ולקבל את התזזיתיות הילדותית שפרצה ממנה כתגובה לסיטואציה המלחיצה, את הריצה לחופה, את סבב הד"שים שמסרה לכל מי שזיהתה בקהל. מה שקשה יותר לקבל זה את חוסר הכבוד לאדם שחיכה לה מתחת לחופה עם ורד לבן בידו. היא לא נתנה לו יד, התקשתה לבטא את ההבטחה הפשוטה שהתבקשה ממנה, אפילו לא הסתכלה לו בעיניים, ואחרי כל זה עוד נזפה בו על כך שפנה לקהל ולא אליה.
חמור מכל, היא אפילו לא הרגישה רע על התנהגותה. בשום שלב בכל המופע ההיסטרי שהעלתה היא לא חשבה פעם אחת איך אריק מרגיש, לא ניסתה לראות איך ההתנהגות שלה משפיעה עליו. היא ראתה רק את עצמה ואת הלחץ שלה, ולא הקדישה טיפת אמפתיה לאדם שעמד מולה. היא לא כיבדה אותו וכולם ראו את זה (מה שכמובן מעמיק את הפגיעה), כולם חוץ ממנה. הרמיסה של כבודו גרמה לאריק לקחת צעד גדול אחורה, אחרי שכבר היה מחויב לתהליך. הוא נשאר עם התחושה שאנחנו מכירים מזוגות קודמים - אתה עובד כל כך קשה להניח את ההרגלים והציפיות בצד ולהגיע בלב פתוח, רק כדי לגלות שבצד השני הדלת כבר נטרקה בפניך. התגובה המיידית היא תמיד "את לא רוצה אותי? אני בכלל לא רוצה אותך!", ואל תתפלאו אם בהמשך הוא עוד יסביר לה שהוא רגיל לצאת עם נשים צעירות ממנה.
אז בשלב זה היא לא מעוניינת בו, הוא לא מעוניין בה, הם יעשו תורנות למי יישן על הספה בסלון, ואת כל זה אמור להציל ירח דבש במנצ'סטר האפרורית ונטולת הרומנטיקה. זה הרגע בו כולנו משננים לעצמנו כמו מנטרה את השמות הקסומים, "שירי ולירן, תזכרו איך זה נגמר עם שירי ולירן". זה נכון, הגולל עדיין לא נסתם סופית, ואפשר עוד לקוות שצמד המומחים הנמרצים דני ויעל יצליחו לחלץ את הספינה השוקעת. אם לא בשביל האהבה, לפחות כדי שייצאו מהתהליך עם תחושת ערך עצמי ואמונה באפשרות למצוא בהמשך אהבה.
כדי להתאושש במהירות מהחופה הטראומטית, דנית ויעל סידרו לנו זוג חדש ומבטיח. כלומר, כל אחד מבני הזוג מבטיח בפני עצמו, גם אם ביחד קצת פחות. למרות הרוח הנמרצת של צמד המומחים, נראה שעדיין קשה להם להתגבר על הרגלים ישנים, בראשם - לשמוע מה המשתתפים לא רוצים ואז להביא להם בדיוק את הדבר ממנו הם נרתעים, במה שנראה יותר כסדנת חינוך מאשר התאמה מושלמת.
הדר כבר הגיעה לתהליך בחשש גדול, שלה ושל כל מי שמכיר אותה. היא לא אשה קלה, אפילו אמה מעידה. יש לה ציפיות גבוהות מעצמה ומאחרים, יש לה את הנוקשות של מי שגדלה בסביבה מחויבת כמו לימודי בלט, היא נלחצת בקלות ונוטה לחשוב על הדברים יותר מדי. מעבר לכל הקשיים המובנים, היתה לה עוד בקשה אחת פשוטה וברורה - שלא יתאימו לה בחור רוסי. מה עשו דני ויעל? התאימו לה בחור מושלם, מקסים, מצליח ורוסי בכל רמ"ח אבריו. דניס הוא באמת נסיך, אבל הוא בעצמו מעיד שיש לו מנטליות מאוד רוסית שהציבה קשיים במערכות יחסים עם בחורות ישראליות.
השאלה היא האם הרתיעה של הדר מרוסים באמת נובעת מהפגיעה מאביה הרוסי או מחוסר יכולת אמיתית להתחבר למנטליות (היא כן אמרה שכל החברות שלה רוסיות), אבל אני לא בטוח שהיינו חייבים לשאול את השאלה הזאת, במקום פשוט להביא לה את מה שביקשה. החופה עצמה עברה בשלום אבל כבר במונית למלון היא החלה לתחקר את מידת רוסיותו, ומנקר החשש שהם לא יצליחו להתגבר על המחסום הזה. אבל לא צריך לרחם יותר מדי על דניס המיליונר לעתיד, גם אם הוא לא ימצא זוגיות, תמיד תהיה לו את האהבה האמיתית של חייו - אמא שלו כמובן. כי לא משנה מה הדר חושבת עליו או על העם הרוסי, בשביל אמא הוא תמיד יהיה מלך העולם.