ג'נטלמניות כזאת לא ראינו הרבה זמן. מאור האדיב כנראה קלט שכלתו המצטיינת עומדת לשבור את הכלים ולהפוך לאויבת המדינה, והחליט באדיבותו הרבה להקדים אותה בהחרבת הקשר ולמשוך אליו את האש. מור עוד לא הספיקה להפנות כתף קרה והוא כבר איבד את הסבלנות והתחיל לתקוף. זה אולי נראה לא נעים בשלב זה, אבל בסופו של דבר מור תודה לו על כך שחסך לה התלבטויות מיותרות.
כפי שהיה ברור עוד משלב מדידת השמלות, מור לא ממש עיכלה לאן היא נכנסה, ובוודאי שלא היה לה מקום להכיל את החתן החדש שהפילו עליה. היא נזקקה לכמה ימים של התאוששות, קצת חשבון נפש, הבנה שהיא תקועה במצב הזה וניסיון לאגור כוחות ולהתחיל להכיר את הבחור שהתאימה לה. הבעיה היא שהבחור שהתאימו לה לא כל כך אוהב לחכות, ושעתיים אחרי הנחיתה באמסטרדם הוא כבר עבר לתוקפנות גלויה.
הוא רצה לקרוע את העיר, לשתות איזה בירה טובה, לעשו, טיול אופניים, והיא, כמו כל בן אדם נורמלי, רצתה להגיע למלון ולנוח קצת אחרי הטיסה. גרוע מכל, היא הצהירה שהיא לא אוהבת בירה אז כמובן שהוא הפך מיד לגבר מפרסומת של גולדסטאר, הסביר לה שהיא מרובעת וכבדה. כל מי שמכיר קצת את הליכות הפלרטוט יודע שדגל אדום מתנוסס מעל הביטוי "אל תהיי כבדה". זה המשפט שגברים עם אגו שביר במיוחד אומרים אחרי שהתחילו עם בחורה וקיבלו בלימה, המשפט שבחורה שומעת ומבינה שצדקה כשדחתה את ניסיונות החיזור.
כמו שמור ניסחה בצורה מדויקת - זאת סיטואציה שבה את מתעלה או חדלה, ובשלב זה היא עוד מנסה להתעלות. היא אמנם שלחה אותו לישון בספה, אבל קמה בבוקר עם אנרגיות מחודשות. למרבה המזל, מאור עדיין נמשך אליה באיזשהו מקום (תודה לך, באמת), אבל ממשיך לגרום לה לאבד כל גרם של משיכה פוטנציאלית אליו. היא ניסתה לעשות לו שיחה, להסביר איפה היא עומדת, וכל מה שהוא הבין זה שהיא שמה לו ברקס. לא עברו יומיים והוא כבר ממורמר לחלוטין, לא משחרר מסוגיית הבירה, תוהה מה היא כן אוהבת בחיים ומתלונן שהיא כל הזמן עייפה. הוא אמר שהוא ציפה לקבל פלפל ובינתיים היא מלח דק, אבל הייתי ממליץ לו להתעשת על עצמו במהרה, כי אוטוטו כל הפלפל שלה הולך להתפוצץ לו על הפנים.
מי שנראית כאילו היא עומדת להתפוצץ כל רגע היא כמובן הגר, שכל כך לא רוצה להטיל מורא אבל איכשהו זה כל הזמן קורה לה. היא מתלוננת שהשיחות ביניהם כבדות בזמן שהיא עושה כל מאמץ להכביד אותן, וכמובן ממשיכה להתנגד לכל מה שיוצא לו מהפה עם סימפוניה של אנחות ורטינות. מהצד השני, נראה שניר ויתר לחלוטין על הגר, וכעת הוא מנהל מערכת יחסים מלבבת ושמחה עם אשה מדומיינת לחלוטין. הוא מחזר אחריה בהתלהבות למרות שהיא לא נראית מעוניינת, מאושר מההתאמה ומתפאר בדמיון ביניהם. לא ברור אם הוא רוצה אותה, או רק רוצה להתנהג כמו חתן מושלם. יעל עודדה אותו שהוא עוד יכול למצוא דרך ללב שלה, אבל אני באמת לא מבין למה הוא עדיין מעוניין.
גם אריק רוצה שבת זוגו תתחיל כבר להשתחרר, למרות שבינתיים הוא זה שהופך קפוץ ומסוגר. אפילו כשביקרו אצל חברים שלו, דובי היא זו שזרמה ונהנתה איתם, בזמן שהוא נתקע בפוזיציה הזועפת על הספה. אבל גם אם לא נראה שזה הולך לשום מקום, לפחות כרגע הם משתדלים להתנהל בכבוד הדדי. אמרתם כבוד, וכבר דניס קפץ לו מסיפור אחר רק כדי לפתוח לנו את הדלת באדיבות. הביקור אצל משפחתה של הדר סימן התקדמות נוספת בתהליך ההתקרבות שלהם. הם כבר מסתדרים טוב ביחד, יש חיבה ואפילו נבטים דקים של משיכה. אמא שלה מצדה כבר התאהבה בדניס לחלוטין והפצירה בבתה לקפוץ על המציאה. אבל כמו שהדר אמרה ברגע של אירוניה משובחת, כבר ידענו שלאמא שלה יש טעם רוסי.
גם אמיר נרגע קצת ואפילו התחיל להרגיש משיכה אמיתית, ואני מדבר כמובן על ג'ינג'ר הכלבה. אחרי שלא הצליח לעצור בעצמו את רכבת האינטימיות, הוא מצא את הפתרון המושלם - לשים את הכלבה בינו לבין דנית, ככה שהיא לא תוכל להתקרב אליו יותר מדי. הוא ישן מחובק עם הכלבה, מתרפק, מפנק ורוחץ אותה בקפדנות, כל דבר שיסיח את דעתו מדנית, ויסיח את דעתה של דנית מהסוד הגדול שרוחש מתחת לפני השטח.
דנית מתחילה לחשוש שמשהו בסיפור הזה נראה טוב מדי, אבל בינתיים ממשיכה לאכול בתיאבון את הלוקשים שלו. לא נראה שההצגה תימשך עוד הרבה זמן, כי אמיר מתחיל לקרוס מעול ההסתרה. הוא מת להתוודות, הסכר עומד להתפרץ וכבר נגמרות לו האצבעות. הוא זרק לה, כאילו בצחוק, שג'ינג'ר חושבת שהיא לא רצויה. כל שיחה תמימה על כרוב בחומץ הופכת לוידוי עקיף, כשהוא שוב מחליט משום מקום להגיד שאם היתה לו ביקורת אמיתית הוא היה אומר לה הכל. הוא כל כך אכול אשמה, שעוד מעט הוא ייכנס לתחנת משטרה ויכריז שהוא ממש לא מי שרצח את תאיר ראדה. על ראש הגנב בוער הכובע, וממבטו הפוחד של אמיר אפשר בהחלט להרגיש שהשיער שלו כבר עולה בלהבות.