לפעמים החגיגה נגמרת. היום האחרון של הזוגות ביחד לפני שייפרשו ל-48 שעות בנפרד ויחליטו אם הם רוצים להמשיך את מערכת היחסים אחרי התכנית. או כמו שנעם קורא לזה, כולה נפרדים ליומיים. החיים כל כך טובים בממלכת הים של רוני ונעם, שוויתרו על כל מראית עין של עלילה ובתכנית פשוט מראים לנו צילומים שלהם צוחקים בלי הפסקה. הדר ודניס, לעומת זאת, עשו קצת יותר מאמץ לספק סגירה יפה לסיפור: היא השלימה את אלבום 42 הרגעים שנתן לה לפני החופה והוא סיפר שהאישה שרצה מההתחלה הייתה גבוהה, רזה עם שיער שחור, בדיוק כמוה. עוד חיקוי קטן של מבטא רוסי, איזה "וואלה זכיתי" לדרך והיא חזרה לדירה פח שלה, שלפי המיקום והגודל נראית בכלל לא זולה, אבל אני גולש. בכל מקרה, גם הם יגידו כן, דובי ואריק כמובן יגידו לא, ואפשר לעבור לזוגות המעניינים.
אמיר יצא מהחופשה הרומנטית עם ההכרה המאוחרת בכך שקשר נטול תשוקה זה קצת חסר טעם. הוא כמובן לא שיתף את דנית בתובנה הזאת, וכך קיבלנו בדרך חזרה סצנת דנית ואמיר קלאסית כמו בימים הטובים. מה שיפה בשיחות הקשות שלהם, זה שמצידה של דנית זאת נראית כמו שיחה בין בני זוג, ומהצד של אמיר כמו חקירת שב"כ. היא, שעפה על התקשורת וכנות, שבטוחה שהם הולכים להמשיך לנסות, מכריזה שהיא הולכת להגיד לו כן. הוא כמובן ענה מיד שגם הוא יגיד כן, אבל אמר את זה כאילו הבריון של השכונה מאיים עליו במכות. מיד אחרי זה הוא סייג ואמר שזאת לא תהיה ההחלטה הנכונה, ואז נכנס לדיון פילוסופי על טיבה של החרטה, במהלכו הכריז שזאת הייתה טעות לישון איתה וגם לעשות את הדברים שעשו אחר כך.
"אז למה להגיד כן?", שאלה דנית. למה באמת? הוא לא צריך להגיד כן, זה כבר די ברור. היא אומרת שהם יותר קרובים פיזית בימים האחרונים, למרות שאנחנו בעיקר רואים אותה מחבקת אותו כשהוא חושק שיניים במבוכה. היא אומרת שיש להם קשר מעולה, אבל כשיצאו לדייט מצולם נראתה פחות כמו בת זוגו ויותר כמו התומכת הרגשית שלו. אמיר נורא נלחץ מהמצלמות והחשיפה - תופעה מוכרת שיש לה רק תרופה אחת: לא להשתתף בתכנית טלוויזיה. היא בטוחה שהיא הולכת להגיד כן והוא צריך להתייסר על זה עוד קצת לפני שיאזור אומץ להגיד לה לא. במילים אחרות, הם נחושים בדעתם לספק לנו רגעי מבוכה חד פעמיים גם בפרק האחרון.
רגע לפני ההחלטה, ניר והגר לקחו אותנו לסיבוב אחרון ברכבת ההרים הרגשית שלהם, מיטלטלים בין סבל נורא לחיוביות מתונה. הגר כל הזמן מתייסרת מחוסר היכולת שלה לתת לניר להתקרב, אבל כשהיא איתו מרגישים שהיא אולי רוצה אותו, אבל גם לא ממש סובלת אותו. היא לא רוצה לדבר על הכוכבים ואז מתלוננת שאין להם על מה לדבר (ומה זה היה הלעג לדיבור על מדע כנושא שיחה, זה לא מספיק קולי בשבילה?). כשניסה לספר לה סיפור קטן מחייו, היא גלגלה עיניים, התנשפה בהפגנתיות ואז קטעה אותו באמצע כדי לחזור לדבר על סושי. אם הוא היה עושה לה דבר כזה, האדמה הייתה רועדת.
אין סיבה שניר ימשיך לספוג את זה, ומתחת לפני השטח ברור שהוא הפסיק לספוג, כי עמוק בפנים הוא כבר ויתר לחלוטין. לא יודע אם שמתם לב, אבל אמש היינו עדים לצעד הראשון בתכנית היציאה של ניר. למרות המסירות שהפגין לאורך הדרך, נראה שהוא גמל בליבו לחזל"ש את הסיפור הזה. הוא כבר לא מדבר על תקווה לזוגיות בריאה עם הגר, אלא על הזוגיות שהיה רוצה. אפשר לראות אותו מכין את השטח למהפך מאופטימיסט חסר תקנה, לריאליסט שייאלץ להמשיך לחפש את האחת מחוץ לתכנית. הוא הבין שהדינמיקה המתנגחת לא תיפתר עם איזו נוסחת קסם, שמבחינות רבות זה מה יש. ואת זה, בצדק רב, הוא פשוט לא רוצה.
והכי עצוב זה שלהגר אין פנאי או עניין לראות את הפרישה הרגשית שלו. היא עדיין עסוקה בעצמה, נכנסת לפינה עם עצמה ובכלל לא רואה אותו. כשהוא כועס והולך, הוא פוגע בנקודה הרגישה שלה - הס מלדבר על הרגשות שלו. היא לא יכולה לשים את האצבע על מה רבו ולא מבינה מה עובר עליו, אלא תוקפת ותוקפת, ולניר אין רצון או כוח לענות. בדרך חזרה הביתה הוויכוח המשיך, אבל ניר כבר לא היה שם, אפילו לא טרח לנסח תגובה. היא יכולה לצעוק עד מחר, הוא הבין שאין לו עם מי לדבר. עכשיו רק 48 דקות עד שיגיעו הביתה, פלא שהצליחו לשרוד את הנסיעה בשלום.
רגע לפני הפרידה הגר נתקפה געגועים לזוגיות שלא הייתה להם מעולם. פתאום היא אופטימית, מלאת תקווה, מדברת על חלום שהתגשם. כמובן שבין לבין היא עוד הסתגרה בעצמה קצת כי היא "מנסה ליהנות מהרגעים האחרונים", וגם אמרה שהיא בטוחה ששיניהם ימצאו זוגיות אחרי התכנית, אבל בואו לא נהיה קטנוניים. באופן כללי, ככל שניר מתחבר למציאות (העגומה למדי), היא מאבדת כל קשר איתה. הוא הקדיש מאמץ רב לדגמן התלבטות מיוסרת ולהסביר לנו למה זה לא הולך לעבוד. אבל ניר מאמי, אין צורך בכל ההסברים, אנחנו מבינים, מבטיח לך שכולנו מבינים.