אמרתי לכם או שלא אמרתי לכם? כן גובה, לא גובה, רוני ונעם נראו כמו התאמה מעולה מהרגע הראשון. סוגיית המשיכה שהוצגה כמחסום בלתי עביר התבררה כגמישה למדי, ההיכרות וההתאמה עשו את שלהם, ואפילו לא לקח יותר מדי זמן. אמרתי או לא אמרתי? כמו שלירון אורפלי המכונה טילטיל היה אומר: תודה.
כשצמד האוהבים השובבים התלטפו להם על המרפסת ופינקו את המצלמות בנשיקה קטנה, אפשר היה להבין את תכנית המתיחות שהעלו בפרקים האחרונים. זאת כמובן לא הייתה הנשיקה הראשונה שלהם, הם התחברו הרחק מעיני המצלמות וכנראה החליטו בשלב זה שהם כבר לא רוצים לשתף אותנו בתהליך הזוגי שלהם. במקום לספר לנו על הלבטים ופריצות הדרך, הם עשו קצת שטויות מול המצלמה, רוני אמרה משפט וחצי על מה שלמדה בדרך, נשיקה ושלום. הם לא רצו לתת יותר מזה ואפשר להבין אותם.
מצד אחד קצת חבל שלא זכינו לראות את המהפך, את ההתקרבות והשינוי שחל ברוני ובקשר שלהם. מצד שני, אין אינדיקציה יותר טובה לחוזק הקשר מההצגה המתואמת שהעלו. לפני שהתקרבו, רוני שיתפה אותנו בלבטיה בצורה חשופה, אבל עכשיו הם כבר עובדים כצוות, לא צריכים את העצות של המומחים ולא רוצים את העיניים החטטניות שלנו, הצופים. הנה הנשיקה שחיכיתם לה ויאללה לכו הביתה ותנו לנו להמשיך את זה לבד.
בניגוד גמור לצמד הגולשים השובבים, את ההתקרבות של הדר ודניס אנחנו יכולים לראות ממש צעד אחרי צעד. אחרי שנרתעה מההתנהגות שלו בחברה, היא החליטה להתעמת עם הפיל הרוסי שבחדר, אבל הפעם מתוך רצון להקשיב ולהכיר. היא פתחה את השיחה בהתייחסות לאביה ונתנה לדניס את המקום לספר לה על קשיי העלייה, על ברית המילה בגיל 7 ועל הבריונות ממנה סבל בילדותו. למרות שסופרו בחיוך קר רוח, הסיפורים של דניס היו קשים והיחס שלו אליהם מוכיח איזה בנאדם מרשים ומעורר השראה הוא גדל להיות. אני התאהבתי בדניס ברגע הזה, הצופים שכבר אהבו אותו התאהבו עוד יותר, ותהיו בטוחים שגם בליבה של הדר היה איזה קווץ' קטן שיכול עוד לפתוח פתח לדברים גדולים בהמשך.
ואם כבר מדברים על רשרושים בלב, אני מרגיש שההפקה צריכה להזמין קרדיולוג שיבדוק את אמיר, כי נראה שכל מה שהוא צריך זה שמישהו יקח אותו משם כבר. מכירים את התחושה בטיול השנתי הראשון, כשעולה הלילה ואתם פתאום מרגישים כמה אתם רחוקים מאמא ואבא, וכל הטיול הזה שהתרגשתם לקראתו כל כך נראה כמו טעות אחת גדולה? זה אמיר, והרגע הזה נמשך כבר יותר משבועיים. די, הילד רוצה הביתה. זה לא משבר רגעי, זאת לא סתם הצגה, הוא באמת רוצה שזה ייגמר, ולא משנה אם אבא יצטרך לנסוע עכשיו שעתיים באמצע הלילה רק כדי לקחת אותו בחזרה.
משבר האינטרוולים לא היה משמעותי כשלעצמו, הוא רק העיד עד כמה הם מסרבים להתמודד עם הפיל הענק שבחדר. לדנית ברור שמשהו לא בסדר, לאמיר ברור שלדנית זה ברור (כמו שזה ברור לחבריו לעבודה ולכל מי שרואה אותו). בגלל שהם מתעקשים ללכת סחור סחור ולא להתעמת עם שורש הבעיה, הריב על ההודעה שלא נקראה התפצל לכמה רמות סותרות.
ברמה השטחית, אפשר לחלוטין להבין מדוע אמיר כעס. אם היא הוציאה אותו מהעבודה רק כי לא ענה לה להודעה כמה שעות, זאת באמת הגזמה. ברמה מעל, ברור שדנית צודקת, כי ההימנעות שלו מההודעה מעידה על מה שאנחנו שמענו מפיו, ומה שהיא כבר מבינה בליבה. אם נעלה רמה אחת נוספת, ברור גם שאמיר הרגיש כל כך מותקף בגלל שהוא יודע שהיא צודקת, ושהאינטרוול בין הודעות הוואטסאפ אכן משמעותי במקרה הזה.
בסוף כמובן ששניהם התנצלו ונמנעו מלומר את אשר על ליבם. אי אפשר להאשים את דנית, היא במצב שמשלב חוסר ביטחון וחוסר וודאות. כשהוא אומר דברים שסותרים את תחושות הבטן המוצדקות שלה, קשה לצפות ממנה לפתיחות יתר. השאלה האמיתית היא מדוע אמיר לא ניצל את ההדמנות כדי להניח את כל הקלפים על השולחן, ובמקום זה בחר שוב לצאת החוצה ולהיפתח מול המצלמות במקום בפניה.
מור עברה להתגורר אצל מאור ומאור עבר מפאסיב אגרסיב לתוקפנות גלויה. הוא פתח עליה ארונות, הציע לה "להשאיר את האוטו במצב מונע" ועשה כל מחווה ילדותית שתגרום לה להרגיש לא בנוח ולא רצויה. במקום לארח אותה כמו בנאדם הוא התנהג כאילו היא האשה המעצבנת שיושבת לו על הראש 50 שנה. הוא נעלב על כך שהיא לא רוצה אותו, ופספס את הגבול בין אגרסיביות שהייתה מוצאת חן בעיני מור לבין התמרמרות מביכה ולא מחמיאה. קח שיעור מנועם ותלמד לקבל את הדחייה בכבוד, כי ככה אתה בטוח לא תשנה את דעתה.
בקשר להגר יש לי רק דבר אחד להגיד: הגיע הזמן שהצופים ירדו לה מהגב. אנשים איבדו כל קשר למציאות, וחלקם גם איבדו את הבושה. תגידו לי, אין לכם חיים? אתם אשכרה כועסים עליה בגלל שהיא לא מספיק נחמדה לאדם שאתם לא מכירים בתכנית טלוויזיה? היא לא חייבת לכם או לניר שום דבר, וההתנהגות שלה בתכנית לא מעידה עליה ולא הופכת אותה לאדם פחות טוב. ההשתלחות של חלק מהמגיבים חצתה כל גבול. תהיי חזקה הגר, תתנהגי בדיוק איך שאת רוצה, ומי שלא טוב, יום טוב לו.